כמעט מגוחך להיזכר בעובדה שדנילו אספרייה חתם בבית"ר ירושלים שכמעט ולא היתה בית"ר ירושלים. "אתן הכל למען המועדון", אמר הקולומביאני בהודעה לקונית כשלא היה ברור מי יהיה הבעלים, מאיזו מדינה, ובאיזה שפה הוא ידבר עם היציע המזרחי.
באותו הזמן, בסלובקיה, התאמלל לו יואן ניקולאסקו בקבוצת האם הצנועה שלו כשכנראה חצי עונה מצוינת במכבי פתח תקווה לא עשתה רושם על מאמנו הצ'כי שלא ספר אותו ורק חיכה שיעזוב. חודשיים וקצת אחרי שאספרייה חתם באין קבוצה בבית וגן, התנין הקולומביאני קיבל את השותף המושלם לחוד והרי לכם צמד חמד לא נורמלי בקבוצה שנורמליות זה עלבון אצלה.
11 שערים כבשה העונה בית"ר, 9 שייכים לצמד הזה, שגם נוהג לבשל אחד לשני. התקפה של שני שחקנים, הגנה ומלחמה של כל השאר. המציאות של הכדורגל שלנו כבר מוכיחה – לא צריך הרבה יותר. יוסי אבוקסיס ידאג להעמיד את כולם במקום הנכון, הכישרונות כבר ידאגו להזין אחד את השני במתפרצות קטלניות. לא בני יהודה של צ'יבוטה ושועה, אבל אולי בעצם קצת.
זרים מושלמים (אלן שיבר)
דברו איתנו בחצי השני
מכבי חיפה חיה במציאות שבין התחככות עם גדולי היבשת לבין ביקורי בזק באצטדיונים עתיקים כמו בקריית שמונה. הרי זה הזוי להגיד, שהאלופה היא היחידה (!) מכל הליגה שלא ירדה למחצית ביתרון מפתיחת העונה. היחידה! הצטרפות מקרים של יריבות שחושפות כישרון כי "אין מה להפסיד" והמעברים הקשים שבין הפארק בפריז לפארק בכפר בלום. למזלה, הכישרון והעוצמות מגיעות מאוחר ועדיף מאוחר מאשר אף פעם.
ברק בכר אמר בסיום שהוא רוצה לשחק יפה ולא רק לנצח, אבל במציאות לא רגילה שבין יובנטוס לבני ריינה, צריך לנצח ורק לנצח. לרוץ בחמת זעם לתת את השלישי במצב של 1:2 יביא לשוויון, להמשיך ללחוץ נגד הפועל חדרה, יביא ליריבה פנדל בתוספת הזמן. ההרפתקנות של מכבי חיפה סוחפת אותה למקומות חלומיים (ראה ערך יובנטוס), אבל לעיתים ההרפתקנות שלה מסדרת לה התקפי לב מיותרים.
תעשה טוב לעצמה נציגת ישראל בליגת האלופות, אם תמתין עם תאוות הכדורגל היפה שמאפיין אותה עוד קצת כדי שמכבי ת"א לא תפתח מבערים שאי אפשר יהיה לתפוס. לא בכל יום מנשה זלקה ימסור לג'וש כהן, לא בכל יום איתמר שבירו הנפלא יחמיץ מחמישה מטר, דקה לפני שבטובינסיקה יכבוש ממצב נייח. יהיה לה מספיק זמן להראות שהיא השתדרגה גם אחרי שתי האליפויות האחרונות.
ועדיין, להתלונן על מכבי חיפה זה מגוחך. לנצח בעיצומו של קמפיין את בני סכנין בדוחא, את הפועל ב"ש בטרנר, את מכבי ת"א בסמי עופר, גם אם זה בדקות האחרונות או על הבאזר, זו שורה תחתונה מפוארת. החשש להגיע לפגרת המונדיאל כשמכבי ת"א רחוקה ממנה כבר התפוגג כמעט לחלוטין.
מגיעים בחצי השני (דני מרון)
טור דה ברדה
כל השבת התאפיינה בנוקאאוט של קבוצות החוץ עם ארבעה ניצחונות לאורחות. בשביל הפועל ב"ש, זה כבר דבר שבשגרה. המאזן המושלם (והמפלצתי) של הקבוצה של אליניב ברדה מחוץ לטרנר מחזיק אותה קרוב לטופ ובדומה לחברו הטוב מחיפה, גם ברדה מקווה לשרוד את שלב הבתים האירופי מספיק קרוב כדי שהליגה לא תברח.
היכולת ב'טור דה ברדה' ברחבי הארץ משופרת, אולי כי החום של טרנר קצת שורף ומקשה, אולי כי מאזן הבית מייצר אצל יריבות מצג שווא שב"ש חדירה מתמיד והן מגיעות בטוחות מדי, וזה ממש לא כך. איכות הביצוע בכל שער בטדי הבהיר כמה כישרון טמון בסגל הבאר-שבעי, והפספוסים אצלה בבית מבהירים עד כמה הוא עדיין לא התפרץ.
כשיסתיים הטור האירופי (בתקווה עם כרטיס לשלב הבא), המבחן של ברדה יהיה למצוא את ההרכב האולטימטיבי שלו, בלי רוטציה, בלי שטיקים וכמעט בלי טריקים. אז נדע האם תהיה לנו צלע שלישית במירוץ או שהטנגו יימשך בלי שיקראו לה.
ואי אפשר בלי שיר הלל לרותם חטואל. אין חלוץ יותר יעיל ממנו בליגה, עם שער כל שבעים ומשהו דקות על המגרש. הוא יעיל להחריד, רצחני ללא רחמים ומשתבח בכל משחק. סופר סאב? תמצאו לו את המחליף כי הוא צריך להיות ממוסמר להרכב.
היכולת משופרת (ברני ארדוב)
מחפשים דופק בחיפה
כותב שורות אלה לא יודע האם ניר קלינגר ימשיך להיות מאמן הפועל חיפה גם במחזור הבא, אבל אי אפשר להתכחש לנתון המשוגע הבא – במחזור השמיני של העונה שעברה, האדומים אירחו את הפועל חדרה והביסו אותה בקלות 0:3. מאז אותו ערב בסמי עופר, הפועל חיפה ניצחה בחמישה משחקים מתוך 33 (!). אומללות שאופפת מועדון שכיוון העונה הכי גבוה שהוא יכול.
אפשר לנתח את בניית הקבוצה, כמות הכישרון עם הכדור והיעדר כישרון ללא הכדור והשובע הבלתי מוסבר של שחקנים, אבל יותר מהכל זו הרוח. הפועל חיפה משחקת ללא דופק ולא רק שזה לא מתכון לפלייאוף עליון, בליגה כזו מטורללת, זה עלול להיות מתכון להסתבכות מפחידה באזור הדמדומים. ההפסד אתמול היה לקבוצה שמסומנת כ'יורדת בטוחה' (אזהרת אכילת כובע בהמשך העונה) והיתה טובה ממנה בהרבה. זה מה שצריך להפחיד אותה.
ואת הדובדבן נשאיר לזרים. לא מעט שמגיעים לפה עוזבים דקה אחרי שמגיעים. אבל יש כאלה שמשאירים חותם – לזכות מכבי חיפה כבשו אתמול שלושה, להפועל ב"ש זה היה שאפי, על הניצחון של נס ציונה חתום ארי מורה ובית"ר? את דוויט יורק ואנדי קול גרסת טדי כבר היללנו.