כשחושבים על רגעי השיא בקריירה המפוארת של שי דורון, מדלגים בין כמה נקודות שמחברות יחדיו סיפור שאין לו אח ורע בכדורסל הנשים בישראל. אליפות במכללת מרילנד בתור שחקנית מובילה בקבוצה, זכייה היסטורית בגביע היורוקאפ עם אליצור רמלה, וכמובן הטבעת חותם בתור הישראלית הראשונה והיחידה ששיחקה אי פעם ב-WNBA. אין ספק ששי דורון היא סיפור הצלחה "חריג" של הענף בארץ, אך אם יש רגע שאפשר להגדירו כחריג, ולא רק בהשוואה לכדורסל נשים בישראל, הרי שמדובר במשחק הבכורה של דורון בכדורסל בוגרות, אותו ערכה בעונת 00/01, כשהייתה בת 15 בלבד, ובואו נאמר זאת בעדינות - היא הופתעה ממנו לא פחות מכל אחת אחרת.
- 'סיפור לשישי', סיפורי קאלט מהספורט הישראלי, בכל שישי
"שיחקתי במחלקת הנוער של א.ס רמה''ש, ולאורך השנים תמיד השתלבתי בשנתונים הבוגרים יותר ממני. בגיל 12 כבר חתמתי על החוזה המקצועני הראשון שלי בקבוצה", סיפרה דורון, "שנה לאחר מכן כבר התחלתי להתאמן עם הקבוצה הבוגרת. אורנה אוסטפלד וגלית מוסאי שאימנו רצו שאני אצבור ניסיון, ובמהלך השנה הייתי בסגל אבל לא שותפתי במשחקים".
לרוב, אנחנו רגילים לראות כדורסלניות וכדורסלנים צעירים עולים להופעה ראשונה ברמת המקצוענית בזמן גארבג' טיים, ובמשחקים בווליום נמוך, אך במקרה של דורון הפעם הראשונה הייתה שונה לחלוטין: "הקבוצה החליטה לצרף אותי לנסיעה למשחק יורוקאפ באתונה, ואני הגעתי במחשבה שזאת תהיה חוויה, שאני לא באמת אשחק. בטיסה הלוך, אחת הזרות קיבלה קלקול קיבה, ולפני המשחק זרה נוספת שברה את היד. לפני המשחק אורנה ואורלי לקחו אותי לשיחה ואמרו לי: 'שי, אנחנו רוצות שתעלי בחמישייה'. הייתי בשוק באותו רגע, ומהלחץ פשוט רצתי ישר לשירותים כי לא ידעתי איך להגיב".
שחקנית העבר המשיכה: "אני מבחינתי טסתי לכיף, חשבתי שאני הולכת לעשות שופינג ולצפות מהצד. צריך להבין, זה היה משחק מול קבוצה עם כוכבות, ובאולם שהיה 'פול האוס', עם קהל תומך. בהתחלה מאוד נלחצתי מכל הסיטואציה, הייתי ילדה בסופו של דבר, כל השחקניות ברמה''ש היו הרבה יותר גדולות ממני, אבל כולן בקבוצה הרימו לי ותמכו בי, וזה בסופו של דבר זה הצליח להוריד ממני את הפאניקה".
השילוב של הגארדית הצעירה בחמישייה לא התברר כגימיק, כשדורון מתארת את מהלכי המשחק: "אורלי ואורנה באמת האמינו בי. אני שיחקתי כמעט 25 דקות, לקחתי שתי זריקות וגם הצלחתי לסחוט עבירה, וגם בהגנה אני שמרתי על חלק מהשחקניות המובילות. האמת שבגיל 15 הייתי באותו גובה שאני היום, ובתור ילדה הייתי מאוד מהירה, אז זה פיצה על חוסר הניסיון. אני ממש זוכרת כל רגע ורגע מהמשחק הזה: אני זוכרת איך נראו הגופיות למשחק, את מי שמרתי ובאיזה פוזשן, אני זוכרת את מה שהיה במשחק בבירור".
המשחק הראשון במדי רמה''ש לא בישר על תחילת הקריירה בביצה המקומית, וכזכור בסוף שנות נעוריה דורון שיחקה בליגת התיכונים בניו יורק, אך אותו משחק ביוון נתן לכוכבת העתיד טעימה ראשונה מהדבר האמיתי: "אני זוכרת שהייתי מבסוטית על עצמי מאוד אחרי המשחק, וחשבתי לעצמי: 'וואו, איזה מגניב להיות שחקנית כדורסל מקצוענית'. וזה נתן לי המון ביטחון להמשך הקריירה".