להעפלה של נבחרת ישראל לדרג א' בליגת האומות יש גיבורים רבים. שון וייסמן שקיבל את ההזדמנות בחוד, מנור סולומון שליהטט באגף שמאל, ליאל עבדה שעשה את קפיצת המדרגה בסלטיק ובמדים הלאומיים וגם דורון ליידנר, גבי קניקובסקי ודולב חזיזה שנתנו את הטון. לצידם, ויש שיגידו מעל כולם, בלט בניצחון הגורלי על אלבניה שחקן אחד, עם סרט הקפטן על הזרוע - אלי דסה.
דסה ידע ימים יפים יותר ופחות עם הנבחרת הבוגרת מאז ערך את הופעת הבכורה שלו אי שם ב-2015 ועם השנים הפך לאחד השחקנים המובילים שלה. בניצחון מול אלבניה הוא היה ה"מבוגר האחראי" וזה לא עניין של מה בכך בהתחשב בעובדה ששיחק בשלושה משחקים רשמיים מאז משחק הנבחרת האחרון שלו אי שם באמצע יוני. הקפטן התכול לבן לקח חלק כמעט בכל התקפה מסוכנת, היה יציב הגנתית וכשמתעמקים בפעולות שביצע על הדשא אפשר להבין עד כמה זה היה משחק גדול שלו.
אז נתחיל בראש ובראשונה עם הנתונים. דסה היה השחקן שנגע הכי הרבה פעמים בכדור מבין כל השחקנים שדרכו על כר הדשא בבלומפילד (89) וגם השחקן שמסר הכי הרבה - 57 פעמים באחוזים מצויינים של 87.7. שבעה כדורים ניסה להכניס המגן לרחבה, ארבעה כדורי רוחב במשחק פתוח וניצח בשישה מעשרה מאבקים התקפיים.
דסה. איש המשחק מול אלבניה (אלן שיבר)
כזכור, תחת אנדי הרצוג ו-ווילי רוטנשטיינר, שדגלו במערך של שלושה בלמים, דסה קיבל על פניו יותר חופש התקפי, אבל אפשר להגיד שגם תחת אלון חזן הוא הצליח להביא את עצמו לידי ביטוי. אחד השינויים הבולטים שניתן היה לראות במשחק מול אלבניה הוא התנועה התכופה שביצע המגן לעבר מרכז המגרש ופעמים רבות ניהל מהאמצע את ההתקפות של הנבחרת ולא מהאגף כפי שמצופה ממנו.
ההקבלה המתבקשת, להבדיל אלפי הבדלות, היא לדרך בה פפ גווארדיולה משתמש במגינים שלו - קייל ווקר וז'ואאו קאנסלו - שמנהלים את המשחק של מנצ'סטר סיטי ממרכז המגרש. בווידאו שלפניכם ניתן לראות דוגמה לכך: דסה מקבל את הכדור באגף, מוסר לנטע לביא ובזמן שהנעת הכדור ממשיכה הוא נכנס לשטח שנוצר בין קו החלוצים והקישור של אלבניה. בינתיים, לביא עובר לאגף הימני ודסה משוחרר כדי לשלוח מסירה לדולב חזיזה שהופכת עד מהרה להתקפה מסוכנת.
בהזדמנות נוספת, קיבל את הכדור וניסה לאיים על השער מרחוק, החלטה פחות טובה.
ישנם גם שני שחקנים שסייעו לדסה לבוא יותר לידי ביטוי והוא סייע להם - גבי קניקובסקי וליאל עבדה. השלושה טרם שיתפו יחד פעולה בנבחרת עד לניצחון על אלבניה ואפשר להגיד שהם יצרו משולש מסוכן מאוד באגף הימני. 206 נגיעות בכדור היה לשלושתם יחד (34 אחוזים מסך כל הנגיעות של הנבחרת בכדור), הם ייצרו יחד ארבע מסירות מפתח, חילקו 14 כדורי רוחב ובעטו 7 פעמים לשער (2 למסגרת).
שיתוף הפעולה שלהם הזכיר (שוב, להבדיל אלפי הבדלות) את זה שמייצרים טרנט אלכסנדר ארנולד, מוחמד סלאח וג'ורדן הנדרסון בליברפול: חילופי מקומות תכופים שיוצרים עומס באגף ומבלבלים את שחקני ההגנה של היריבה. כבר בדקה השלישית למשל, הגיעה הדוגמה הראשונה לכך כשדסה קיבל את הכדור באגף, עבדה ירד לפתוח אופציית מסירה בזמן שקניקובסקי מבצע תנועה לשטח הפנוי שייצר. מסירה קצת פחות חזקה הייתה יכולה לאפשר לקשר מכבי ת"א השתלטות נוחה יותר ואולי אף להגיע למצב מסוכן.
בהתקפה אחרת, דסה הוא זה שביצע את התנועה לעומק בעוד שקניקובסקי מושך את המגן והבלם של אלבניה, אבל שוב מסירה לא טובה ונמנע מצב מסוכן.
תנועה נוספת של דסה לעומק, אחת פתאומית וחכמה במיוחד, כמעט הופכת לשער גאוני.
אחת הפעולות המסוכנות ביותר של דסה הגיעה כתשע דקות להפסקה, הרבה בעזרתו של וייסמן. שימו לב כיצד היכולת של חלוץ ויאדוליד לשמש בתור פיבוט מסייעת למשוך את האלבנים ולייצר לקניקובסקי אפשרות שוב לברוח לאגף הימני. דסה מנצל את השטח הפנוי לגמרי שנוצר ושולח בקלילות עוד אחד מהכדורים המסוכנים שלו. רק חוסר מזל מנע מזה להפוך לשער יתרון.
אז זמן לא רב לאחר מכן זה סוף סוף עבד. שימו לב לתנועה שמבצע דסה אחרי הלחץ שגורם לאיבוד של שחקן ההגנה האלבני. בזכות כך, קניקובסקי מקבל מספיק זמן להרים את הראש ולהרים באין מפריע לרחבה את הכדור שיחבור לווייסמן ויקפיץ את הקהל התכול בבלומפילד.
עכשיו לנבחרת יש עוד זמן עד שקמפיין מוקדמות היורו ייצא לדרך ובינתיים לדסה יהיה עוד מספיק זמן להיכנס לקצב בליגה הרוסית. המגן והדור החדש שמצעיד את ישראל בשנה האחרונה להצלחות, נותנים תחושה שהעתיד ורוד.