רותם גפינוביץ', הרוכבת הישראלית, סיימה היום (ראשון) את הטור דה פראנס לנשים, כשהיא מתגברת על התרסקות, פציעה (אוזן שנתפרה בניתוח מהיר) ולא מעט כאבים. יש אולי רוכבות טובות וחזקות ממנה, אבל נראה שבכל הקשור לכח רצון ונחישות, הרוכבת, שגדלה במכבים רעות, היא קטגוריה בפני עצמה.
לאחר שמונת הימים האחרונים, הרוכבת הישראלית הייתה היחידה שנטלה חלק במהדורה החדשה והרשמית של הטור; שמונה ימים שהחלו בפריס והסתיימו על פסגת עלייה קשוחה בצרפת. גפינוביץ' הוכיחה פעם אחר פעם שפשוט לא ניתן לשבור את רוחה.
הרוכבת בת ה-30 השתייכה לקבוצת ״רולנד״ השוויצרית, שקבוצת ״ישראל פרמייר טק״ היא נותנת החסות שלה. גפינוביץ' עברה התרסקות קשה לפני ימים ספורים, פרקה את הכתף ונחתכה קשות באוזנה. אבל היא התעקשה לסיים את השלב ועברה טיפול בבית חולים, שבמהלכו תפרו את האוזן.
"אין לי מושג איך אני אוכל להמשיך, באמת״ סימסה גפינוביץ' למשפחתה בערב הפציעה, ובכל זאת הרוכבת הופיעה למחרת. ״מהרגע הראשון הבנתי שאין לי כלום בגוף. הכתף מציקה בטירוף וכל הגוף עקום, נלחמתי להשאר בפלטון ופשוט לא הצלחתי עד שנשארתי עם עוד 2 בנות ופשוט סיימנו״, סיכמה גפינוביץ' בסיום השלב.
היום גפינוביץ' סיימה על הפסגה האחרונה של הטור, מותשת אבל אבל חדורת גאווה וסיפוק לאחר ״השבוע הקשה היותר שעברתי בחיי״, הדגישה באותה נשימה, שהיה מדובר בחוויה עצומה: ״אני מאחלת לכל רוכבת לעבור את זה״.
זו הפעם הראשונה מזה למעלה מ-30 שנה שהמהדורה הנשית של הטור דה פראנס זוכה לחותם, והשם הרשמי של מארגני הטור. מהבחינה הזו יכולה גפינוביץ לרשום לעצמה הישג ייחודי ומרשים, בדברי ימי ענף הרכיבה הנשי בישראל,כשב-2002 סיימה הישראלית שני בלוך את הטור שהתנהל תחת שם אחר.
גפינוביץ' במרכז התמונה (קרדיט: ספרינט סייקלינג)