יש מעט דברים קבועים בחיים האלה. השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב, כל שבוע מתחיל ביום ראשון ותג המחיר של ג'וד בלינגהאם רק עולה. כך, לפחות, זה מרגיש. קשרה בן ה-19 של בורוסיה דורטמונד נחשב כבר עכשיו לאחד הקשרים הטובים בעולם, והשילוב בין האיכות לגיל, רק מעלה את המחיר.
בקיץ עוד דובר על תג מחיר של 100 מיליון ליש"ט ועל מועמדת אחת, ליברפול. בהמשך גם ריאל מדריד וצ'לסי קושרו לרשימה, והמחיר עלה בהתאם: 110, 130, והיום הדיווחים השונים מציעים תג מחיר פסיכי של 150 מיליון פאונד, סכום שיהפוך אותו להעברה השנייה בגודלה בהיסטוריה.
רוב אוהדי הכדורגל העולמי כבר ראו את בלינגהאם, בין אם בליגת האלופות בה כבש בפעם השלישית ברציפות ב-1:4 על סביליה, או בקלאסיקר מול באיירן מינכן, זה שיתקיים הערב (שבת). שחקן טוב מאוד, כן, אבל לא מכונת שערים כמו ארלינג הולאנד או תחנה אחרונה בהגנה מהסגנון של וירג'יל ואן דייק. אז מה בעצם הוביל לתג המחיר הזה, והאם הוא שווה את הכסף?
הצד המקצועי: ממש טוב בכדורגל
בסופו של דבר מה שמשנה זה מה שקורה על המגרש, וג'וד בלינגהאם אחד הקשרים הטובים בעולם היום. יורגן קלופ, מאמן ליברפול, תיאר אותו בצורה המושלמת: "החולשה הגדולה הראשונה שלו היא שהוא לא בשוק ההעברות. בעצם זאת גם החולשה היחידה".
ריאל מדריד, הקבוצה הגדולה של הדור שלנו ואולי בכלל, זכתה בליגת האלופות 5 פעמים עם לוקה מודריץ' וטוני קרוס בקישור. הוורסטיליות של השניים הייתה משמעותית במיוחד במשחקי נוקאאוט. גם מודריץ' וגם קרוס מספיק טובים בשביל לבנות התקפות, מספיק חזקים בשביל לסייע בלחץ ויכולים לכבוש ולבשל בעצמם.
בלינגהאם, ברמה מסוימת, מזכיר אותם. הוא מגוון מאוד, ורסטילי ויכול לשחק בכל עמדות הקישור באותו המשחק – גם כקשר ההגנתי (מספר 6), גם כקשר 50-50 (מספר 8) וגם כקשר התקפי (מספר 10). זה מתחיל, כמובן, מהמסירות עצמן.
בורוסיה דורטמונד אהבה להחזיק בכדור בעונה החולפת, ובלינגהאם יודע מה לעשות איתו. הוא השלים 84% ממסירותיו בבונדסליגה ב-2021/22 (83% השנה), והוסיף לכך 1.3 מסירות מפתח במשחק ו-8 בישולים מהקישור המרכזי.
בנוסף לכך ולתנועה מרשימה בלי הכדור, בלינגהאם משלים 2.9 כדרורים מוצלחים במשחק, מספר גבוה מאוד לקשר מרכזי, והמהירות היחסית הצליחה לפתוח שטחים גם מול הבונקר איתו התמודדה ועודנה מתמודדת דורטמונד. הוא אמנם הבקיע שלושה שערים בלבד בשתי עונותיו האחרונות, אך הפעולות הבלתי פוסקות הפכו אותו לשחקן חשוב מאוד כבר בגיל 19.
בצד ההגנתי, בלינגהאם תורם העונה 1.5 חילוצי כדור ו-2.6 תיקולים מוצלחים במשחק. הוא פעיל כל הזמן גם בצד הזה של המגרש, ויכול להצטרף ללחץ תוך שניות כשהכדור לא אצלו. המעבר החד הזה משחקן שלוחץ בעצמו לשחקן שחייבים ללחוץ עושה חיים קשים ליריבות.
ראינו הרבה שחקנים מבטיחים בגיל 19, וגם שחקנים שהיו טובים מאוד בגיל מוקדם ונעלמו. כאן נכנס האופי של בלינגהאם. הקשר משחק עם נבחרת אנגליה הבוגרת, מה שאפשר לשחקנים של הקבוצות האנגליות הטובות בעולם לראות אותו מקרוב. אחד מהם, קפטן ליברפול ג'ורדן הנדרסון, התרשם עמוקות: "אני אוהב את האישיות שלו, זה הדבר הכי חשוב. הדרך שבה הוא מכין את עצמו למשחקים, אין לי שום דבר חוץ ממחמאות אליו. השמיים הם הגבול".
