חגיגת הכדורגל של המונדיאל בקטאר שוב חסתה תחת צל כבד: הבוקר (שבת), התבשרה קהיליית הכדורגל והספורט על מותו של העיתונאי גרנט וואהל בגיל 48 בלבד. וואהל, שהגיע לקטאר כדי לסקר את משחק רבע הגמר בין ארגנטינה להולנד, התמוטט בפתאומיות בחדר העיתונאים במהלך המשחק. הוא הובהל לבית חולים מקומי, שם נקבע מותו המצער.
מותו סוגר סיפור חיים שאמנם היו קצרים מדי, אבל מרתקים במיוחד. הוא נולד במישן, קנזס, ב-8 בדצמבר 1974. כשלמד במכללת פרינסטון, הוא סיקר את קבוצת הכדורגל של המכללה - הפרינסטון טייגרס, שאותה הוביל בוב בראדלי - מי שהפך מאוחר יותר למאמן ב-MLS, ובסוף גם למאמנה של נבחרת ארצות הברית. וואהל ציין אחר כך ש"זה היה המקור לאהבתו לספורט".
הוא עבד תקופה קצרה ב"מיאמי הראלד", לפני שהגיע לתחנה המרכזית הראשונה שלו - המגזין "ספורטס אילוסטרייטד", שם עבד במשך 14 שנים. הוא כתב מעל 50 כתבות שער עבור המגזין, כולל אחת ב-2002 על כדורסלן צעיר ומבטיח בשם לברון ג'יימס, תחת השם "הנבחר".
ג'יימס, שהכיר היטב את וואהל, ספד לו אמש: "תנחומים למשפחתו. תמיד היה די מגניב להיות בסביבתו של גרנט, הוא בילה הרבה זמן באקרון כשהוא סיקר אותי לפני הכתבה. שנים אחר כך בכל פעם שנתקלתי בשמו, נזכרתי בימים שלי כנער כשגרנט היה מגיע לבית הספר שלנו. זו אבידה טרגית, עצוב לאבד בן אדם נהדר כמוהו".
בהמשך, וואהל התקדם ככותב הבכיר של המגזין - והתמקד בתחום הכדורגל. בשנת 2009 הוא אף כתב ספר על חתימתו של דייויד בקהאם בלוס אנג'לס גלאקסי ("חוויית בקהאם"), ובשנת 2011 אף הכריז על כוונתו להתמודד על נשיאות פיפ"א מול הנשיא המכהן, ספ בלאטר. וואהל נאלץ למשוך את המועמדות שלו, לאחר שלא זכה לתמיכה של אף התאחדות כדורגל בינלאומית.
באפריל 2020, וואהל פוטר מ"ספורטס אילוסטרייטד" - לאחר שביקר את המוציא לאור של המגזין, בשל הקיצוצים בשכרו סביב מגפת הקורונה. לאחר מאוחר יותר, הוא הצטרף לרשת "CBS", והפך לכתב שמסקר את התאחדות הכדורגל של צפון אמריקה.
לקטאר הוא נסע כעיתונאי עצמאי, ועוכב לאחר שהגיע לאחד המשחקים לבוש בחולצה עם צבעי הקשת, כהזדהות עם מחאת קהילת הלהט"ב נגד המשטר הדכאני במדינה. מותו בטרם עת הוא סוף לחיים שלמים של עיתונות אמיצה. העיתונאית ניקי מקאן רמירז כתבה עליו: "יהי זכרו של גרנט ברוך, שהקריירה שלו לא רק היתה כזו של דיווחים טובים - אלא גם של יכולת להגיד את האמת בפני כוח שנוצל לרעה".