את ה-13 ביוני עולם הכדורגל לעולם לא ישכח. יממה בלבד אחרי שחגיגת היורו יצאה לדרך, האירוע הגדול של הקיץ קיבל תפנית סוריאליסטית כאשר משום מקום המשחק בין דנמרק לפינלנד הפך לסרט אימים של ממש. בדקה ה-43 דממת אלחוט נפלה על האצטדיון הגועש בקופנהגן לאחר שכריסטיאן אריקסן צנח אל כר הדשא בפתאומיות. מיליוני הצופים בבית עצרו את נשימתם, לרבים וטובים על המגרש לקח זמן לעכל את המראות הקשים, אולם היה אדם אחד שכבר מהשניה הראשונה הבין שמדובר שבמקרה של חיים או מוות.
סימון קר לא הסכים לאבד את חברו הקרוב בטרם עת ובאינסטינקט של חובש קרבי זינק לעברו מן החצי השני של המגרש. תחילה, קר דאג שאריקסן לא יבלע את לשונו ולאחר מכן ביצע עיסוי לב עד שהצוות הרפואי הגיע. במקביל דאג לשמור על פרטיותו, כשקיבץ את חבריו סביבו ובנה חומה נגד המצלמות, ובהמשך גם דאג לנחם את אשתו סברינה בשעה הקשה. אחרי רבע שעה מסויטת, שבמהלכה הדופק של אריקסן אף נדם, מצבו התייצב והוא עשה את דרכו לבית החולים. למעשה, לולא התושייה וקור הרוח של קר, יכול מאוד להיות שאריקסן לא היה נשאר בחיים, כפי שהעידו הרופאים ולא בכדי כבר נבחר על ידי רבים לשחקן המצטיין של הטורניר.
ובכל זאת, גיבור העל של דנמרק הוכיח שהוא אנושי בסך הכל. המחשבות הטורדניות על חברו היקר בבית החולים הקשו עליו לתפקד, ורבע שעה מחידוש המשחק ביקש להתחלף. ״סימון הושפע עמוקות מהאירוע״, הבהיר המאמן, קספר היולמנד. ״הוא חשב שיצליח להמשיך לשחק והוא ניסה, אבל פשוט לא יכול היה להמשיך ככה. זה היה ערב קשה שבו כולם הבינו מה באמת חשוב בחיים. השחקנים חוו טראומה. היה בלתי אפשרי לשחק״. היולמנד, שלא יכל לעצור את הדמעות, גם החמיא לחניכיו: ״אין לי מספיק מילים כדי לשבח את השחקנים שלי, לא יכולתי להיות גאה יותר באותם אנשים שדאגו אחד לשני. החלטנו בחדר ההלבשה לא לעשות כלום לפני שקיבלנו את החדשות שכריסטיאן בסדר״.
כדי לקבל פרספקטיבה טובה יותר על הקשר ההדוק בין אריקסן לקר צריך לחזור אחורה בזמן לינואר 2020. באותם ימים אריקסן נפרד מטוטנהאם בתום שבע וחצי עונות מוצלחות לרובן, אך המעבר לאינטר היה הכל חוץ מחלק. שבועות ספורים אחרי הגעתו לאיטליה נגיף הקורונה הרים את ראשו וכתוצאה מכך המדינה נכנסה לסגר ראשוני של יותר משלושה חודשים. משפחת אריקסן המודאגת אפילו לא הספיקה למצוא בית ונאלצה להתאכסן במתחם האימונים של אינטר עם סגירתם של בתי המלון.
למזלו הגדול של אריקסן, היה לו על מי להישען באותם ימים לא פשוטים משום שחברו משכבר הימים שיחק אצל היריבה העירונית, מילאן. קר ומשפחתו אימצו לחיקם את האריקסנים ועשו הכל על מנת לעזור להם להתאקלם בסיטואציה שנוצרה ולמעשה, קר הפך להיות איש הקשר של אריקסן בנוגע לכל דבר, אפילו יותר מחבריו באינטר. ״סימון עזר לי המון״, אריקסן סיפר לתקשורת המקומית בתחילת השנה. ״הוא משחק עבור הקבוצה הלא נכונה, אך למזלנו אנחנו נמצאים באותה העיר. אני מכיר את סימון מצוין על המגרש ומחוצה לו. המשפחות שלנו קרובות מאוד ואנחנו נהנים מאוד ביחד״.
