אשרי המאמינה: הולנד (שוב) חושבת בגדול

1978, 1974, 2010. שלוש פעמים הולנד העפילה לגמר המונדיאל והגיע אליו עם תקוות וחלומות, אבל בכל אחת מהפעמים המציאות הכתה אותה בפנים. הסיכוי של האוראנג' להניף את הגביע בפעם הראשונה בהיסטוריה די נמוך, מה שלא אמור למנוע ממנה לחשוב בגדול ולהאמין שהפעם אפשר לעשות את זה. אז האם יש לה על מה להתבסס? כדי להבין זאת יש לשאול מספר שאלות.

1. באיזה מצב מגיע לואי ואן חאל? ב-2002 הוא היה אחראי לאחד הכשלונות הגדולים של הולנד, שלא העפילה למונדיאל ביפן ודרום קוריאה. ב-2014 הוא הוביל את האוראנג' עד לחצי הגמר בו הפסידה בפנדלים לארגנטינה וגרסת 2022 היא סימן שאלה גדול. ואן חאל חזר מפרישה רק כדי לייצב את הנבחרת המבולגנת, שנאלצה בהפרש של שנה וחצי להתמודד עם הבריחה של רונאלד קומאן לברצלונה ועם הכשלון של מחליפו פרנק דה בור ביורו 2020, והוא עשה זאת לא רע בכלל.

בזמן הקצר שהוא חזר לעמוד על הקווים, הולנד העפילה למונדיאל די בקלות וגם לחצי גמר ליגת האומות, תוך שהיא מציגה כדורגל התקפי וקשיחות בחלק האחורי העמוס בכישרון שלה. כל זה, במקביל לכך שוואן חאל עובר טיפולי כימותרפיה בשל סרטן הערמונית ממנו הוא סובל, מה שלא פגע ולו במקצת בעבודה המצוינת שלו.

לכולם ברור שעבור ואן חאל זוהי משרת האימון האחרונה בהחלט ואחרי הטורניר בקטאר הוא יוכל סוף סוף לנוח, מה שלא אמור לפגוע ולו במקצת במוכנות והמחויבות שלו. למי שלא זוכר, למונדיאל בברזיל הוא הגיע בידיעה שהוא הולך לאמן את מנצ'סטר יונייטד ברגע שיסתיים, מה שלא מנע ממנו לקחת את הולנד עד לחצי הגמר ואפילו המשחק האחרון שלו על הקווים של השדים האדומים, למרות העונה הרעה, היה הזכיה בגמר הגביע האנגלי. אין ספק שהולנד מסודרת בעמדת המאמן.

2. איך משחקים? במשך שנים הולנד הייתה מזוהה עם הטוטאל פוטבול ומערך ה-4-3-3 כך שההחלטה של ואן חאל לעבור למערך של 5-3-2 גררה לא מעט ביקורות והתנגדות במדינה. וירג'יל ואן דייק עצמו הודה בעבר שהוא לא מעריץ גדול של המערך, אבל הוסיף: "יש לוואן חאל דעה חזקה מאוד בנוגע למערך ואפשר לראות שזה לא לגמרי בלתי מוצדק".

גם המאמן עצמו הסביר את היתרונות שבשיטה: "ככל שנסיון האימון שלי גדל, כך אני לומד לאהוב אותה. אפשר לתקוף איתה ואפשר להגן איתה, אפשר להפעיל לחץ על היריב בכל מקום על המגרש ואם אתה משתמש בה טוב יש סיכוי נמוך מאוד להתמודד מול מתפרצות כי יש שלושה בלמים. ב-5-3-2 יש יותר איזון בקבוצה".

אפשר להגיד שהמערך אכן הוכיח את עצמו. במונדיאל בברזיל הולנד שיחקה באותה השיטה עם דריל יאנמאט ודיילי בלינד בכנפיים ועם אריאן רובן בתור אחד החלוצים, ואמנם הכדורגל לא היה מלהיב במיוחד (מלבד אותו 1:5 מפורסם על ספרד במשחק הפתיחה כמובן), אבל האוראנג' ספגה שער אחד בלבד בנוקאאוט ומול ארגנטינה הפסידה רק בפנדלים. גם בקדנציה הנוכחית השיטה הוכיחה את עצמה עם עליות מרובות של דנזל דמפריס ובלינד ותנועה בלתי פוסקת של החלוצים שמייצרת עומס ברחבה.

3. מי הבלמים? אין ספק שהחלק האחורי של ההולנדים הוא הטוב ביותר שלה, זה שאמור לעשות את ההבדל ואין ספק שהמנהיג הבלתי מעורער שלו הוא ואן דייק. אמנם הבלם העצום פתח את העונה בליברפול לא טוב, אבל ככל שהיא מתקדמת הוא חוזר לעניינים כשהמשחק הטוב ביותר שלו היה כמובן מול מנצ'סטר סיטי אז שיתק את ארלינג הולאנד. לצידו של בלם ליברפול יש צוות מסייע רציני שכולל כמובן את מתייס דה ליכט וסטפן דה פריי, אבל ככל הנראה ואן חאל לא מתכנן להשתמש בשלושת יחד.

