טלפון שבור: פרנטזדי פיירו של אירופה מול זה בליגה

מכבי חיפה של העונה, ברמה מסוימת, היא קבוצה דו קוטבית. מצד אחד קבוצת כדורגל חכמה ויעילה שניצחה את יובנטוס, הדיחה את הכוכב האדום ואת אולימפיאקוס מליגת האלופות ורשמה הופעות מכובדות מול פריז סן ז'רמן ובנפיקה ליסבון, אבל מצד שני קבוצה שהפסידה לבני ריינה בליגה ושיחקה משחקים רבים על הילוך שני או שלישי.

השחקן שמסמל אולי יותר מהכל את הניגוד הזה הוא פרנטזדי פיירו, הרכש היקר ביותר בתולדות הירוקים מהכרמל. פיירו הצדיק את החתמתו עם לא פחות מ-5 שערים במוקדמות ליגת האלופות, בהן היה מהשחקנים הבולטים של חיפה כל הדרך לשלב הבתים, אך ב-11 המשחקים שעברו מאז הוא הבקיע שער אחד בלבד ובישל אחד נוסף.

כמשלמים על חלוץ 1.6 מיליון יורו, אפשר לצפות ממנו ליותר, בטח כשהוא תורם פחות בדברים כמו לחץ על הכדור או בבניית ההתקפות עצמה. פיירו לא פלופ, וגם אם לא יבקיע שער אחד עד לסיום העונה אפשר להגיד ש"עשה את שלו" כשעזר להעלות את הקבוצה לליגת האלופות, אך די ברור שמה שעובד לקבוצה באירופה, במקרה שלו, לא לגמרי עובד בליגה.

הסיפור של פיירו מושפע מההבדל בין סגנונות המשחק ובסדר הגודל של מכבי חיפה עצמה. בליגת העל מכבי חיפה מגיעה לכל משחק כפייבוריטית, כזאת שתחזיק בכדור ותנסה לבנות את ההתקפות שלה. ראינו את זה גם מול מכבי ת"א, שעלתה עם הרכב הגנתי במיוחד בסמי עופר, ובאופן טבעי גם במשחקים האחרים.

בליגת האלופות, לעומת זאת, היא אנדרדוג בהשוואה ליובנטוס, פ.ס.ז' או בנפיקה, וככל הנראה היתה גם אנדרדוג מול אולימפיאקוס או הכוכב האדום. לכן, בצ'מפיונס מכבי חיפה מחזיקה בכדור ב-46.25% מהזמן, נתון מרשים בהתחשב בעוצמת היריבות, ובליגה ב-61% מהזמן. במוקדמות, לשם השוואה, זה היה ב-53.3%.

כשהיריבות סֹוגרות את חיפה הרבה יותר קשה לה לצאת להתקפות מעבר. ב-0:4 של הירוקים על היוונים הם החזיקו בכדור ב-38% מהזמן, והיה יותר קל לשלוח את פיירו למתפרצות שיאפשרו לו לנצל את כוחו הפיזי ואת המהירות שלו. בליגת העל, לעומת זאת, צפוף יותר ברחבה. בשער שנפסל למכבי חיפה מול ריינה, למשל, היו 7 שחקנים באזור הרחבה ו-3 מתוכם שמרו על פיירו.

עוד יתרון שיש לפיירו הוא במשחק הראש, וגם במקרה הזה הוא פחות מורגש בליגה. בממוצע של 90 דקות הוא רשם 6.29 מאבקים אווירים במסגרת המקומית (בה כאמור חיפה מחזיקה יותר בכדור), 6.76 באלופות וכמעט כפול מכך, 12.9, במוקדמות האלופות. זה אולי הנשק השימושי ביותר של חיפה מבחינתו, בטח כשיש לה שחקנים כמו דולב חזיזה, דניאל סונדגרן ופייר קורנו.

