מעטים הרגעים בהם מהלך בדקה השנייה מעורר רחש של התרגשות בקהל, אבל בשבת שעברה זה בדיוק מה שקרה באמוויי סנטר של אורלנדו. אחרי החטאה של האריסון בארנס מסקרמנטו, אסף שחקן של המג׳יק את הכדור החוזר באיזור הצבע והתחיל לדהור. 3-4 שניות לאחר מכן, הוא כבר חגג דאנק בצד השני. הספסל של המג׳יק נראה מאושר כאילו הקבוצה עומדת לקחת אליפות, האולם עמד ומחא כפיים. המופע של בול בול יצא לדרך.
זה היה הסל הראשון שלו באותו ערב. אחר כך הגיעו עוד נקודות יפות בצבע. וסלים מחצי מרחק. ושלשות. וגם ריבאונדים וחסימות. המג׳יק, שפתחו את העונה כששלושת הגארדים המובילים שלהם (ג׳יילן סאגס, מארקל פולץ וקול אנתוני) פצועים, התקשו דקות ארוכות לקנות סל מחוץ לקשת, עד שנתנו את הכדור לבול והוא תפר שלשה. רק בהארכה, בה ניצחו הקינגס מסל של דיארון פוקס עם הבאזר כמעט מהחצי, החטיא בול בפעם הראשונה. הוא סיים את הערב עם 23 נקודות, שיא קריירה חדש, ב-10 מ-11 מהשדה.
״בשבילי, מה שחשוב זה להיות אגרסיבי מהרגע הראשון״, סיכם הדרום-סודני, שרושם העונה 11.6 נקודות ו-7.6 ריבאונדים למשחק, את הערב. ״בכל פעם שאני משחק באגרסיביות מההתחלה ועד הסוף, אני במיטבי״. המאמן שלו, ג׳מאל מוזלי, העטיר שבחים: ״יש לו אינסטניקטים נהדרים של כדורסל, ומה שאני הכי מעריך אצלו זה שהוא עושה את כל מה שביקשנו ממנו לעשות. יש עוד המון דברים שהוא יכול להראות״.
וגיל 23, באיחור אופנתי של 4 עונות, הוא זמן מצוין להתחיל.
הפוטנציאל ברור, הסיכון מבעית
חודש לתוך תחילת העונה, קופצים קדימה כמה מועמדים רציניים לתואר השחקן המשתפר. חלקם צפויים יותר כמו צמד הטייריזים, מקסי מהסיקסרס והליברטון מהפייסרס, או דזמונד ביין מממפיס - שחקני שנה שלישית שבעונה שעברה כבר התחילו את הזינוק קדימה והעונה הקבוצות שלהם בונות עליהם יותר. חלקם צפויים פחות כמו לאורי מארקנן הפיני מיוטה, שאחרי שנים של ירידה עקבית בכמות הנקודות ובאחריות ההתקפית, מוביל את הג׳אז להיות הפתעת העונה עד עכשיו ושיי גילג'ס אלכסנדר שאיכשהו הצליח לעלות עוד רמה אחרי עונה נהדרת ב-21/22. על בול אף אחד לא חשב.
זה הזמן להתחיל (Photo by Mike Ehrmann/Getty Images
כבר יותר מ-25 שנים, מאז ימי קווין גארנט ודירק נוביצקי הצעירים, אנשים גבוהים מאוד, צנומים ובעלי כישורים מגוונים הרבה יותר מהגבוהים ה״קלאסיים״ של עד סוף שנות ה-2000, מסעירים את דמיונם של סקאוטים, מנהלים ואוהדים ברחבי העולם. חלקם, כמו גארנט ונוביצקי, הובילו קבוצות לאליפויות והפכו לשחקני היכל התהילה. חלקם, כמו דארקו מיליצ׳יץ׳ או ניקולוז צקיטישוילי, נבחרו במקומות גבוהים על סמך פוטנציאל שאף פעם לא מומש וייזכרו כאכזבות ענק.
