$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
 
וידאו NBA
טיול בסנטרל פארק:הניקס ניצחו 106:134 את וושינגטון
טיול בסנטרל פארק:הניקס ניצחו 106:134 את וושינגטון
טיול בסנטרל פארק:הניקס ניצחו 106:134 את וושינגטון
פאוול בלט, הקליפרס ניצחו 99:102 את הווריורס
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מזרח פרוע: מדוע עסקת דונובן מיצ'ל לקליבלנד טובה לכולם?

ההתחזקות של הקאבס, הוויתור שעשתה והפיתרון שכבר נמצא בקנה * השיעור במו"מ שדני איינג' העביר את הליגה בחודשיים האחרונים * למה הניקס צריכים לתפוס את הראש * ההזדמנות הגדולה של הלייקרס * ומי לעזאזל הולכת להישאר מחוץ לפלייאוף במזרח? * ניתוח העסקה שפירקה סופית את יוטה

ערן סורוקה
ערן סורוקה   03.09.22 - 08:57

תגיות: NBA, דונובן מיצ'ל

Getting your Trinity Audio player ready...

1 יש דרכים שונות להגדיר הצלחה. דרך אחת היא לספר שהכיוון היה מעולה, שהיית רגע לפני פריצה, שהפתעת את כולם ביכולות שלך, שאולי אפילו שינית את השוק, ושעכשיו כולם יודעים מי אתה ומה אתה שווה. בצד השני, לפעמים צריך להסתכל על השורה התחתונה ולהודות שמהבחינה הזו לא עמדת ביעדים שלך, והפסדת יותר מדי. במקרה של קליבלנד קבאלירס מודל 2021/22, אין צורך ליישב את הסתירות הללו: שתי הקביעות נכונות, והשאלה היא איך שומרים על הכיוון והפעם גם עומדים ביעדים.

לפני שנה וקצת, ג'יי.בי ביקרסטאף זכה באוון מובלי. למובלי לא ציפו בדראפט כמו לשחקנים סטייל טים דאנקן, אנתוני דייויס או זאיון וויליאמסון, אבל האפקט שלו על הקבאלירס היה לא פחות מפנטסטי. שנה קודם, ליינאפים שבהם נכללו דריוס גארלנד וג'ארט אלן היו מפסידים ב-7.3 נקודות בכל 100 התקפות. אותם גארלנד ואלן, כאשר צירפו אליהם את מובלי, ניצחו ב-8.2 נקודות בכל 100 התקפות, ואם הציבו לידם את אייזק אוקורו, שחקן שנה שנייה סולידי ועדיין מוגבל התקפית, הרביעייה הזו ניצחה ב-7.6 נקודות על כל 100 התקפות. נכון, יכולת הקליעה והאורך המרשים של לאורי מארקנן בעמדה 3 היו חלק אינטגרלי בהצלחה של הקאבס, אבל הכל מתחיל ביכולת של מובלי, תמנון רב זרועות וחכם, לחבר את כל החלקים האלה.
 
בעסקה של דונובן מיצ'ל, קליבלנד ויתרה על שחקן אחד בלבד שהיה משמעותי עבורה בעונה שעברה בשורה התחתונה - מארקנן. קולין סקסטון פתח מצוין את העונה שעברה אבל אז נפצע בברך וסיים את העונה, ובצמד ה"סקסלנד" - אחד הפערים הגדולים בין שם מגניב לצמד לבין התוצאות שאותו צמד הביא - התברר מהר מאוד מי השם היותר סקסי. זה דווקא היה הבחור עם ה"לנד". מ-3.9 אסיסטים בעונת הרוקי הוא צמח בעונה שעברה ל-8.6 למשחק, מקום שישי בליגה, ונבחר לראשונה לאולסטאר שנערך אצלו בבית. עכשיו קליבלנד לחצה על כפתור ה"שדרג גרסה" בעמדה של סקסטון. מיצ'ל יוצר הרבה בעיות הגנתיות והשילוב שלו עם גארלנד אינו אידיאלי מהבחינה הזו, אבל סביר להניח שמי שיתפוס את מקומו של מארקנן בחמישייה הוא הפיתרון.

