בראש מורם: הגיבור המפתיע של אוסטרליה

שחקן כדורגל צריך הרבה דברים בשביל להצליח באמת. אין נוסחה נכונה אחת, אבל השילוב שחוזר על עצמו אצל רוב השחקנים הגדולים כולל גנטיקה נכונה, אתלטיות, עבודה קשה, כישרון וטיפת מזל. אין חלוקה קבועה ביניהם, וראינו לאורך ההיסטוריה שחקנים גדולים שמצטיינים בדבר אחד וחלשים באחרים, אבל זה כנראה מה שמרכיב את רובם. בטח במקרה של יחידי הסגולה ששורדים לאורך זמן.

הסיפור המעניין באמת הוא מה שקורה אצל השחקנים האחרים, כדורגלנים טובים שאינם כוכבים אבל מצליחים להשאיר חותם על מפת הכדורגל העולמי. אנשים שבאים והולכים בתוך המסע של כריסטיאנו רונאלדו, קיליאן אמבפה וחבריהם, ובמקביל כאלה עם סיפור נהדר משל עצמם. הארי סוטר, גיבורה המפתיע של נבחרת אוסטרליה, הוא כזה.

באמצע העונה שעברה סוטאר קרע את הרצועה, כפי שהקלישאה מספרת, בערב קר בסטוק בה הוא משחק כיום. אחרי שלושה משחקים בין הפציעה למונדיאל ושנתיים וחצי לאחר מכן, הוא שחקן ההגנה הבולט של נבחרת אוסטרליה ומי שאמור לשמור על ליאו מסי בשמינית גמר מונדיאל 2022. הבלם האוסטרלי, שלא הצליח למצוא את מקומו בנבחרת סקוטלנד הצעירה, יכול להפוך היום (שבת) לסיפור המפתיע ביותר של המונדיאל, ואולי גם של העשור, מול הפרעוש.

זה לא מובן מאליו לאף שחקן, ובטח לא לסוטאר. סוטאר, יליד סקוטלנד, צמח ל-1.98 מ' ובלט כשחקן הגנה מגיל צעיר בנבחרות של סקוטלנד. אחיו הגדול ג'ון המשיך להתקדם בנבחרות הצעירות, הגיע לריינג'רס ואף הפך לשחקן נבחרת סקוטלנד, מולדתו, שרשם 61 דקות בהפסד 2:1 לישראל ב-2018. ג'ון, כנראה, הבלם המוכשר במשפחה. 

הארי סוטאר שחקן לא רע, אבל לא ברמות האלה. הוא אמנם שיחק בנבחרות אוסטרליה הצעירות, אך הגיע למדינה בה הכדורגל התקשה להשתקם מדור הזהב של הארי קיואל. הנבחרת הצעירה עצמה התקשתה גם בגביע אסיה, ובנבחרת הבוגרת אין שחקנים משמעותיים בליגות הגדולות. זה הפך את סוטאר לשחקן משמעותי, גם מהליגה השלישית באנגליה.

הכדורגל בליגות הנמוכות באנגליה, בשונה מהכוכבים של הפרמייר ליג, הוא כדורגל אנגלי טיפוסי. כדורים ארוכים, הגבהות ארוכות, הרבה פיזיות ומעט כישרון. לכן סוטאר, 1.98 מ' ושחקן מהיר באופן מפתיע, השתלב לא רע אך בגיל 24 היה קשה לראות אותו מגיע לליגה גדולה יותר.

הסיפור הזה, כשלעצמו, לא מעורר רגש משמעותי. יש אינספור שחקנים כאלה בצ'מפיונשיפ, וסוטאר לא חריג. גם אם הוא משחק בנבחרת אחת ואחיו אחרת, גם אם אביו (ג'ק סוטאר, ששיחק בליגה הסקוטית) היה כדורגלן. בלם סקוטי כמעט קלאסי. הפציעה, מצערת ככל שתהיה, גם לא חריגה במיוחד.