אז מי כן יאייש את המקומות בשלישייה האחורית לצד ואן דייק? יוריאן טימבר הוא אולי בין השמות הפחות מוכרים בהרכב של האוראנג', אבל כזה שיהיה משמעותי עבור ואן חאל. הבלם בן ה-21 סומן כמי שיוביל את אייאקס בשנים הקרובות, אריק טן האח כבר מעוניין שיחבור אליו במנצ'סטר יונייטד והוא זה שאמור להיות הבלם הימני במערך של ואן חאל. מלבד כוח הגנתי מצוין, טימבר הוא שחקן הגנה מהיר ששיחק גם בתור מגן ימני ויודע לקדם את הכדור בצורה יוצאת דופן.

טימבר הוא זה שמקדם את המשחק של אייאקס בחלק האחורי, ממוקם שני בליגה ההולנדית במסירות עם 1,026 ובאחוזי הצלחה מדהימים של 94%. מלבד זאת, הוא השלים שמונה מסירות שהובילו לשער, מקום שלישי בכל הליגה ההולנדית אחרי חבריו לקבוצה דושאן טאדיץ' וקודי חאקפו.

ואן חאל מעדיף, כאמור, בלמים שמקדמים את המשחק ולכן מי שאמור להיות הבלם השמאלי במערך הוא נייתן אקה. בתור מי שמשחק תקופה ארוכה תחת פפ גווארדיולה, אקה ייקח חלק משמעותי בהנעת הכדור של האוראנג' כשבין היתר הפריצות שלו קדימה והדריבל המצוין שלו ייתן מגוון אפשרויות בהתקפה וריווח המשחק יחד עם דיילי בלינד. עם זאת, רק בארבעה מ-11 המשחקים בהם פתח העונה, סיטי שמרה על רשת נקייה כך שמדובר בסימן שאלה הגנתי.

4. מה קורה בהתקפה? ימי רובין ואן פרסי, רוד ואן ניסטלרוי, אריאן רובן וכו' כבר מזמן מאחורי הולנד ומי שפרח בשנים שההתקפה היא הצד הפחות חזק שלה הוא כמובן ממפיס דפאיי. הוא בין השחקנים הבודדים בסגל הכתום שגם היו חלק מההגעה לחצי גמר המונדיאל בברזיל תחת ואן חאל ותאמינו או לא - חסרים לו שמונה שערים בלבד כדי להשתוות לוואן פרסי (50 שערים) ולהפוך לגדול הכובשים בהיסטוריית הנבחרת.

לצד האמור, צריך להודות שאי אפשר לדעת איך ממפיס יגיע לטורניר משום שהוא עדיין לא ממש התאושש מהפציעה הארוכה שעבר והעונה יש לו שלוש הופעות ורק 131 דקות במצטבר במדי ברצלונה. במשחק הראשון לפחות מול סנגל, דפאיי לא אמור לשחק ולמרות שישנם מספר חלוצים "קלאסיים" בהולנד הנוכחית, השניים שיקבלו את המפתחות הם סטיבן ברחוויין וקודי חאקפו.

ברחוויין, שלא ממש מצא את עצמו בטוטנהאם וכבש שמונה שערים בשנתיים וחצי, חזר להולנד ודווקא לאייאקס היריבה הגדולה של פ.ס.וו איינדהובן במדיה פרץ. ב-14 משחקי הליגה ששיחק עד כה העונה הספיק החלוץ להשוות את כל כמות השערים שכבש במדי התרנגולים וגם במידה שממפיס יחזור הוא זה שאמור להיות לצידו בחלק הקדמי.

ועם כל הכבוד לברחוויין וממפיס, מי שמצופה ממנו יותר מכולם להוביל את החלק הקדמי הוא חאקפו. שחקן האגף, ששיתף פעולה עם ערן זהבי מוביל את פ.ס.וו עם מספרים היסטריים של 13 שערים ו-17 בישולים ב-24 הופעות ואמור לתרגם את זה גם לנבחרת במדיה כבר כבש שלושה שערים בתשע הופעות. בניגוד לתפקיד שלו באגף השמאלי של איינדהובן, חאקפו אמור לשחק בתור חלוץ יחד עם ברחוויין וכשממפיס יהיה כשיר יוסט לעמדת הקשר ההתקפי שמתחת לשני החלוצים, במקומו של דייבי קלאסן הוותיק.

5. כמה רחוק אפשר להגיע? בשניים מארבעת המונדיאלים בהם השתתפה הולנד במילניום הנוכחי היא הייתה חלק מבית מוות. ב-2006 הייתה יחד עם ארגנטינה וחוף השנהב, ב-2014 עם ספרד וצ'ילה אבל הפעם היא זכתה להגרלה נוחה במיוחד כך שבוודאי שמצופה ממנה להעפיל לשלב שמינית הגמר. אם גם בבית המקביל לא תהיינה הפתעות האוראנג' אמורה לפגוש אחת מבין ארצות הברית, איראן או וויילס העבירות בהחלט, אבל ברבע הגמר העניינים מסתבכים וישנו סיכוי גבוה שתחכה לה ארגנטינה של ליאו מסי. כנראה שרבע גמר הוא בהחלט יעד בו יסתפקו, אבל הולנד הייתה מאז ומעולם נבחרת שחושבת בגדול.