השער השני שלו מול הכוכב האדום הוא דוגמה נהדרת לכך. חזיזה מקבל את הכדור באגף ומחכה להזדמנות, פיירו דרס בלם והכניס את הכדור לרשת הסרבית. בגובה 1.93 מ' ובמשקל 94 ק"ג אין הרבה שחקנים שיכולים לעשות את זה, פיירו כן. צפו >>

חיפה לא יכולה לצפות מפיירו לתרום בבניית ההתקפות או במסירות עצמן. הוא לא מוסר גדול ולא השחקן המדויק מכולם, אבל יש לו נוכחות ברחבה שמשפיעה לטובה והיתה משמעותית מול יובנטוס. פיירו מעסיק את הבלמים של היריבה גם כשהוא לא באמת עושה כלום.

ראינו את זה בצורה נהדרת בשער השני של עומר אצילי מול יובנטוס. פיירו קיבל את הכדור בחצי המגרש והתחיל לרוץ, לא פחות מ-4 בלמים של הביאנקונרי ניסו לשמור אותו. אצילי ניצל את זה בשביל לחתוך ולמצוא את עצמו בעמדה מושלמת לשער. צפו >>

גם כאן, אגב, לא מדובר בפעולה של פיירו בתוך הרחבה. הוא ניצל את המהירות שלו ואת ההתמקדות של ההגנה בשטח פתוח, משהו שיהיה קשה יותר מול קבוצות שמשחקות עם שמונה שחקנים ברחבה כמו רוב, אם לא כל, היריבות של חיפה בליגה.

לא בטוח שפיירו יכול לעשות את הפעולות הקטנות האלה בתוך הרחבה כשכל השחקנים עליו, וזה מביא אותנו להשוואה מעניינת במיוחד. השווינו את פיירו לאיגביני יעקובו ולטמבינקוסי פאנטיני, שחקנים שהובילו את מכבי חיפה בשערים בעונה בה הירוקים זכו באליפות. השוואה מעניינת יותר, ככל הנראה, תהיה דווקא מילאן אוסטרץ.

אוסטרץ נחשב לאחד הזרים הגדולים ביותר שהיו להפועל תל אביב אי פעם בזכות משחקיו בגביע אופ"א. בקמפיין בו הקבוצה הגיעה לרבע הגמר. הוא הבקיע 7 שערים ב-12 משחקים, כולל שערים מול צ'לסי ופארמה, אך 10 שערים בלבד ב-53 משחקים בליגה. בחישוב גס, קצב ההבקעה שלו היה יעיל פי 3 באירופה.

יכול להיות שנראה משהו דומה במקרה של פיירו. אוסטרץ (1.85 מ') השתמש בפיזיות שלו בחוכמה. הוא היה מהיר, אך לעתים נראה בודד בחוד ולא מעורב בבניית ההתקפות של הקבוצה. הפועל תל אביב של 2001/02 סיימה במקום השני בליגה עם שחקנים כמו פיני בלילי, אישטוון פישונט וסרגיי קלצ'שנקו, לצידו של אוסטרץ'. מוקדם לדעת בקשר לחיפה במאבק האליפות, אך זאת תהיה נקודת השוואה מעניינת לקראת המשך העונה.

שלב הבתים באלופות נגמר לפני המונדיאל. חיפה אמנם יכולה להמשיך באירופה אם תסיים במקום השלישי, אך בחצי השני של העונה אנחנו נקבל את פיירו שמתרכז רק בליגה. עד עכשיו הוא השלים בה תשעים דקות פעם אחת, במשחק היחיד בו הבקיע, ופתח בהרכב בשלושה משחקים בלבד.

אותו משחק, ה-1:2 על הפועל באר שבע, הוא סיבה לאופטימיות מבחינת חיפה בליגה. פיירו לא נתן משחק גדול, אבל העסיק את ההגנה והיה במקום הנכון בשביל שכדור של אצילי יפגע בו ויכנס לשער. בקבוצה כל כך מוכשרת, בטח בקנה מידה ישראלי, משהו כזה יכול לקרות פעם או פעמיים במשחק וזה עשוי להספיק. כמה זה ריאלי? נחיה ונראה.