כשאומרים למשפחה או לחברים הקרובים שנוסעים לאלבניה, סביר להניח שהתגובה הראשונה תהיה "לא מסוכן שם?". מצד שני, אם תשאלו את אלו שהיו שם, כנראה תקבלו תגובות שונות וחיוביות לגמרי. רכסי הרים יפהפיים, יערות בתוליים, עמקים ירוקים, אגמים, ארכיטקטורה מהתקופה העותמאנית וחופים לבנים. נראה שלאט לאט אלבניה עושה את צעדיה קדימה לעבר מודרניזציה מלאה. ברחובות האווירה רגועה, הראקי האלבני, שזו הגרסה המקומית לערק, הוא המשקה המסורתי במדינה.
טיראנה מלאה בבתי קפה, מסעדות, פארקים ירוקים ועל אף שהפחידו אותנו עם כל שמונת אנשי השב"כ שיגיעו עם הנבחרת בטיסה ועוד עשרה מאבטחים מקומיים ו-5 שוטרים שישמרו על הנבחרת, התושבים מאוד ידידותיים. לפני הגעתה נבחרת הכל כבר היה מסודר. משה עגייב, שמשמש כאחראי ביטחון באופ"א, נציג ההתאחדות אריה הרשקוביץ', השף רונן כהן והמעסה יגאל צברי יצאו יום קודם כדי לטפל בהכנות לפני שהנבחרת תגיע.
מי שלא מחפש רק חיי לילה, יכול ליהנות גם מתרבות. מסע במוזיאון היסטורי הלאומי או סתם לטייל בכיכר "סקנדברג" הקרויה על שמו של הגיבור הלאומי אשר הוביל את המאבק באימפריה העותמאנית. הנבחרת תהיה באלבניה 30 שעות פחות או יותר. במשלחת מתעסקים בעיקר בהכנות טקטיות והאנליסטים של הנבחרת כבר הכינו קטעי וידאו מהמפגש בין איסלנד לאלבניה, שהסתיים ב-1:1.
כמו את סקוטלנד, ישראל מכירה מצוין גם את נבחרת אלבניה. במוקדמות מונדיאל 2018 וגם במסגרת טורניר ליגת האומות הראשון נפגשנו מולם. ניצחון אדיר 0:3 בחוץ, אבל גם הפסד מהדהד באותה תוצאה בבית בסמי עופר. אגב בניצחון אז, אלי דסה קפטן הנבחרת פתח ועמרי גלזר ישב על הספסל. יתר שחקני הסגל התחלפו. אז המגרש היה באלבסן, המפגש הקרוב הוא בטיראנה, שם מוריניו ורומא ניצחו את פיינדורד ואופיר מרציאנו שישב על הספסל בגמר הקונפרנסליג.
האלבנים רשמו טורניר מוקדמות מונדיאל מצוין וסיימו במקום השלישי עם 18 נקודות בבית שכלל את אנגליה ופולין החזקות והקדימו את הונגריה, שלא מעט הימרו עליה כזאת שתסיים במקום השלישי.
האצטדיון בטירנה. יהיה קשה לצאת מפה עם נקודות
זכרונות מגמר הקונפרנס