2 דפנסיב ליינבקר. אוקורו, כבר מימיו באובורן - אוניברסיטה של פוטבול - הראה יכולת להתיש יריבים. עם 100 קילו עמוסי שרירים, 1.98 מטר גובה ומוטת ידיים של 2.04 מטר, הוא אימלל יריבות בעונה שעברה ומאמנו ביקרסטאף הגדיר אותו כ"אחד השומרים הטובים ביותר על שחקנים מכדררים (on-ball defenders) בליגה, כזה שלא נותן לך את האפשרות לעבור אותו". הבעיה העיקרית שלו היתה התקפית, חוסר יכולת ליצור לעצמו, אבל 35.1% לשלוש בזריקות פנויות ו-36.8% בשלשות קאץ'-אנד-שוט יגרמו לכך שיריבות לא יתנו לו מטר. עם יכולת יצירת הזריקות הפנומנליות של מיצ'ל, אחוז הזריקות הפנויות שיקבל אוקורו העונה יעבור בקלות את ה-39% מהעונה שעברה.
 
גארלנד התפתח לרוק-סטאר, בעונה בה הקבוצה מהעיר של היכל התהילה של הרוק הפתיעה את כל הליגה. מיצ'ל מקים איתו צמד שיכריח יריבות להיות בכוננות תמידית. מובלי יוכל לסדר לשניהם חסימות ואסיסטים ולתקוף שטחים פנויים, ויחד עם אלן, איום תמידי בריבאונד התקפה, הגנות יצטרכו לבחור את הרעל שלהן מול הקאבס מודל 2023 וקדימה. ואם השילוב עם גארלנד פחות יצליח, ביקרסטאף יוכל לפצל את רוב הדקות שלהם ולהכניס את ריקי רוביו, שיחד עם מיצ'ל רשם פלוס/מינוס של 8.1 ל-100 התקפות בעונה האחרונה בה שיתפו פעולה יחד. אבל גם ככה, החמישייה הראשונה של הקאבס תכלול שומר-כדור נהדר (אוקורו), מגן טבעת משובח (אלן) ואת מובלי, האבטיפוס של פורוורד שיכול לשמור על כל עמדה. גארלנד כן שיפר את ההגנה שלו בפיקנרולים, כך שהאין-הגנה של מיצ'ל לא אמורה להזיק יותר מדי.
 
מעבר לזה, בליגה בה כמה וכמה קבוצות עשו צעדים נועזים הקיץ כדי להתחזק, קליבלנד הבינה שמי שלא הולכת קדימה, עלולה להיתקע מאחור. נכון שאפשר לתרץ את ההישארות מחוץ לפלייאוף בעונה שעברה בפציעות, ובצדק - רק קווין לאב שותף ביותר מ-70 משחקים (!), בעוד סקסטון החסיר 71, וגארלנד, מובלי, אלן ומארקנן נעדרו מ-74 נוספים - אבל ההתחזקות של קבוצות כמו אטלנטה, ובמידה מסוימת גם הניקס והוויזארדס (שתכף נגיע אליהן), והעובדה שברוקלין נשארה עם דוראנט וקיירי, עשתה את המזרח לפרוע במיוחד. נכון שהמחיר ששולם על מיצ'ל גבוה, אבל בהשוואה למחיר של היתקעות בבינוניות, בטח כאשר לא היה פיתרון מוסכם בסוגיית סקסטון שסיים חוזה, וכאשר החמישייה החדשה תהיה בעונה הבאה בת 26, 24, 23, 22 ו-21, עדיף לקחת את הסיכון. 3 בינונימים. אנחנו די יודעים כיום מה היתה ההצעה האחרונה של הניקס לקאבס - על פי שאמס צ'ארניה, הם הסכימו לתת את אר.ג'יי בארט ועימנואל קוויקלי עם 2 בחירות סיבוב ראשון לא מוגנות, וכשדני איינג' סירב, הם נתנו לבארט את הארכת החוזה שהעלתה את מחירו. אנחנו לא יודעים מה היתה ההצעה של וושינגטון, אם כי סביר להניח שהיא כללה בעיקר צעירים, אולי כולל דני אבדיה, אבל במקרה הזה טוב יותר שלא עשו את העסקה הזו. צמד לא-שומרים כמו בראדלי ביל ומיצ'ל, יחד עם קריסטפס פורזינגיס ומעט מאוד עומק בקו הקדמי, היה יוצר בבירה קבוצה לא מאוזנת, שבה שלושה כוכבים עם הגנה בעייתית ויכולת להיות אפקטיביים רק עם הכדור ביד, מרוויחים יחד 107 מיליון דולר.
 
