(התקציר באדיבות ספורט1)
דור פרץ יודע שיהיו לא מעט אנשים שירימו גבה ויגידו שהוא כשל בחו"ל. כמו לאורך כל הקריירה שלו, גם עכשיו, הוא ינסה להדחיק את כל מה שאומרים עליו. הרי הוא גם זוכר שתחילת הדרך במכבי ת"א לא היתה קלה. שהיו מאמנים שהעדיפו אחרים. שהוא נשלח להשאלה בהפועל חיפה. שלקח זמן עד שזיהו את הפוטנציאל שלו.
פרץ רצה להמשיך בחו"ל. אמנם הוא ילד של אמא ואבא שהריחוק מהבית לא תמיד עשה לו טוב, אבל בשנים האחרונים הוא התבגר. לא רק במשחק, גם בפן האישי. בוונציה הוא חשב שמגיע לו יותר. הוא הרגיש שהמאמן, פאולו זאנטי, לא "מת" עליו. הוא ידע שיצטרך להוכיח את עצמו אחרי המעמד שהיה לו במכבי ת"א או בנבחרת ישראל, אבל לא תיאר לעצמו שהאימונים לא יקבעו אם יקבל דקות או לא. בסביבתו הסבירו כי הרגיש שהמאמן פשוט לא סופר אותו מקצועית ולא משנה מה היה עושה באימון.
כשהיה מגיע הביתה, הוא היה נכנס לזום, מעלה את ערן שדו על הקו והשניים היו עושים יוגה, מדיטציה, פילאטיס, עובדים על שרירים הכי קטנים שיש כדי לחכות לכל הזדמנות. במחזור האחרונים הוא שיחק, אבל הרצון לשוב ולהתחרות על תארים, להיות שחקן מוערך ובעיקר לתת שקט לנפש, גבר על הרצון להישאר בחו"ל.
פרץ במדי ונציה. לא היה חביבו של המאמן, בלשון המעטה (Marco Luzzani/Getty Images)
לפרץ היו הצעות, אבל ממדינות כמו טורקיה ורוסיה. השכר היה גבוה יותר מזה שיקבל במכבי ת"א ונע סביב המיליון יורו לשנה, אבל החשש ללכת למקומות כאלה, בטח לאור המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, והמצב בטורקיה, הוביל להחלטה לחפש משהו אחר. גם בלקפול והאל סיטי הביעו עניין. בן מנספורד, שהיה בעבר במכבי ת"א והיום אחד האנשים החזקים בבלקפול, אפילו דיבר איתו. פרץ לקח דף ועט, כתב יתרונות וחסרונות, והבין שבשלב הזה בקריירה הוא רוצה לשחק במקום שמאמנים מאמינים בו, לא בעלי הבית או סוכנים.
פרץ בחור סגור, לא משתף יותר מדי. הוא היה נוסע מביתו במרכז לעפולה כדי להתאמן עם שדו וחיכה להצעה אטרקטיבית, אבל בתוך תוכו כבר הרגיש לחץ לחתום, לפני שיהיה מאוחר מדי. בתוך תוכו פרץ הבהיר שהוא נותן צ'אנס עד אחרי תשעה באב. הקשר, איש מסורתי, חשב עם עצמו במהלך תשעת הימים האלה וקיבל החלטה שאם הפנייה ממונפלייה לא תתקדם, הוא חוזר לארץ. הצעה רשמית לא התקבלה, הלחץ למצוא קבוצה כדי לקחת חלק במשחק נגד אלבניה בספטמבר, שיחה קצרה עם ערן זהבי ומאות הודעות מאוהדי מכבי ת"א, גרמו לו להודיע לאבא יעקב: "אני חוזר לארץ".
פרץ בא כשחקן חופשי, ובניגוד לשחקנים שנרכשו על ידי מכבי ת"א, זכה גם למענק חתימה בסך 100 אלף יורו. המשכורת תעמוד על רבע מיליון שקל בחודש בחוזה לשלוש שנים ללא בונוסים אישיים וקבוצתיים. אם ישותף ב70 אחוז מהמשחקים בעונה השלישית, האופציה לעונה הרביעית תחודש אוטומטית.
סעיף יציאה הסוכן אבי נמני לא הצליח להשיג לו, אבל נראה שגם פרץ כבר משלים שלקבוצה בחו"ל הוא כבר לא ייצא עד סוף הקריירה.
יש שיגידו אכזבה, יש כאלו שיקראו לזה כישלון, אבל בסופו של דבר, כמו זהבי, הוא הלך עם הלב. למקום בו קיבל הכי הרבה אהבה, למקום בו מעריכים אותו, למקום בו הוא מבין את הציפיות - להחזיר את תואר האליפות שכבר נמצא שנתיים בכרמל.
זהבי. גם לו יש חלק (דני מרון)
מנספורד. גם הוא לא שכנע