שחקן נבחרת ישראל לשעבר שמעודד את איראן

לידיעת הארי המזוהם והארי קיין: אפרים דוידי, אקס נבחרת ישראל והפועל באר שבע, מחזיק אצבעות לנבחרת איראן ומייחל להצלחתה בקטאר 2022 על הגב של אנגליה, ארה״ב ו-וויילס. למרות שהפוליטיקה תשחק תפקיד מרכזי בבית ב׳, דוידי מעדיף להיצמד להוראות הטקטיות של בני משפחתו: ״עזוב פוליטיקה. אני וכל המשפחה שלי נעודד את הפרסים במונדיאל״, הוא הצהיר בפה מלא והציג בגאווה את הדגל בצבעי ירוק, לבן ואדום.

אפרים דוידי נולד לפני 64 שנים בעיר ח׳וראמשהר ומפנטז על השיבה הביתה. מהוריו ינק את הכמיהה לאיראן שלפני ח׳ומייני; לריח החופש, למאכלים, לתרבות, ולכל מה שהמשטר הרצחני של האייטולות רומס ברגל גסה ובאצבע קלה על ההדק משנת 1979. ביום שחמינאי ומשמרות המהפכה ישחררו את העולם מנוכחותם, אפרים ינסה לעלות על המטוס לטהרן. אילו היה יכול לבחור משאלה, היא הייתה מתחלקת בין זכייה בפרס הראשון בטוטו, לבין נחיתה רכה בפרס.

״הלוואי שנזכה ליום הזה", אמר דוידי, "שנוכל לחזור לארץ שבה נולדנו. מגיל צעיר שמעתי מההורים שלי סיפורים על ארץ הולדתם, על החיים הטובים שהיו להם שם, ועל כמה הם היו רוצים לצאת למסע שורשים. בינתיים מסתפקים בזכרונות, שומעים מוסיקה פרסית וכשמגיעה אליפות העולם בכדורגל מתאחדים סביב הנבחרת שלנו במונדיאל״.

כששאלתי אותו מה זאת אומרת ״הנבחרת שלנו״ ומה לגבי נבחרת ישראל, דוידי השיב: ״תזכיר לי מתי נבחרת ישראל הגיעה למונדיאל? אין מה להשוות, איראן מדורגת במקום ה-20 בעולם, היא טובה יותר מישראל בכל פרמטר: יותר אגרסיבית, יותר ממושמעת, ויש לה שחקנים הרבה יותר מוכשרים, כל אחד בצבע, עם טכניקה ברמות הגבוהות ביותר״. ונגיד שישראל ואיראן ייפגשו מתישהו? ״אני אהיה בעד ישראל, ההורים שלי יקנו תוצאת תיקו״.

עם או בלי קשר למחאת החיג׳אב, נשבר לדוידי מ״החומיינים הארורים האלה”, כלשונו, ומהאיום האיראני שנוצר בצלמם: ״הרבה בלאגן נהיה מהמל״טים המתפוצצים שלהם, אלוהים ישמור. זה סיפור שהאמריקאים חייבים לטפל בו. מצד שני, כדורגל זה החיים שלנו, תן לנו בחודש הקרוב לנקות את הראש מכל הפיצוצים״. בימים שבין המונדיאלים מקפידים בבית משפחת דוידי לשמור על הגחלת, להתענג על חורשט סבזי, תבשיל ירקות ובשר הנחשב למנת הדגל במטבח הפרסי, ולקשקש בשפת האם.

אפרים והוריו מחוברים לקבוצת הוואטסאפ של יוצאי איראן בארה״ב, ביניהם בולטת נוכחותם של תומכי השאה הפרסי האחרון, מוחמד רזא פהלווי. חברי הקבוצה משתפים שירים ומתכונים, כמו גם דיווחים מחדר ההלבשה של קרלוס קיירוש, מאמנה הפורטוגלי של הנבחרת הלאומית: ״אחלה מאמן יש לנו״, החמיא דוידי, ״הביא אותנו כמו גדול למונדיאל, ועל הדרך הביא הביתה חבילות של כסף. סומך עליו שלא יעשה בושות״.

זהו המונדיאל השישי של האיראנים, והשאיפות לא בשמיים: "אנחנו בונים על תוצאות תיקו עם וויילס וארה״ב. נגד אנגליה ניתן פייט", מתנבא שיאן ההופעות של הפועל באר שבע לדורותיה בנבחרת ישראל. דוידי משוכנע ששתי נקודות יספיקו לחברים של סרדאר אזמון (״מסי האיראני״) כדי לחזור הביתה כשראשיהם מחוברים לצווארם. להערכתו, חבל התליה לא יחכה לשחקניו של קיירוש בכיכר חסן עבאד בטהרן: ״אצלנו זה לא כמו בקולומביה״, מרגיע האוהד הבאר שבעי מספר 1 של איראן, ״אף אחד לא יגיע למצב של אנדרס אסקובר שגמר עם כדור בראש אחרי שהבקיע שער עצמי במונדיאל״.

דוידי פתח בהרכב הנבחרת נגד קולומביה בצמד משחקי הפלייאוף על הכרטיס לאיטליה 90’, והוא חי בתחושה שזה היה צריך להסתיים אחרת: ״בברנקיה בוני גינצבורג נתן את משחק חייו בין הקורות, והפסדנו בהפרש מינימאלי (1:0), בגומלין באצטדיון רמת גן יכולנו למחוק את הפיגור. נתנו טוטאל פוטובול, ורק ההחמצות של רוני רוזנטל ושלום תקווה השאירו אותנו בבית. שניאור וגרונדמן עשו עבודת קודש. איתם היינו הכי קרובים לדבר האמיתי. באחריות, מאז מקסיקו 70 לא הייתה לישראל נבחרת ברמה שלנו״.