$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
ליגה סדירה 2024-2025
קבוצה מש’ נצ’ הפסד % נק’
1 הפועל ירושלים 7 6 1
2 בני הרצליה 7 5 2
3 הפועל תל אביב 6 6 0
4 מכבי תל אביב 6 5 1
5 הפועל חולון 6 4 2
6 הפועל גליל עליון 7 3 4
7 עירוני נס ציונה 7 2 5
8 הפועל עפולה 7 2 5
9 מכבי עירוני רמת גן 5 4 1
10 קריית אתא 7 2 5
11 הפועל גלבוע/גליל 7 2 5
12 אליצור נתניה 7 1 6
13 הפועל באר שבע/דימונה 5 2 3
14 הפועל חיפה 6 1 5
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"מאוד מאמין בעצמי": הפריצה של פריצקי

קפיצת המדרגה, הבחירה בב"ש ושינוי טכניקת הקליעה. ראיון עם הגארד המוכשר

נועה פופלינגר
נועה פופלינגר   25.10.22 - 17:55
Getting your Trinity Audio player ready...

רועי פריצקי, הגארד הצעיר של הפועל באר שבע/דימונה, חווה פתיחת עונה חלומית. השחקן בן ה-20, שעשה הקיץ את קפיצת המדרגה לליגת העל משחק בממוצע כ-19 דקות למשחק כשבמהלכן הוא מעמיד ממוצעים של 11.3 נקודות, 2 אסיסטים, 1.7 ריבאונדים ו-8/11 לשלוש, שהרוויחו לו מקום קבוע ברוטציה של הקבוצה של ליאור ליובין.

"התחלתי לשחק כדורסל מגיל קטן" סיפר הגארד. "אמא הייתה אלופת הארץ לקפיצה לגובה עד גיל 20, אבא היה שחקן כדורסל עד הנבחרות הצעירות וגם סבא שיחק כדורגל - לא הייתה לי הרבה ברירה" אמר פריצקי.

איך הכל התחיל?
בקיץ, בין כיתה ח' ל- ט' היה לי מורה לספורט שהיה מאמן באגודת הפועל כפר סבא. נבחנתי בכל מיני מקומות אבל אז הגיעו הפועל כפר סבא והוד בן הרצל. קיבלו אותי מאוד יפה והרגשתי בבית מהרגע הראשון שם. התחלתי, למעשה לראשונה, לשחק כדורסל אמיתי. בכיתה י"ב גם השתלבתי בבוגרים וזה היה באמת חלום.

את קפיצת המדרגה האמיתית עשית כשחתמת בנתניה מהליגה הלאומית. איך הייתה התקופה שם?
בהתחלה לא היה פשוט. הייתי ילד, פחדן והדברים לא הלכו לי בקלות. לא שיחקתי הרבה, לא קיבלתי את ההזדמנויות וחיפשתי את עצמי. היה שלב שביקשתי לעבור לחדרה (עוד קבוצה מפרויקט "שחקן אמיתי" שמנהלים בין היתר גם את אליצור נתניה) אבל בנתניה נלחמו עלי. נשארתי שם והכל השתפר.

בסיבוב השני הייתי מאוד דומיננטי כשגם בגמר הפלייאוף קלעתי 20 נקודות במשחק האחרון והייתי בורג משמעותי בעליית הליגה. בשנה השנייה בנתניה, בעונה שעברה, קיבלתי את המפתחות ביחד עם עמית אהרוני והרגשנו מצוין, אמנם פחות הלך בפלייאוף בגלל הפציעות אבל זאת הייתה קפיצה משמעותית.

איך הייתה ההרגשה פתאום לקבל את הטלפון מליאור ליובין מהפועל באר שבע/דימונה ולהבין שאתה רצוי בליגת העל?
 לחשוב שאני הילד מצורן שראה את המשחקים בטלוויזיה, פתאום מקבל טלפונים ממאמנים בליגת העל, זה היה אדיר. לדעת שכל העבודה הקשה משתלמת.

היית מבוקש בלא מעט קבוצות בליגה הבכירה בין היתר בקריית אתא, גלבוע גליל ונס ציונה. מה גרם לך לבחור דווקא בבאר שבע?
ההנהלה הייתה איתי בקשר עוד מהליגה הלאומית, עקבה ודיברה איתי. הכרתי את האנשים והבנתי שבאמת בונים עליי וזה מה שקסם לי. אני יודע שאני מספיק חזק בראש לעשות את הקפיצה הזו לליגה הבכירה, אמנם לפעמים צוחקים עלי שאני עוד קטן, מגיע עם המדים, אבל אני מאמין מאוד בעצמי שאני יכול לתרום גם ברמות הגבוהות.

היה לך קיץ עמוס עם נבחרת העתודה ובכל זאת מה היה חשוב לך לשפר?
ליובין לקח כפרויקט את נושא הקליעה שלי. אנחנו משנים כרגע את טכניקת הזריקה שלי, לא פשוט אחרי עשור שאתה זורק בדרך מסוימת – אבל אנחנו בדרך לשם.

מה המטרה שלך העונה עם הפועל באר שבע ומבחינה אישית?
תגלית העונה זה לגמרי דבר שקורץ לי ופלייאוף עם הפועל באר שבע/דימונה לגמרי יספק אותי.

שחקן שאתה מעריץ? יוגב אוחיון

מה אתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי? לאכול במסעדות, לטייל, להקפיץ כדור בים וחוץ מזה מה שהחברה רוצה

מה אוהב לאכול? סושי

לברון או מייקל? מייקל

משהו שלא יודעים עליך? יש לי צב. קוראים לו צביקה. הוא כבר 15 שנה איתנו. נעלם לכמה שנים ופתאום חזר יום אחד לחצר