הרכז הפותח של מכבי תל אביב בעונה הקרובה הוביל נבחרת לזכייה באליפות אירופה. המשפט הזה היה נשמע הזוי לכולנו לפני חודש, אבל לורנזו בראון עשה זאת אתמול (ראשון) עם דאבל דאבל שהוביל את ספרד ל-76:88 משכנע על צרפת ולזכייה, נוספת, באליפות אירופה.
האזינו לפרק החדש של יורוסטפ לסיכום יורובאסקט 2022 >>>
דיברנו כאן בהרחבה על הסערה שהייתה אצל לה רוחה סביב אזרוחו של בראון ועל הלגיטימציה לה זכה בתקשורת הספרדית ככל שהטורניר התגבר, אבל אחרי חגיגות הזכייה באליפות אירופה הגיע הזמן לדבר תכל'ס. מה לורנזו בראון מביא למכבי תל אביב, ומה אפשר לקחת מאליפות אירופה?
לפני שנצלול לטקטיקה עצמה, חשוב לדבר על ההבדל הגדול בין הסיטואציות. בראון אמנם בשני המקרים הגיע לקבוצה חדשה, אבל ספרד הנוכחית היא קבוצה מנוסה בהרבה. וילי הרננגומס ואוסמן גארובה היו חלק מהקבוצה ששיחקה בטוקיו, בעוד המאמן סרג'יו סקאריולו בנבחרת כבר שנים.
בראון נכנס בתור המחליף של ריקי רוביו, גנרל התקפי בקבוצה מוגדרת פחות או יותר עם מאמן ותיק והיררכיה די ברורה. המצב במכבי ת"א, קבוצה שנבנתה מחדש בקיץ האחרון, עלול להיות קצת אחרת.
ווייד בולדווין אמנם פרגן לבראון ברשתות החברתיות, אך לא ברור אם מישהו משניהם יהיה מוכן לוותר לגמרי על הובלת הכדור לטובת השני. במקרה של ספרד באליפות האחרונה הדומיננטיות של בראון הייתה חד צדדית במיוחד. הוא היה עם 7.6 אסיסטים במשחק, לעומת 2.6 של המקום השני - הסנטר אוסמן גארובה. חד צדדי, יש שיגידו יותר מדי.
לא מפחד להכנס לצבע (Maja Hitij/Getty Images)
בעל הבית הגיע
קשה לראות אותו מגיע לתפקיד כזה דומיננטי במכבי תל אביב, בטח לצד גארד כמו בולדווין. דומיננטיות כל כך גבוהה של מנהל משחק אחד, בדומה למה שראינו עם כריס פול בפיניקס, יכולה להיות בעייתית לקבוצה. בטח כשאנחנו מדברים על עונה ארוכה ולא על טורניר בודד כמו אליפות אירופה בכדורסל.
יש 36 משחקים בעונה ביורוליג וסדרות פלייאוף, בשונה מנוקאאוט. קבוצות יכולות להתאים את עצמן וברגע שהן סוגרות את בראון (1.85 מ') זה יכול להאט את כל הנעת הכדור.
בעונה האחרונה ביורוליג ראינו את בולדווין מוסר 3.6 אסיסטים למשחק, בעוד בראון מסר 4.5. יכול להיות שנראה הפרדת דקות ביניהם בניסיון להשאיר מנהל משחק טוב על המגרש במשך ארבעים דקות. השאלה המעניינת היא הדקות בהם הן ישחקו ביחד, ושיתוף הפעולה של השחקנים האחרים.
במקרה של בראון, למשל, ראינו תנועה בלתי פוסקת של הספרדים. שימו לב למהלך הזה מהגמר. לורנזו מקבל את הכדור, ווילי הרננגומס חוסם ורודי גובר מחכה בנתיב הכניסה לצבע. בראון מקבל חסימה שנייה מחיימה פרדילה, הכדור מגיע לג'יימי פרננדס ונוצר מצב קליעה נוח מול הגנה טובה. רק רשת.
הריווח עצמו משמעותי לא פחות. במהלך הזה, למשל, בראון הולך "ראש בקיר" על רודי גובר ומכווץ את ההגנה סביבו. הכדור הגיע לאלברטו דיאס, וממנו לסל.
הריווח הזה יכול להיות חשוב גם במכבי תל אביב העונה, ובפרט למוביל כדור כמו בראון. ספרד של סקראיולו, מאמן נוק-אאוט ותיק ומנוסה, הצליחה למצוא דרכים לשבור את ההגנות פעם אחרי פעם עם 100 נקודות מול פינלנד, 96 מול גרמניה ו-88 בגמר מול צרפת.
אחת השאלות המעניינות היא אם זה יכול להחזיק לאורך זמן, בטח בליגה עמוסה ובטח בהתחשב כאמור בעומס על בראון עצמו. הוא הצליח לשנות את שיטת ההתקפה במהלך המשחק גם בהתחשב באמון המלא שהוא קיבל מחבריו לקבוצה ומסקראיולו, שבחר בו אישית כמתאזרח. בפורמט של ליגה, ובקבוצה שלא תהיה מתואמת (לפחות בהתחלה) באותה צורה בלי הכדור? קשה לדעת.
נקודות
בראון יהיה מנהל המשחק של מכבי תל אביב ויהיה מנהל משחק טוב. הוא הוכיח את עצמו גם בקאזאן וגם באליפות אירופה ככזה. שאלה גדולה לא פחות (מעבר לקליעה של חבריו לקבוצה) היא היכולת של בראון לשים את הכדור בסל.
באליפות אירופה הוא קלע 15 נקודות למשחק, שזה טוב, אך עם 32.4% מהשלוש. בשנה שעברה הוא קלע ב-32.1% מהשלוש. חלק משמעותי מהנקודות הגיע מפיק-נ'-רול, וגם כאן במכבי ת"א החסימות של ג'וש ניבו ואלכס פוית'רס, בעיקר יהיו משמעותיות.
למרות זאת, לעתים הנטייה של ההגנה לסגור את הצבע באזור המיד ריינג' מקרבת אותם לטבעת ואז יכולה להיגמר באיבוד, בדומה למה שקרה בחצי הגמר מול גרמניה.
לכן שאלת הריווח חשובה לא פחות לבראון כסקורר מאשר לבראון כרכז. כשחקן שמסתמך בעיקר על מיד ריינג' ופיק-נ'-רול, ברגע שקל יותר להתקרב אליו הוא נתקע וכך גם ההתקפה נתקעת. בראון אמנם מצליח לייצר נקודות, אבל זה סימן שאלה משמעותי נוסף.
אין ספק שלורנזו בראון הצטיין באליפות אירופה האחרונה. הוא נכנס לתפקיד שכאילו נתפר בשבילו, בקבוצה עם קלעים שיודעים לשחק בלי הכדור ומחכים לפוינט גארד שידע למצוא אותם ולנצל את המרווחים הקטנים שהם פותחים בהתקפה.
אוהדי מכבי תל אביב יכולים להיות אופטימיים מאוד. אבל השאלה היא כמה הנעת הכדור של הקבוצה תצליח למצוא כימיה יחד איתו בפיק-נ'-רול או לרווח לו את המגרש. בראון עצמו מתחיל את ההכנה 17 ימים לפני היורוליג ואפשר להיות מודאגים מהחלון הקצר, אבל שחקן כמו בראון מספיק חכם בשביל לפתור את זה בקצת יותר משבועיים.