בדנמרק מספרים על קר שהוא אדם קשוח ורגיש שלא מרבה במילים, ובמיוחד לא אוהב לדבר על עצמו, אבל לצד זה מדובר במנהיג טבעי שאחריו אפשר ללכת באש ובמים. בזמנו הפנוי קר אוהב לבלות עם אשתו, אלינה ושני ילדיהם וכן עם חבריו לקבוצה. לאחר שנים ארוכות של נדודים ברחבי אירופה (פלרמו, וולפסבורג, רומא, ליל, פנרבחצ'ה סביליה ואטאלנטה) קר בן ה-32 מצא את הנחלה במדי הרוסונרי לפני שנה וחצי. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא מאמנו, סטפנו פיולי שהתחבר אליו מהרגע הראשון. ״ביום הראשון הוא שאל אותי כמה שאלות פשוטות עליי ועל משפחתי והרגשתי שאכפת לו ממני״, נזכר הבלם. ״מעבר לכך פיולי גם שאל את דעתי בקשר למשחק ההגנה שלנו וניסה להבין כיצד הוא מפיק ממני את המיטב. ההרגשה הזאת שבוטחים בי מאוד חשובה לי״.
ככל שחלפו החודשים החיבור בין קר למילאן הלך והתהדק והבלם נכנס מהר מאוד לליבם של האוהדים. הדני הענק לא רק ייצב את מרכז ההגנה אלא גם את חדר ההלבשה, ולזכותו קרדיט רב בכך שקבוצתו סיימה במקום השני בליגה (מיקומה הטוב מזה תשע שנים). "אתה הופך למנהיג עם הישגים על המגרש אבל גם מחוצה לו", קר התייחס להשתלבותו. "למשל כשאתה מתאמן כל יום בחדר הכושר וגם דרך הפגנת דפוסי חשיבה חיוביים. מילאן רואה בי כמנהיג אך זה היה פשוט עבורי כי אני משמש כקפטן בנבחרת דנמרק. תמיד הייתי רציני לגבי המקצוע ואני רוצה לשקף את זה על האחרים״. כמובן שההופעה ההרואית של קר בשבת לא נעלמה מעיניהם של אוהדי מילאן שהתאהבו עוד יותר, ואפילו פתחו בקמפיין עבורו למען סרט הקפטן.
כשהיה צעיר, אגב, קר חלם ללכת בדרכם של ג׳ון טרי ופאולו מלדיני, מנהלו הטכני במילאן, אך מעל הכל פילל לייצג את מדינתו היקרה לליבו. עד היום קר מספר שהוא מתרגש בכל פעם מחדש כשהוא לובש את המדים הלאומיים, אפילו שייצג את דנמרק 108 פעמים לאורך הקריירה. קר גם לא לוקח כמובן מאליו את ההופעות לצד גדול השחקנים של דנמרק בעשור האחרון, והוא סיכם זאת בפשטות לפני שלוש שנים: "יום אחד אני אתגאה מול ילדי כשאגיד ששיחקתי לצד כריסטיאן אריקסן, אני מקווה שבעתיד הוא יהפוך למלך ההופעות של הנבחרת בכל הזמנים. הצורה שבה הוא רואה את המשחק שונה מכולם, ואפילו אחרי כל כך הרבה שנים יחד הוא ממשיך להדהים אותי".
אמנם, סביר להניח ששני החברים הקרובים כבר לא ימשיכו להזדקן יחד במדים הלאומיים או ב'דרבי דלה מדונינה', אך זה כבר מזמן לא משנה. אותו ערב מטלטל בפארקן, שבו אריקסן זכה מחדש בחייו, הכניס את כולנו לפרופורציות לגבי הדברים שבאמת חשובים בזמן שאנחנו נמצאים על הכדור הזה. על הדרך גם האיר בזרקור בוהק על הטוב שבאנושות והעניק לנו שיעור חשוב ברעות, בתושייה ומנהיגות. איך שלא יתקדם היורו הזה, אפשר כבר להכריז על סימון קר כגיבור הבלתי מעורער של הטורניר. לא סתם המשמעות של קר בדנית היא אדם יקר ואהוב.