באדיבות כאן 11 - המשדר הרשמי של מונדיאל 2022. שידורים חיים, תקצירים, סטטיסטיקות ועוד מחכים לכם בעמוד המונדיאל של כאן.
אם יש מישהו בעולם הזה שעד אתמול עדיין לא הבין מדוע כדורגל הוא הספורט הכי גדול שיש, עכשיו הוא כבר מבין.
כי המשחק בין ארגנטינה לצרפת היה לא רק גמר המונדיאל הגדול ביותר בהיסטוריה, אלא כנראה גם אירוע הספורט הגדול ביותר שהיה.
יסלחו לי חובבי הכדורסל, האתלטיקה, השחייה, מירוצי המכוניות, הטניס, הפוטבול והאגרוף - אבל שום משחק של שיקגו בולס, ריצה של יוסיין בולט, משחה של מייקל פלפס, ניצחון של איירטון סנה, גמר ווימבלדון של רוג'ר פדרר, טאצ'דאון של טום בריידי או נוקאאוט של מייק טייסון, לא יכול להשתוות לרכבת ההרים המטורפת והמופלאה כאחד שראינו אתמול באצטדיון בלוסייל.
זה כמובן בלתי אפשרי למדידה, אבל כמות הרגש שהמשחק הזה הוציא אתמול ממיליארדי אנשים ברחבי העולם, שבמשך כמעט 3 שעות היו דבוקים למסכי הטלוויזיה, היא חסרת תקדים. מה שכן אפשר למדוד, ועוד מעט נקבל את המספרים, זה את אחוזי הצפייה. ואין לי ספק שבהרבה מדינות, ולא רק בארגנטינה ובצרפת, שיאי הרייטינג נשברו אתמול.
ההיסטוריונים ינסו בוודאי למצוא משחקים גדולים יותר שהיו בעבר. ויכול להיות שהם גם ימצאו. אבל לתוך המשוואה חייבים להכניס את המעמד. ואין מעמד גדול יותר ובכיר יותר ומלחיץ יותר ויוקרתי יותר מאשר גמר גביע העולם. המשחק שקורה אחת לארבע שנים.
רבים טוענים, ובמידה רבה של צדק, שהרמה במונדיאל לא גבוהה כמו בליגת האלופות למשל. שקבוצה כמו מנצ'סטר סיטי למשל הייתה זוכה בקלות במונדיאל - רק שאת המונדיאל אנחנו לא שופטים באותן אמות מידה כמו משחקי הליגות או ליגת האלופות. כדורגל נבחרות זה דבר שונה, שבו האלמנט הרגשי הרבה יותר משמעותי.
הרגע משך את האנשים אל המסך. מונטיאל אחרי הפנדל (getty)
ליונל מסי וקיליאן אמבפה, שמרוויחים עשרות רבות של מיליוני יורו כל שנה בפאריז סן ז'רמן, לא משחקים במונדיאל בשביל הכסף. הבונוסים שהם יקבלו אפילו לא עוברים להם בראש. העניין פה הוא שונה לחלוטין. במונדיאל אתה משחק עבור המדינה שלך, עבור העם שלך – וגם עבור המורשת שלך.
מסי זכה בקריירה בעשרות אליפויות וגביעים במדי ברצלונה, ובשבעה כדורי זהב. ואלו תארים שחשובים לו. הוא עבד קשה כדי להשיג אותם. אבל הזכייה בגביע העולם היא הדבר הגדול ביותר עבורו. דווקא התואר שאין בו (כמעט) אלמנט כלכלי, הוא החשוב ביותר, הנשגב ביותר. הוא הדבר שמעניק לו חיי נצח.
לא במקרה כולם דיברו לפני הגמר על דייגו מראדונה ועל הזכייה של ארגנטינה ב-1986. כי באותו מונדיאל שנערך לפני 36 שנה במקסיקו, מראדונה הפך משחקן גדול לכדורגלן נצחי. כזה שנשאר אגדי ואלמותי גם אחרי שהסתלק מן העולם. עכשיו, גם מסי הגיע לשם.
שלא יהיו אי הבנות: מסי היה נחשב לאחד הגדולים בכל הזמנים עם הגביע הזה וגם בלעדיו. גם אם רנדל קולו מואני היה מבקיע בדקה ה-120 וצרפת הייתה מוכתרת שוב כאלופת העולם, זה לא היה מוריד כהוא זה מגדולתו של "הפרעוש".
ועדיין, אחרי שהבקיע צמד בגמר והפך לאלוף עולם בפעם הראשונה בגיל 35, אחרי שהניף את הגביע המוזהב שעליו חלם מאז שהיה ילד ברוסאריו, לאו מסי נכנס באופן רשמי למועדון הכדורגלנים הנצחיים. למקום שאליו אין כניסה לבני תמותה.
ברוך הבא אל הנצח, ליאו (getty)