לא בכל יום כותב אחד השחקנים הגדולים של הדור האחרון ספר. היום (שני) פירסם מאור מליקסון את "דרדלה לחיבורים", מקבץ סיפורים מהקריירה הצבעונית של מי שמשמש כיום כעוזר מאמן הפועל באר שבע.
מליקסון סיפר על מדד ההתרגשות מסיומו של התהליך: "נורא נהניתי לכתוב, התרגשתי. היום הוא יום מאוד מרגש, אתה לא יודע אם יקנו או לא ואיך יקבלו אותו והתגובות היו מטורפות. אני כתבתי הכל אבל עורך מדהים עזר לי סידר לי".
"התחלתי עם הפציעה הקשה שהייתה לי ב-2020", חשף מליקסון את השלב בו החל את התהליך. "השתגעתי, התבאסתי והתחלתי לכתוב. אמרתי 'נוציא קצת אגרסיות'. בזמן השיקוים שמתי את זה בצד, אבל לפני שנה פחות יום אבי נפטר והחלטתי לסיים את הספר ויהי מה, ואקדיש לו אותו. הרעיון היה לזרוק דברים מצחיקים ולאט לאט זה הגיע לתוצאה כזו".
על ההומור שכל כך מאפיין אותו: "כך אני מתמודד עם הכל. העורך אמר לי 'תקשיב, אתה קצת מטומטם. אי אפשר לתת פאנץ' בכל משפט, זה לא הגיוני. תירגע, אני לא מצליח פשוט'".
מאור מליקסון. לא רק עוזר מאמן (אודי ציטיאט)
אחד הגורמים המשמעותיים ליציאתו של הספר היה מותו הכואב של אביו. מליקסון סיפר עד כמה הוא ליווה אותו בחוויה הכתיבה: "אני נורא מתרגש כשמדברים עליו. הפרק עליו אולי הכי מרגש בספר. אמרתי לו שאני כותב ספר לפני מה שקרה, אני שמח מהתוצאה ובטוח שהוא רואה אותי מלמעלה ואוהב את זה".
מליקסון סיפר על רגע הפרישה שנכפה עליו: "זה אחד הימים הקשים בחיי. אתה מרגיש מרוקן שלא שווה כלום, התמזל מזלי ונשארתי לעבוד במועדון. אני לא רוצה לחשוב מה קורה לשחקן אהוד ומוכר שנוסע אחרי מסיבת עיתונאים הביתה וזהו - אין יותר כדורגל, זה מטורף. הלילות קשים, אני עדיין מחפש מה שימלא אותי, הכדורגל חסר וזה לא פשוט להגיע לאותו הרגש".
בדומה למליקסון, גם על אליניב ברדה נכפה סיום קריירה דומה. עוזר המאמן חלק: "שנינו באותה סירה, יש לנו הסכמה שמזל שנפצענו, אחרת היינו ממשיכים ועושים בושות ופורשים בסיום קצת מבאס כזה. אז הכל לטובה, כמובן שהייתי מעדיף להיות בריא ב-100%, אם לא היו עוצרים אותי הייתי כנראה ממשיך לשחק".
על הרגל שכמעט איבד: "אני כותב על זה בספר, גם עכשיו יש לי רגל גדולה יותר זה קצת מצחיק, אני צוחק על זה. יש לנו צוות מקצועי של 200% נכות - אני ואליניב. הילדים שלי בריאים, אני רץ ומשחק קצת הכל בסדר".
משתף פעולה עם חברו לקבוצה לשעבר (אודי ציטיאט)
מליקסון סיפר על שיתוף הפעולה עם ברדה, עימו גם בילה לא מעט שנים כשחקן: "יש לנו חיבור טוב מאוד, אנחנו משלימים אחד את השני. אני יכול להתעצבן נורא מהר למרות שלא רואים עליי, אליניב תמיד רגוע. הוא מאוד אמיץ, לקח תפקיד שאני מודה שאני לא מסוגל, לא מסוגל לאמן את הפועל באר שבע. אמרתי לו שכל עוד הוא צריך אותי אני שם".
כזכור, בעודו מככב בוויסלה קראקוב, מליקסון היה קרוב מאוד להצטרפות לנבחרת פולין: "אין יותר קרוב מזה, יש על זה פרק בספר. אבל כבר הייתי כדורגלן נבחרת פולין, פשוט שנייה לפני אמרתי להם 'תנו לי רגע ניראה לי זה קצת גדול עליי, רועש לי מידי'".
"עוד לא הספקתי להגיד כלום וקיבלתי טלפונים ואלוהים ישמור, מבחינה מקצועית זו אבידה, אין ספק", התייחס מליקסון למידת החרטה שלו מהסאגה. "מצד שני, אני אחרי אליפויות ועובד איפה שאני הכי אוהב בעולם והחיים שלי מדהימים. לא יודע מה היה קורה אם הייתי משחק בנבחרת פולין",הוסיף.
על הפגרה שהגיע כשקבוצתו חולקת את המקום השני עם מכבי תל אביב ואחרי חמישה ניצחונות רצופים: "היינו במומנטום טוב וחבל, אבל שיחקנו 26 משחקים. השחקנים סחוטים, אני סחוט, היינו בחו"ל, אלוף אלופים, מוקדמות קונפרנס, ליגה, נורא קשה. אפילו בכיפור היינו בפוזנאן, חייבים לנוח ולקחת אוויר".
על הסיבוב שעברה הפועל באר שבע: "היה אחלה סיבוב, אנחנו רוצים להישאר צנועים. אני לא קורא תקשורת, פתחתי טוויטר לפני חודש בערך ומקבל משם. שיספרו את מי שרוצים, אנחנו בדרך שלנו, חדורי מטרה וצריכים לעשות את העבודה שלנו".
לסיום, התייחס מליקסון למאבק האליפות: "אנחנו יכולים להגיד מה שאנחנו רוצים, בסוף התוצאות הן על המגרש. ננצח יריבה לצמרת אז ידברו רק עלינו, אני יודע איך זה עובד. מנסים לא להסתנוור".
קריירה אדירה (אלן שיבר)