גם אם נראה לכם, וזה לגיטימי, שהדרישות של איינג' היו גבוהות מדי, הרי שלניקס יש סיבות טובות לתפוס את הראש. הם יכלו להשלים דאבל הקיץ של שחקני קו אחורי מצוינים שגם היה להם ביקוש וגם רצו לבוא אליהם - ורק אוהדי ניקס אמיתיים יודעים כמה הצירוף נדיר. אם הצעה שלא כללה את בארט היתה בכלל על הפרק מבחינת הג'אז, הפספוס גדול עוד יותר. לא שקו אחורי נמוך של בראנסון ומיצ'ל היה הצלחה מובטחת, ולא שטום ת'יבודו יודע להתמודד עם עודף כישרון התקפי, אבל בראנסון לפחות יותר רכז מאשר ביל, ויכול להצטיין גם אוף דה בול, והניקס כל כך משוועים לסטאר פאוור שלפחות תקווה משודרגת יכלו למכור לאוהדים. כעת הם יוצאים מהקיץ עם תקרת שכר גמישה יותר, עם בראנסון ואייזיה הרטנסטיין, עם חוזים חדשים לבארט ולמיצ'ל רובינסון, אבל די ברור שבהיררכיה של המזרח הם מאחורי 8-9 קבוצות לפחות - כולל, עכשיו, זו של מיצ'ל.
 
הוויזארדס דווקא עשו יופי של קיץ, במגבלות האפשר. גם שם לא בטוח שהשיפור יספיק כדי להגיע לפלייאוף, אבל לפחות זו קבוצה בצלמו ובדמותו של ווס אנסלד ג'וניור, מאוזנת, ושתתן פייט בכל משחק. אם כבר אורזים את כל הצעירים ובחירות הדראפט תמורת כוכב, אז כדאי שזה יהיה מישהו שיכול להשלים את בראדלי ביל ולחפות על חסרונותיו - ולא more of the same, כמו שהיה קורה במקרה של מיצ'ל. המזרח השנה יהיה מטורף, עם בוסטון שהתחזקה, מילווקי שהבריאה, פילי רוקטס, ההיט קאלצ'ר, דוראנט קיירי וסימונס עם סגל משופר סביבם, אטלנטה שהשתפרה, שיקאגו, טורונטו וקליבלנד. רק תקלות, פציעות או התנהגות רגילה של קיירי אירווינג יכולים יכולה לגרום לאחת מהקבוצות הללו להישאר מחוץ ל-9 הראשונות.
גם וושינגטון התחזקה הקיץ (GETTY) גם וושינגטון התחזקה הקיץ (GETTY)
4 המפרק הרשמי. ב-10 ביולי התייצב ג'סטין זאניק, מנג'ר יוטה, מול התקשורת והסביר שלמרות הטרייד על רודי גובר, אין כוונה להיפרד גם מדונובן מיצ'ל. "שינוי הוא בלתי נמנע ב-NBA, ואני לא מנסה לתקשר בצפנים או משהו", אמר, "דונובן בסגל שלנו והוא חלק מאוד חשוב ממה שאנחנו מנסים לעשות. דברים מתפתחים בליגה, אז אי אפשר להגיד שיש מישהו שאינו למכירה, אבל אין כוונה לוותר על מיצ'ל". ההצהרה הזו היתה בית ספר לניהול משא ומתן, שמשמעותה המיידית - כדי שניתן את מיצ'ל, תצטרכו לשלם והרבה. דני איינג' סימן מטרה, השיג אותה, ועל הדרך התייצב בחזית המאבק על ויקטור וומבניאמה או סקוט הנדרסון בדראפט 2023.
 