בול, 2.18 מטר עם כישורים של גארד ומוטת ידיים של 2.34 מטר (!), הוא בנו של מאנוט בול המנוח - ״הורג אריות בחנית״ בגובה 2.31 מטר שהיה חלק מהפולקלור של הליגה בשנות ה-80 וה-90, זכה בתואר מלך החסימות בעונת הרוקי, אבל סיים קריירה כוואן-טריק פוני עם 2.6 נקודות למשחק. הבן סומן ב-2018 על ידי ESPN כמועמד הרביעי המבטיח ביותר במחזור הגיוס שלו, כאשר לפניו בדירוג רק 3 כוכבים שהלכו לאוניברסיטת דיוק - זאיון וויליאמסון, אר.ג׳יי בארט וקאם רדיש. הפורוורד יליד חארטום בחר באורגון, אבל בקושי הספיק לרשום שם 9 משחקים (בהם רשם 52% לשלוש ויותר מ-2.5 חסימות למשחק) בגלל פציעה ברגלו - תמרור האזהרה מספר 1 בדרך כלל עבור שרוכים רזים כמוהו.
״הוא כל כך רזה, שלידו קווין דוראנט נראה כמו ארנולד שוורצנגר״, כתב עליו אז ניקולס בארטלט באתר ״oregon live״. ״יש לו יותר פוטנציאל מלכל שחקן במחזור שלו, כולל זאיון - יכולות כמו שלו היו למעט מאוד שחקנים בתולדות הליגה. הפוטנציאל העצום ברור, הסיכון מבעית. הוא יכול לשנות את גורלה של קבוצה בליגה. הוא יכול גם להיפצע ולא לעלות לפרקט לעולם. למזלי, זו לא החלטה שלי״.
רזה מדי, רך מדי, מאבד יותר מדי
בדראפט 2019, הגיע רגע ההחלטה. הוא ישב באולם בברקלייז סנטר בברוקלין, מחכה באור הזרקורים ושומע קבוצה אחרי קבוצה בוחרת בשחקנים אחרים, עד שפשוט קם ועזב, כדי לא לעשות לעצמו בושות. האיש שדורג 4 במחזור מבחינת פוטנציאל, נבחר רק במקום ה-44. מיאמי בחרה בו, דנבר ביקשה וקיבלה.
ההתחלה לא היתה קלה (Photo by Sarah Stier/Getty Images)
כן, היו שם ניצוצות. באחד ממשחקי האימון הראשונים בבועה, לאחר חודשים של פגרת קורונה, הנאגטס פתחו איתו בחמישיית ענקים שכללה את ניקולה יוקיץ׳ כרכז ובול לצדו בקו האחורי. הוא קיבל הזדמנויות מפעם לפעם, אבל הנאגטס רצו לאליפות ולא היה להם זמן לתת לבול לטעות. הם העדיפו אותו כביג מן, והוא היה רזה מדי, רך מדי ועצל מדי. כל זאת לצד יותר מדי איבודים, וחוסר יכולת לנצל את האורך לאיסוף כדורים חוזרים, איפשרו לבול לקבל דקות רק בקצה של הגארבג׳ טיים, או כאשר שחקנים אחרים נכנסו לבידוד.
הנאגטס היו חוגגים איתו ניצחונות קטנים כמו רבע אחרון טוב או חצייה נדירה של רף 10 הנקודות בערב, אבל הם היו קטנים מדי. אחרי כמעט 3 עונות הם הבינו שאין להם מקום בשבילו בסגל, שגם כך מנה במקרה הטוב 13 שחקנים כשירים עקב הפציעות של ג׳מאל מארי ומייקל פורטר ג׳וניור, כשהם חייבים שחקנים שיכולים לתרום ועכשיו. בינואר הם ניסו לשלוח אותו לדטרויט, אבל בבדיקות הרפואיות התגלתה פציעה ברגל שחייבה אותו לעבור ניתוח, והפיסטונס החזירו את החבילה לשולח. בפברואר הוא כן עבר בטרייד לאורלנדו יחד עם פי.ג׳יי דוז׳ר, כדי לפנות מקום בסגל.
המג׳יק היו חזק בטנקינג, עם מאמן, מוזלי, שהוציא לעצמו שם כאחד הטובים בליגה בפיתוח שחקנים כשעבד בצוות של דאלאס מאבריקס. בול לא שיחק כלל במג׳יק בגלל הניתוח, אבל בקיץ כבר קיבל חוזה חדש, לשנתיים, תמורת 4.4 מיליון דולר - סימן ראשון שאולי הפעם דברים ייראו אחרת.
