לפני 9 שנים נבחרת ספרד הגדולה בכל הזמנים הביסה את איטליה 0:4 בגמר היורו בקייב. זו הייתה תצוגת תכלית מדהימה של אחת הנבחרות הטובות בכל הזמנים.
אף אחד לא ידע זאת באותו ערב קסום בקייב, כאשר ג'יג'י בופון האומלל הוציא ארבעה כדורים מהרשת, בהפסד הכבד ביותר של נבחרת כלשהי בגמר אליפות אירופה – אבל זו הייתה שירת הברבור של ספרד הגדולה ההיא.
שנתיים לאחר מכן הגיעה ההשפלה במונדיאל בברזיל, כאשר ספרד, אלופת העולם הגאה, לא עברה אפילו את שלב הבתים.
לתדהמת כולם, המאמן ויסנטה דל בוסקה נותר בתפקידו וגם לא מעט מהשחקנים, אבל זו כבר הייתה נבחרת מזדקנת, שכשלה גם ביורו 2016. ושום דבר לא השתנה במונדיאל ברוסיה שנתיים לאחר מכן – עוד הדחה מוקדמת אחרי תצוגות כדורגל מביכות.
אתמול, באצטדיון וומבלי בלונדון, נולדה נבחרת ספרד החדשה. נכון, היו סימנים מוקדמים, כמו הניצחון המדהים 0:6 על גרמניה בשנה שעברה. אבל אף אחד לא היה בטוח שיש פה נבחרת שתוכל להגיע להישגים בטורנירים הגדולים. היו עדיין יותר סימני שאלה מאשר סימני קריאה.
גם בתחילת היורו הנוכחי סימני השאלה לא נמחקו. בעיקר במשחקים המאכזבים מול שבדיה ופולין בשלב הבתים, כשספרד הניעה את הכדור כפי שהיא יודעת, אבל לא הצליחה לייצר יותר מדי מצבים.
אתמול זה כבר היה משהו שונה לגמרי. הנעת הכדור הספרדית הייתה גם מרהיבה וגם יעילה. האיטלקים לא מצאו פתרונות ונאלצו להתגונן ולעשות זאת לאורך כל 120 הדקות כמעט.
וזו לא הייתה שבדיה, או פולין, או שווייץ – זו הייתה איטליה, הנבחרת הכי טובה ביורו עד למשחק אתמול. הנבחרת שהייתה עדיפה על כל יריבותיה עד אתמול. לרגעים ארוכים האיטלקים נראו מבוהלים וחסרי אונים. רוברטו מאנצ'יני ועוזריו רק התפללו שיעברו את 120 הדקות בשלום ויגיעו לפנדלים. זו הייתה הדרך היחידה בה יכלו לנצח.
אז נכון, ספרד הפסידה את המשחק – פעם ראשונה בהיסטוריה שהיא מפסידה חצי גמר יורו או מונדיאל – אבל הרוויחה נבחרת שאיתה יהיה אפשר להגיע רחוק בשנים הבאות.
לואיס אנריקה יודע שלמרות ההפסד הוא הרוויח את דני אולמו, פראן טורס, אריק גרסיה ומעל כולם את פדרי, היהלום החדש של הכדורגל הספרדי. רק לפני שנה הוא שיחק בליגה השנייה בלס פלמאס, וכעת כבר משווים אותו לאנדרס אינייסטה.
אתמול היו לפדרי 55 מסירות במהלך 90 הדקות הראשונות. הוא דייק בכולן. פעם ראשונה מאז שמודדים את הנתונים הללו ששחקן כלשהו רושם 100 אחוזי הצלחה במסירות. וכשמדובר בשחקן הצעיר אי פעם שמופיע בחצי גמר היורו, ההתפעלות גדולה עוד יותר.
לספרד יש עדיין בעיה גדולה בהתקפה. בעבר היו לה שחקנים כמו ראול, דויד וייה ופרננדו טורס, ומה לעשות, אלברו מוראטה וג'רארד מורנו הם לא חלוצים בסדר הגודל הזה.
אולי עוד שנה וחצי, במונדיאל בקטאר יהיה לספרד חלוץ טוב יותר – ממש לא בטוח. אבל דבר אחד בטוח: אחרי 9 שנים ספרד חזרה להיות אחת הנבחרות הטובות בעולם. והעתיד של "לה רוחה" נראה לפתע ורוד.