עונות רגילות נהדרות הפכו לכשלונות פלייאוף מהדהדים, התסכול בין מיצ'ל לגובר הלך וביעבע, והנסיגה ההגנתית של מיצ'ל, כמו גם ההזדקנות של שחקני המשנה סביב גובר, הבהירו שיוטה כבר נתקלה בתקרת הזכוכית שלה ועכשיו בעיקר כואב לה הראש והצוואר. אז איינג' הזמין את ה-D-9, נפרד לשלום מקווין סניידר לטובת מאמן שצעיר יותר משני שחקנים בסגל, והתחיל לעשות סם פרסטי - מכירת חיסול לטובת בחירות דראפט - רק על ספידים.
 
הוא יצא למכרז עם דרישות גבוהות והשיג כל אחת ואחת מהן. תמורת שני כוכבים שלא הסתדרו יחד ולא הובילו אותה לשום מקום, יוטה צברה 9 בחירות סיבוב ראשון (כולל שתיים שהתבצעו העונה - אוצ'אי אבאג'י ו-ווקר קסלר) ועוד 3 החלפות מקום בסיבוב הראשון. ואם הפירוק יימשך, המצרך הכי מבוקש בסולט לייק סיטי בעונה הקרובה יהיו תוכניית הקידום למשחק - האוהדים יצטרכו את זה כדי להבין מי החבר'ה שלובשים את המדים המזעזעים החדשים של יוטה. יש מלא כישרון גולמי, וסקסטון הולך לקלוע 25 נקודות למשחק העונה, אבל בהתחשב בלוח השידורים שהתפרסם, אולי טוב שלא יראו את הג'אז יותר מדי. הטרייד שלשום היה השלישי של איינג' בקיץ הזה, וכנראה לא האחרון. הוא גם פתר שתיים מהחידות שנשארו לא פתורות בקיץ המוזר - סוגיית מיצ'ל וסוגיית סקסטון - ויצר נתיב לפיתרון גם של החידה הגדולה האחרונה, עניין ראסל ווסטברוק. אחרי הארכת החוזה של לברון, ולמרות המסרים המלטפים לראס המזדקן, נראה שהדבר הטוב ביותר שהלייקרס יכולים לעשות עם ווסטברוק בעונה הבאה זה להעלות אותו מהספסל ולפתוח עם פטריק בוורלי. במצב כזה, אין באמת מניעה לשלוח אותו עם שתי בחירות סיבוב ראשון מוגנות קלות (טופ-3 או טופ-5) ליוטה. לג'אז יש עודף שחקנים, ללייקרס יש 2 מקומות פנויים בסגל. עסקה של בויאן בוגדנוביץ', ג'ורדן קלארקסון ורודי גיי ללייקרס (גם אם יש שיגידו שהיא טובה פחות מבאדי הילד ומיילס טרנר) תתן לדרווין האם יותר חומר לעבוד איתו, ופחות רעלן אחד בחדר ההלבשה.
 
5 שינוי כיוון. עם זרימת השמועות מוושינגטון, חששנו - או קיווינו? - שאחד משני שחקני ה-NBA שהתייצבו בפראג למשחק הפתיחה של ישראל ופינלנד ביורובאסקט 2022 יהיה בתהליך של החלפת קבוצה. בסופו של דבר, זה קרה לא לדני אבדיה אלא לשחקן השני. ואולי הטרייד הזה ייתן ללאורי מארקנן (33 נקודות בהפסד לישראל) עוד יותר מוטיבציה להפגיז ביורובאסקט: הטורניר הקרוב, במדי פינלנד, הוא הפעם האחרונה בעונת 2022/23 שבה מישהו יבקש ממנו לנצח.