אם אני מ״הסביבה הקרובה״ של איילי מדמון, ויש לי גישה לאפרכסת אוזנו הייתי לוחש לו בקולי קולות: חפש לך קבוצה חדשה.
בקונספט הנוכחי של מחזיקת הגביע, שנשענת על רכש אינסופי, ואיבדה ברשלנות נכסים מקומיים כמו דן ביטון ואיתמר שבירו, אין למדמון מה לחפש. אם ימרחו אותו בסיפורי סבתא (״לך ללאומית, תצבור דקות משחק ותחזור אלינו מחושל כדי לקבל את המפתחות״), יהיה עליו לארוז את הפקלאות ולנדוד מערבה מכאן. בקבוצות כמו מכבי נתניה או הפועל תל אביב, שנותנות במה לילדים עם רגלי פלא, הייאוש ייעשה הרבה יותר נוח.
קפטן נבחרת הנוער היה בעונה הקודמת נוסע סמוי ברכבת שדים. אחרי עונת בלהות בבני יהודה, כמושאל מבאר שבע, אסף מדמון את השברים והזדקף. מקרבות הבלימה בעכו ואום אל פאחם, קשר הגרזן נחלץ ללא פגע. אופיר חיים האמין בו ונתן לו סיבה טובה לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב. אפילו שי אליאס, הרכש החדש של משפחת ברקת, יסכים איתנו שבסלובקיה היה למדמון טורניר לפנתיאון.
מדמון צריך לפתוח ב-11 של ברדה, אחרת חבל לו על הזמן. מעמקי הספסל או מושב מרופד במרפסת של אלונה הם כבר לא אופציה בשבילו. נגמרו הימים שמקום טוב באמצע בפוסטר הקבוצתי ריגשו אותו.
הראשון שזיהה את הפוטנציאל. אבוקסיס (צילום: דני מרון)
בגיל 17, כשבבית האדום התפעלו מז׳וסוואה פליפה פשקיירה והריצו את קייס גאנם, מדמון קיבל את הוויזה לקבוצה הבוגרת. יוסי אבוקסיס, בתחילת הקדנציה המוצלחת שלו בב"ש, קלט את כשרונו של הילד והימר עליו. שניהם המשיכו לשתף פעולה בשכונת התקווה, עד שיוסי הפעיל כיסא מפלט ונחת בשכונת בית וגן. מדמון חזר אוטומטית לקבוצת האם שלו, ויצטרף בימים הקרובים לאימוניה. בזמן הקרוב יקבלו אותו בחיבוקים וירעיפו עליו חיבה, כיאה לשגריר של טוטו טרנר בנבחרת הפלא הישראלית. אחר כך - אלוהים גדול.
בינתיים הרחוב הספורטיבי מתחיל להתעורר מתנומתו, ויש מי שמזהיר מפני כניסה לסמטה חשוכה. הדוקטורנט אייל חטב, אוהד ותיק והוגה דעות, עוקב כבר תקופה ארוכה אחר הרפתקאותיהם של שחקני הבית מחוץ לקומפלקס הבאר שבעי. מבלי להעיף מבט בכדור הבדולח הוא כבר חוזה את עתידו של מדמון. ״ישתלב בהרכב - יגידו שצריך ליצור לו תחרות ולהביא שחקן שיתמודד על המקום שלו״, צייץ חטב בחשבון הטוויטר שלו, ״לא ישתלב בהרכב - יגידו ששחקן טוב צריך לדעת להתמודד על המקום שלו״.
במרחב שבין השאיפות הלגיטימיות של מדמון לבין הקונספט המוכר של סגנית האלופה, מתנועע אליניב ברדה, אייקון מקומי שעשה את כל הדרך מקבוצת האפרוחים של אפרים צבי ועד רחבת הקוקטיילים של גנק הבלגית, לצידם של טיבו קורטואה וקווין דה בריינה.
ברגע שאליניב - נסיך לב אדום - יפקיד את המפתחות בידיים של איליי, נדע שבאר שבע עלתה על דרך המלך.
המפתח בידיים שלו. ברדה (צילום: אלן שיבר)