בארבע השנים האחרונות סקוטי ווילבקין היה האיש מספר 1 של מכבי תל אביב, ללא עוררין. עם תהליך הבנייה מחדש של הצהובים תחת עודד קטש החליטו במועדון שלא יעמדו בדרכו של הכוכב, שעבר היום (ראשון) רשמית לפנרבחצ'ה לאחר שהקבוצות הגיעו להסכם על סכום הפיצוי. בצל עזיבת שני הכוכבים הגדולים בשנים האחרונות, מכבי הגבירה את הקצב בכל הקשור לבניית הסגל והיום היא צירפה את דארון היליארד, הרכש הרביעי בקיץ הנוכחי.
היליארד הוא סווינגמן (שחקן שמשחק בעמדות 2-3) בן 29 שמתנשא לגובה 1.96 מ' והוא מגיע לאחר עונה מלאה בעליות, ירידות ובעיקר פציעות בבאיירן מינכן הגרמנית. האמריקאי לא ייכנס לנעליו של ווילבקין, במה שנראה כצעד מכוון (סביר להניח שהצהובים מיצו את רעיון הקומבו גארד הכוכב), אך הוא בהחלט יכול להפוך לאחד הסקוררים הבולטים בסגל.
כמו ווילבקין, גם הרכש החדש של הצהובים יעדיף קודם כל את הזריקה מחוץ לקשת, ומאז שהגיע לאירופה לפני ארבע שנים הוא עומד על 38% מהטווח הזה (ביורוליג ובליגה). ההבדל בין השניים הוא שבניגוד לכוכב הקבוצה בשנים האחרונות, היליארד לא יהיה זה שיחזיק את הכדור במרבית ההתקפה, אלא רק זה שיסיים אותה פעמים רבות. בכל הקשור ליצירת מצבים לעצמו וקליעה לאחר כדרור, מחוץ לקשת ובתוכה, לסווינגמן יכולת טובה יחד עם סיומת טובה בשתי הידיים. הוא אמנם זורק עם יד שמאל, אך בשאר הפעולות קשה להבחין אם הוא ימני או שמאלי.
על מידת ההתאמה כמובן שקשה לדבר בשלב הזה כאשר על הסגל נמנים שלושה שחקני מפתח מתוך 7-8, אך ניתן להתייחס למידת ההתאמה למאמן. קטש, שהתחיל עם החתמה של גבוה שמסוגל לבצע בצורה טובה את משחק הפיק אנד רול שהוא כל כך מאמין בו, פגע גם כאן בהתאמה נוספת.
היליארד יכול להתאים בצורה טובה לסגנון המשחק ההתקפי של קטש, שאוהב את השוטרס פליי (תרגילים לקלעים) ועלייה על חסימות מדורגות. ההחתמה הזאת גם מתחברת באופן מושלם למה שנראה שקטש מתכוון לעשות, וזה להביא כוכב מעמדת הרכז (טהור) שינהל את המשחק ויוכל להזין את הגבוהים ואת הקלעים שלצידו.
ווילבקין. שחקן שונה מהיליארד (אלן שיבר)
אם כבר דיברנו על כוכבים, אז בשביל להבין את הרקע של היליארד נחזור לשנים שלפני הגעתו לאירופה ולשלוש העונות שלו ב-NBA. הוא התחיל את הדרך בדטרויט פיסטונס, שבחרה אותו במקום ה-38 בדראפט 2015. בשנתיים הראשונות אצל הפיסטונס, וגם בשנה שלאחר מכן עם סן אנטוניו, לא הצליח הסווינגמן לתפוס מקום מרכזי ובסך הכל ב-91 משחקים בליגה הטובה בעולם רשם ממוצעים של 9.4 דקות ו-3.2 נקודות למשחק.
עם זאת, בתקופת הזמן הקצרה שלו עם הספרס (שיחק 14 משחקים עם הקבוצה ו-40 משחקים עם קבוצת ה-G ליג) הוא הספיק להתחכך קצת באבק הכוכבים. לצידו של אחד המאמנים הגדולים בהיסטוריה, גרג פופוביץ', עמד אז אחד המאמנים הגדולים באירופה, אטורה מסינה, כשבין חבריו לקבוצה היה ניתן למצוא מספר אגדות של המשחק - טוני פארקר, מאנו ג'ינובולי, פאו גאסול וקוואי לנארד.
היליארד עצמו סיפר שהתקופה הזאת לצד אנשי כדורסל שאוהבים, מבינים ומאמינים בכדורסל האירופי כמו פופ, מסינה, פארקר וג'ינובולי הייתה עבורו הכנה טובה למעבר לאירופה, שהגיע בשנה שלאחר מכן. בסופו של דבר הרגע הזכור ביותר מבחינת היליארד מה-NBA דווקא הגיע עם "סיפור הקובי" שלו.