הצד הכלכלי: בועה והתקדימים מהעונה האחרונה
אחת הבדיחות הגדולות ברשתות החברתיות בזמן האחרון היא ה-"English Tax", תשלום נוסף לשחקנים רק בגלל שהם אנגלים. זה מושפע גם מחוקיה של הפרמייר ליג, שמבקשת מקבוצות לרשום מספר מסוים של "שחקני בית". בלינגהאם, שגדל בברמינגהאם ויגיע לפני גיל 21, ייחשב ככזה.
מעבר לכך, הסיקור התקשורתי המוגזם לפעמים באנגליה סביב הנבחרת יכול לנפח את תג המחיר של השחקן. זאת יחד עם השמועות המתגברות על כך שיותר ויותר קבוצות בעקבותיו. מעבר לליברפול, ריאל מדריד וצ'לסי, לאחרונה דווח על כך שגם ארלינג הולאנד קרא לבלינגהאם לחבור אליו בסיטי.
בין אם מדובר בשמועות אמיתיות, רצון של כלי תקשורת להשיג עוד כניסות או בעבודה מדהימה של סוכניו, המנייה רק עולה. "להשקיע" בבלינגהאם עשוי להיות טרנד שמעניק רווח גדול למשקיעים. בשונה מהולאנד, אין לבלינגהאם סעיף שחרור, מה שיוביל למרוץ גדול בעקבותיו.
אין ספק שבלינגהאם כדורגלן ברמה הגבוהה ביותר. מצד שני, השמועות על המחיר שלו קפצו מ-100 ל-150 מיליון ליש"ט בחודשיים. עלייה של 50%, מבלי שהשתנה משהו משמעותי במקרה של בלינגהאם.
אפילו Transfermarkt, האתר שמדרג את שווי השחקנים ולרוב נוקט בהערכות שמרניות, העלה את השווי של בלינגהאם מ-80 ל-90 מיליון יורו בחודשיים. בחודשיים האלה, אגב, הוא שיחק 7 משחקים בבונדסליגה והבקיע שער אחד.
אז מה הקפיץ את השווי של בלינגהאם בצורה כל כך חדה, בקיץ בו לא עבר קבוצה ולא שינה משהו משמעותי במשחקו? אולי שני שחקנים שעברו קבוצה: ארלינג הולאנד (מבורוסיה דורטמונד למנצ'סטר סיטי) ואורליאן טשואמני (ממונאקו לריאל מדריד).
עד להגעתו של הולאנד היו סימני שאלה רבים, בצדק, על הגעתם של שחקנים מהבונדסליגה לליגה האנגלית. מנאבי קייטה ועד טימו ורנר, שחקנים שהגיעו בשנים האחרונות תמורת הון עתק מהליגה הגרמנית לא הצליחו להותיר חותם בליגה פיזית יותר, וההשפעה שלהם הייתה בסימן שאלה.
זה הוביל לזלזול די גדול בהולאנד עצמו, אך הוא פרע את השטרות עם 14 שערים ב-8 משחקים. החלוץ הראה שהוא יכול להיות במיטבו גם בליגה שנחשבת לטובה בעולם, והוכיח לרבים כי האמונה ש"לליגה האנגלית חוקים משלה" לא נכונה במקרה של שחקנים מספיק טובים.
לכן שחקן שהיה משמעותי מאוד לצידו, בלינגהאם, יכול להצליח כבר עכשיו. במקרה של שחקן שמגיע בסכום כל כך גבוה, משלמים גם על הווה וגם על העתיד. כך קרה עם קיליאן אמבפה וניימאר (שני היחידים שנמכרו ביותר מ-150 מיליון ליש"ט), וגם עם בלינגהאם. ההצלחה המיידית של הולאנד מראה שגם כאן ועכשיו הוא יכול להשפיע באנגליה, ולא רק בעוד כמה שנים.
הולאנד אמנם שיחק לצד בלינגהאם, אך הוא חלוץ. יכול להיות שהגעתו של אורליאן טשואמני לריאל מדריד העידה כי קשרים יכולים לעשות את הקפיצה הזאת בהצלחה. טשואמני, בדומה לבלינגהאם, הגיע לריאל על הטיקט של מי שיכול למלא מספר תפקידים בקישור. בינתיים הוא ממלא בהצלחה מסחררת את הנעליים של קאסמירו כשחקן הפיזי בשלישייה האחורית.
טשואמני עשה את הקפיצה ממונאקו לריאל מדריד והפך בה לשחקן הרכב, כשהוא מבוגר ב-3 שנים מבלינגהאם. בגיל 22 הוא עשה עבודה טובה, אך יבחן עוד מספר פעמים העונה, והראה כי דברים כמו ניסיון או פיזיות עלולים להיות מוערכים יותר מדי אם שחקן מגיע למערכת טובה.
כשמשלבים את זה עם האופי של בלינגהאם, איכות הכדורגל שלו, המחירים שעולים משנה לשנה בענף וההייפ, יכול להיות שנראה כאן את אחת ההעברות היקרות בכל הזמנים. גם אם לא 222 מיליון יורו, בלינגהאם כנראה יעבור בסכום שיעיף את כולנו מהכיסא.