בנקודה הזאת בדיוק הסיפור של סוטאר הופך למעניין. אחרי הפציעה הוא שיחק שלושה משחקים בלבד, אחד מתוכם מול שחקנים בוגרים (0:2 על לוטון בצ'מפיונשיפ), ובכל זאת זומן לסגל של מאמן אוסטרליה גרהאם ארנולד. ארנולד בחר להביע אמון בסוטאר, והאמין שהוא מספיק טוב גם אחרי קרע ברצועה.

זה השתלם לו בענק. "אני מאמין בו. הוא כל כך חזק ושחקן ברמה של הליגה האנגלית כבר עכשיו", אמר ארנולד וקיבל את "סופרמן", כפי שקוראים לו בתקשורת האוסטרלית. סוטאר הפיזי מצליח להביא את היכולת שלו גם ברמה הגבוהה ביותר, בחסות הפערים בין כדורגל הקבוצות לנבחרות.

אנחנו רואים חלוצים מרכזיים 'קלאסיים' (כמו אנר ולנסיה) מצטיינים במונדיאל בשונה מכדורגל הקבוצות, גם בהשפעת חוסר התיאום בנבחרות לעומת המועדונים. המקרה של סוטאר, פחות או יותר, דומה: הוא לא צריך להיות טכני במיוחד או יעיל, אלא פשוט לנצל את הנתונים הפיזיים שלו ולהגיע למקומות הנכונים.

השילוב הזה, בין כוח רצון לבין עליונות פיזית, מייצג את סוטאר. במשחק מול תוניסיה הוא השלים 5 מ-6 קרבות על הכדור וחסם בגופו שלוש בעיטות, בעוד מול הדנים הוא השלים 8 מ-9. עד כה, במונדיאל, הוא עם 11 מ-15 בקרבות אוויריים. הוא יותר גבוה מכל שחקן אחר בגביע העולמי, אך המשחק מול ארגנטינה יהיה שונה.

קשה לראות את ליאו מסי (1.69 מ' ביום טוב) או חוליאן אלבארס (1.70 מ') מנסים בכלל להיאבק על הכדור באוויר מול הנפילים האוסטרליים. למרות זאת, הפיזיות שלו יכולה להיות יתרון משמעותי בהתחשב ביתרון הפיזי המפתיע של "סופרמן".

ראינו אותו רושם מספר תיקולים מפתיעים גם על הדשא. הר בגובה 1.98 מ' שיכול להגיע לכדורים לפני מסי בן ה-35 זה יתרון משמעותי, גם אם הוא הרבה פחות טכני. במשחק נוקאאוט בודד ומתוח הכל יכול לקרות, והנוכחות של שחקן שמזכיר יותר שחקן הגנה בפוטבול מבכדורגל עשויה להכריע.

"הוא פשוט מגן חזק וטוב", אמר שחקן הנבחרת לשעבר סשה אוגנובסקי. "הוא עושה את העבודה ולא מנסה לסבך יותר מדי. הוא לא עושה שום דבר מיוחד, אלא פשוט מגן ממש טוב. הוא פיזי וזה מספיק".

זה אולי הסיפור של סוטאר, וברמה פחותה של כדורגל הנבחרות. סוטאר בלם ש"עושה את העבודה", לפחות לפי מה שנדרש מבלמים לפני העידן בו 11 שחקנים היו צריכים להניע את הכדור וללחוץ ללא הפסקה, ולכן הוא מושלם לכדורגל הנבחרות.

קשה להאמין שסוטאר יהפוך לשחקן משמעותי בקבוצה טובה יותר. במקרה הטוב יגיע לפרמייר ליג, אך גם בה הוא לא צפוי להותיר חותם בדומה לשחקנים כמו נתנאל פיליפס. לכן מונדיאל 2022 הוא רגע השיא של סוטאר, ואנחנו יכולים להיות בטוחים שהוא יעשה הכל בשביל להאריך אותו.

מי שגדל בתור האח הפחות מוצלח, החליף נבחרת בגיל צעיר וחזר מקרע ברצועה ישר למשחק מול אלופת העולם במונדיאל הראה שאפשר להגיע רחוק מאוד עם עבודה קשה. משחק טוב מול מסי עשוי להכניס אותו להיסטוריה, אבל כבר עכשיו הוא חלק חשוב מהנבחרת האוסטרלית המוצלחת ביותר בתולדות הגביע העולמי.