הסימן השני הגיע בטרום העונה. אחרי כמה רגעים טובים במשחקי ההכנה, התארח המנג׳ר ג׳ף וולטמן בפודקאסט ״אורלנדו מג׳יק פוד סקווד״, ועף עליו: ״הוא עשה מהפך הקיץ, הרבה יותר מקשיב למאמנים ומפגין רצינות גם בחדר הכושר. הוא חכם מאוד עם כישרון אדיר, ובניגוד למצב בדנבר, עכשיו הוא במקום שבו מגדלים צעירים. הוא מפתח יסודות טובים בהגנה, לוקח אחריות על הדברים הקטנים שיעשו אותו טוב יותר. אני אוהב דווקא את זה שלפעמים הוא מוסר יותר מדי או חושב יותר מדי - הוא רק רוצה לעזור לחברים שלו. כשההתרגשות תיעלם, היכולות שלו יתחילו להתגלות - ואין הרבה דברים שהוא לא מסוגל לעשות במימדים שלו״.
בול בול מול ג'ייסון טייטום (Photo by Douglas P. DeFelice/Getty Images)
ענקים בכל עמדה
בכלל, אם יש משהו שלא חסר לאורלנדו זה גובה. אחרי שקליבלנד ניסתה ליינאפ עם שלושה ענקים בשנה שעברה והצליחה לא רע בכלל (עד לפציעות לשניים מהם, מובלי ואלן, שטירפדו את הריצה לפלייאוף), המג׳יק הפצועים הלכו אול-אין. פרנץ ואגנר, 2.06 מטר, הועבר לשמש כרכז והתחיל להריץ פיקנרולים. הרוקי שנבחר ראשון בדראפט, פאולו בנקרו עם ה-2.08 שלו, פתח בעמדה 4 לצד וונדל קרטר ג׳וניור, 2.08 גם הוא, בסנטר. בול פתח כ-3 ועושה הכל - למשל, פיקנרולים עם מו במבה, שעולה מהספסל עם ה-2.13 שלו (ומתישהו גם ג׳ונתן אייזק, עוד שרוך, אמור לחזור).
בול בול בעמדות החוץ, כשהוא זריז, מפוקס ומקפיד לא לאכול הטעיות, הוא טרור אמיתי. מתוך 96 הזריקות הראשונות שהושלכו מולו העונה, הוא חסם 25. התקפית, מול שומרים נמוכים ממנו ועם ידיים שתופסות מסירות היטב, הוא מגיע לסל בתנועות ענקיות ובדאייה קלילה. האחוזים שלו, נכון לשלישי בבוקר, בלתי נתפסים: 68% לשתי נקודות, 48% לשלוש. ״אני מרגיש כאילו כל משחק אני הולך ומשתפר״, אמר אחרי 19 נקודות שקלע נגד הניקס, ״המשחק מתחיל להאט עבורי״.
ההצלחה של בול משמעותית מבחינה נוספת: בעונה בה קבוצות רבות לוטשות עיניים לשרוך בינלאומי עם כישורים של גארד, ויקטור וומבניאמה הצרפתי, בול בול נראה כאילו המג׳יק מצאו ויקטור, או לפחות מיני-ויקטור, משלהם. רק לפני שבוע, נגד יוסטון, דקה וקצת לתוך המשחק, קיבל בול את אריק גורדון באחד על אחד, נכנס לסל, עשה הטעייה לאחור ולקח זריקה. בול התמתח וחסם אותה.
למרות הפתיחה האדירה של בנקרו והשיפור אצל ואגנר, אורלנדו עדיין לא צפויה לאיים העונה על הפלייאוף. אם המזל של כדורי הלוטרי יסדר להם את ויקטור בקיץ - לצד בול בול - זו עשויה להיות קבוצה שכמוה לא ראינו מעולם.
ויקטור וומבניאמה. בעונה הבאה ישתף פעולה עם בול? (Photo by Steve Marcus/Getty Images)