בראיון לאתר "GERMAN HOOPS" במהלך זמנו בצסק"א נזכר היליארד כי במשחק השלישי בלבד שלו בליגה הוא שיחק מול הלייקרס ובראיינט בשנת הפרישה שלו. "זה היה מדהים לשחק מולו כל כך מוקדם בקריירה שלי ובהתחשב בזה שזו הייתה עונת הפרישה שלו. בדטרויט היה נהוג שהרוקיז הולכים לפני המשחק ללחוץ ידיים עם הקפטנים של הקבוצה היריבה מכיוון שהווטרנים לא היו רוצים לעשות זאת בשלב מסויים, אז הם שלחו את הרוקיז", סיפר היליארד.
"זה היה דבר מיוחד בשביל הרוקיז, אבל בגלל שזה היה המשחק האחרון של קובי, כל הווטרנים הגיעו לעיגול האמצע במקום הרוקיז. זה לא מנע ממני להגיע לעיגול", שיחזר. "הגעתי לאמצע, לחצתי לקובי את היד, הראתי אהבה, ואז העיפו אותי משם. הרגשתי כאילו זה נמשך שעה, כשזה בעצם היה 30 שניות. אני זוכר שראיתי מאוחר יותר ראיון עם קובי שאמר שהוא זוכר את הילד שהגיע ללחוץ לו את היד ונעלם. אין ספק שזה הסיפור האהוב עליי מהתקופה ב-NBA".
לא הצליח להותיר חותם בליגה הטובה בעולם (Getty)
בחזרה לימינו אנו. היליארד אמנם לא יכול לסמן את ההגנה כמומחיות הגדולה שלו, אך גם היא לא מהווה חיסרון. האמריקאי הוכיח פעמים רבות בקריירה שהוא מסוגל לשמור בצורה לא רעה על עמדות 1-3 ועל הכדור, כשבעונה האחרונה הוא אף העמיד ממוצע שיא בקריירה לחטיפות עם 1.2 ביורוליג ו-1.3 בליגה הגרמנית.
עם זאת, השאלה הגדולה היא אם היליארד יצליח לתפקד, התקפית והגנתית, ברמה זהה לזו שתפקד לפני שסבל משתי פציעות קשות. כזכור, הסווינגמן התחיל את העונה האחרונה בצורה נהדרת. הוא קלע כמעט 16 נקודות בממוצע למשחק ביורוליג עד שנפצע בברך ונאלץ לשבת שלושה חודשים בחוץ. בתחילת מרץ חזר לפרקט למאני טיים של העונה, אך במהלך המשחק הראשון בפלייאוף מול ברצלונה במהלך חודש אפריל הוא שבר את עצם הבריח ונאלץ לראות את סיום העונה של קבוצתו מהצד.
אם יצליח להישאר בריא, אין ספק שמדובר בהחתמה מרשימה של הצהובים. כזכור, היליארד הגיע לאירופה בעונת 2018/19 וחתם בבאסקוניה, שם חווה עונת הסתגלות לא פשוטה. "ממש התקשיתי בהתחלה. הגעתי עם ציפיות שונות לגמרי, חשבתי שבכל משחק תיהיה אווירה של פיינל פור עם האוהדים המשוגעים של פנאתינייקוס. העונה הזאת הייתה אתגר אמיתי", סיפר בזמנו.
לאחר העונה הראשונה וכשבאירופה הבינו שמדובר בשחקן כשרוני, הוא הצטרף לצסק"א, שם בילה שתי עונות ואף הגיע לפיינל פור בעונתו השנייה (לאחר שהראשונה נעצרה בגלל הקורונה). בעונה האחרונה כאמור, ולאחר שהיווה חלק חשוב ברוטציה של הרוסים, הוא מצא את עצמו בבאיירן. בסך הכל בארבע העונות שלו ביורוליג הוא העמיד ממוצעים של 10.2 נקודות, 2.5 ריבאונדים, 1.3 אסיסטים ב-36% מחוץ לקשת.
החתמתו של היליארד מסקרנת מאוד, ללא ספק, אך בהחלט קשה לדעת מה צופן העתיד עם האמריקאי המוכשר. הדבר היחיד שאפשר להגיד בוודאות בנוגע לסווינגמן, זה שבניגוד לשלוש הקבוצות שעבר עד כה באירופה, לפחות את אווירת המשחקים החמה לה הוא ציפה בתחילת דרכו ביבשת, הוא יקבל בהיכל.
התאושש מהפציעות? (יורוליג)