כדי לממש את פרארי 'פורסאנג', אולי אחד המיזמים השנויים ביותר במחלוקת בקרב מעריצי פרארי בשנים האחרונות, נאלצה החברה האיטלקית, שחוגגת השנה 75 להווסדה, להמציא מילים חדשות ולבחור בקפידה כל ביטוי או הכרזה שיוצאת מפיה כדי לשדר את כוונתיה מבלי לעורר מחלוקות נוספות, כלומר מעבר לביקורת שכבר הושמעה כשרק יצאו הדיווחים הראשונים אודות "קרוסאובר" מטעמם. ב-2016, אף הייתה התנגדות נחרצת רק למשמע המונח בצמרת: "קרוסאובר?! על גופתי המתה", העיר אז בחריפות מנכ"ל העל סרג'יו מרקיונה המנוח.
גם כעת, כשמרקיונה כבר לא פה, שימוש בראשי התיבות SUV המתאר רכב כביש שטח/פנאי/קרוסאובר נאסר על ידי בכירי המותג, כי ה-Purosangue מבחינת פרארי היא "המכונית הראשונה בהסטוריה של המותג עם ארבעה מושבים וארבע דלתות". היא חומקת באלגנטיות מכל קטגוריה מבוססת, ועם או בלי שיוך, בפרארי משוכנעים שמודל כזה יכול להוות 20% מסך המכירות של החברה, תוך שהוא משרטט גבולות עבור פלח לא קיים. באיטליה בכל אופן, המחיר מתחיל ב-390,000 יורו.
אם נחטט קצת בשורשים, נגלה כי האמירה הזו, ("פרארי ארבע דלתות לא הייתה קיימת") אינה לגמרי מדויקת. כבר ב-1980, בשיתוף פעולה נוסף עם סדנת פינינפארינה, פרארי הגתה מכונית סדאן מרווחת, חזקה ומיוחדת עם ארבע דלתות ותא מטען פרקטי שמעולם לא נכנסה לייצור סדרתי. הפרויקט נבלם ברמת הרעיון, על גבי דגם מחקרי, בשל חוסר בשלות טכנולוגית משום שפרארי לא הסכימו להתפשר על שום דבר.
הרעיון של יצירת מכונית אולטרא ספורטיבית, "יומיומית", תמיד היה על הכוונת שלהם אך התנאים, ואולי הזמנים לא ממש התאימו לכך. כיום לעומת זאת, שוק הרכב כולו מרוכז סביב ג'יפונים ומוגבהי גחון, ולכן רכב דוגמת פורסאנג מתעכל בהבנה, קל וחומר כשיש מקורות השראה כלכליים כמו פורשה קאיין, בנטלי בנטייגה, אסטון מרטין DBX, למבורגיני אורוס ובעתיד עשוי להיות גם קרוסאובר של מקלארן ולוטוס.
מאחורי עיצוב קלאסי, לא גבוה ולא נמוך, גוף האלומיניום, הפחמן והפלדה מעניק לרכב חוזק מרשים. הוא נוקשה ב-30% בהשוואה למשל אל פרארי שימושית נוספת, ה-GTC4Lusso אך הוא קל ממנה בכמה אחוזים על אף הממדים הגדולים יותר; פורסאנג מתייצב על הכביש עם 4.97 מטר אורך, 2.02 רוחב, 3.01 בבסיס גלגלים, 1.58 גובה ועם הרבה מקום בתא הנוסעים הודות לפתיחה החשמלית של הדלתות האחוריות. דלתות אלה, "התאבדות" או הפוכות, מסוגלות להיפתח לזווית של 79 מעלות. זהו אינו החידוש היחיד בפורסאנג שכן כל סביבת העבודה מקורית לגמרי ואינה משותפת לאף פרארי אחרת.
בהופעת הבכורה שלו, פורסאנג יהיה זמין רק בגרסת ה-V12 האטמוספרית. תחנת הכוח החדשה בנפח 6.5 ליטר המסומנת במחסנים של מרנלו F140IA מספקת 725 כ"ס ומומנט של 72 קג"מ מ-2100 סל"ד. מערכות יניקה, פליטה, גל הארכובה, בוכנות וכיול הם ספציפיים לפרוסאנג, בעוד שראשי הצילינדר הם תרומת פרארי 812 קומפטציונה. המנוע משולב עם תיבת שמונה הילוכים אוטומטית דו מצמדית עם ערימת אלקטרוניקה רצינית מסביב ואפילו מערכת ניהול מנוע המאפשרת שיוט "חסכוני" בכביש המהיר. על הנייר, פורסאנג מעפיל ל-100 קמ"ש מעמידה תוך 3.3 שניות, 200 קמ"ש ב-10.6 שניות ויכול לחצות רף מהירות של 310 קמ"ש.
פרארי הדגישה באופן מיוחד שלמנוע יש צליל מענג, עם מערכת וויסות צלילים המקושרת למצבי נהיגה. כמובן שכל הכיול של פןרסאנג חד כתער כדי לתמוך ביכולות של המנוע: הבלמים קרמיים מקרבון עם דיסקים קדמיים ו-380 מ"מ מאחור מתאימים לימי מסלול ולכביש הציבורי כאחד: הם מאפשרים עצירה של המכונית ב-32.8 מטרים מ-100 קמ"ש וב-129 מטרים מ-200 קמ"ש. פרארי לא פרסמה שום מידע לגבי מנועים נוספים פרט ל-V12, ובכך השאירה את הדלת פתוחה להציג דגמים מחושמלים במועד מאוחר יותר.
דגמי פרארי בישראל נמכרים על ידי היבואנית סמלת. מדיניות החברה היא לייבא את כל רכבי היצרן האיטלקי במועד הראשון שיתאפשר. בשלב זה, לאור תחילת המכירות באירופה באביב 2023. מהיבואנית נמסר ל'עולם הרכב' כי ייתכן שנאלץ להמתין לבואה ארצה כמעט שנתיים.
VIDEO