בקהילת הכדורסל הישראלי נפרדים מווילי סימס, שהלך היום לעולמו בגיל 64, כארבעה חודשים לאחר אירוע הלב שעבר.
דיוויד בלאט, שהגיע עם סימס למשחקי המכביה ושיחק עימו במכבי חיפה, כתב: "הפסדנו אחד גדול היום. לא רק כשחקן, חבר לקבוצה ומתחרה. אבל יותר חשוב כידיד, אישיות ורוח. הגעתי לישראל עם ווילי למשחקי המכביה ב-1981 ויחד נשארנו ושיחקנו וחיינו כשותפים בחיפה אצל מכבי חיפה. ווילי היה שחקן גדול ואישיות ענקית למועדון ולעיר. מעולם לא פגשתי מישהו שלא אהב אותו בגלל החיוך החם שלו, הצחוק המדבק שלו, הרוח הנפלאה שלו ואהבת החיים שלו".
"ווילי גרם לכל הסובבים אותו להרגיש טוב ולמרות גדולתו תמיד היה ענוו וטוב לב כלפי אחרים. הוא היה בדיוק מסוג האנשים שרצית להסתובב איתם. אהבתו למוזיקה ולצחוק והקשיחות השקטה היו כל כך טבעיים ונעימים. אבל יחד עם זאת לא היה לו פחד והוא התמודד עם כל אתגר עם סטייל, חן ואמביציה. תמיד תזכרו ותעריכו את ווילי. כולנו היינו קצת יותר טובים בגללך. תודה חבר. אתה תהיה כל כך חסר", נפרד בלאט.
שמעון אמסלם, ששיחק עם ווילי סימס באילת, נפרד: "ווילי היה גם חבר לקבוצה וגם יריב ספורטיבי. קשה לתפוס את זה. איש חזק, חבר יקר. מאחל למשפחה שלא תדע צער יותר"
גם צביקה שרף, שהיה מאמנו של ווימס, נפרד: "כאבתי לשמוע על הידיעה העצובה על מותו של ווילי סימס למרות שידעתי על מצבו הקשה. ווילי היה איש מדהים, שחקן מדהים, חבר נהדר לקבוצה, ספורטאי בכל גופו ונפשו. כשחקן היה שותף נהדר לניצחונות גדולים והישגים גדולים. אחרי פרישתו הפך להיות אחד ממדריכי הכושר הגופני הטובים בארץ והיה למומחה מוביל בהדרכת הקיק בוקסינג בארץ".
"מהשחקנים שהגיעו לשחק במשחקי המכביה ונקלטו בארץ למופת, בנו פה את ביתם והקימו משפחה למופת. היה איש משפחה למופת ולאחרונה היה בין שחקני העבר שכיבדו אותי כשנכנסתי להיכל התהילה של מכבי תל אביב. ליבי עם משפחתו הנהדרת שלוותה אותו בימיו הקשים מאז התקף הלב שעבר. יהי זכרו ברוך".
יו"ר מכבי תל אביב, שמעון מזרחי, נפרד: "ווילי היה נשמה נשמה נשמה. שחקן בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. ספורטאי למופת שידע עם הרוח הספורטיבית שלו לדרבן אחרים שהיו איתו על המגרש. 'וחבל על דאבדין ולא משתכחין'. המועדון מרכין את ראשו ומוריד את דגלו לחצי התורן עם היוודע הבשורה המרה".
מוטי דניאל נפרד גם הוא: "זה יום מאוד עצוב, הוא היה איש טוב".
שימי ריגר, שאימן את סימס: "כואב הלב. ווילי היה אחד האנשים הטובים שהכרתי. אני זוכר אותו מ-1981 ששיחק אצלי במכבי חיפה. הוא התחתן עם אריאלה המדהימה וגידל ילדים מדהימים. אין שני לו. אני מקבל טלפונים מארה"ב וכולם כואבים את המקרה. שלא יידעו עוד צער".
יוסי הררי, שאימן אותו גם כן: "עצוב לי מאוד. ווילי היה אחד מגדולי שחקני הכדורסל בארץ. הייתה לי הזכות לאמן אותו במשך שנתיים בשנים 1985-1987 בקבוצת אליצור נתניה. זכיתי להכיר אדם וספורטאי משכמו ומעלה. אוהב אדם, ספורטאי למופת וזו אבידה גדולה לעולם הספורט ולי באופן אישי. משתתף בצער המשפחה".
נדב הנפלד נפרד: "הלם מוחלט. לא ידעתי בכלל על כך שהיה במצב בריאותי לא טוב ולאחר אירוע לבבי. פשוט קשה להאמין. ווילי היה אחד השחקנים הכי קשוחים שפגשתי, על המגרש הוא לא פחד מאף אחד. איש חזק, אתלט יוצא דופן ושחקן רב גוני, שידע לתרום הרבה לכל מקום שבו שיחק. גם כחבר לקבוצה, באימונים הוא היה רציני מאוד. מקצוען אמיתי שבא לכל אימון כאילו הוא מגיע למשחק גמר ועם זאת, מחוץ למגרש, אדם רגיש ורך שרק רוצה לעזור ונעים הליכות בצורה יוצאת דופן. פשוט ג'נטלמן. אני מבקש להשתתף בצער המשפחה ברגעים קשים אלה. אתגעגע אליו מאוד".
גיא גודס נפרד: "יום עצוב לעולם הכדורסל. יצא לי הכבוד לשחק ולשתף פעולה עם ווילי במכבי תל אביב. כשהגעתי בגיל 19 ווילי קיבל אותי בזרועות פתוחות והיה לנו חיבור מהרגע הראשון והיו לנו המון זכרונות משותפים. אני מוסר לאריאלה ולמשפחה חיבוק גדול ומשתתף בצערם ביום אבל זה. ווילי חקוק אצלי בלב ותמיד אזכור אותו עם החיוך המקסים לצד הקשיחות המנטלית שלו".
גם מכבי תל אביב נפרדה: מועדון הכדורסל מכבי תל אביב מרכין ראש ומוריד את דגלו לחצי התורן בעקבות לכתו בטרם עת של ווילי סימס, מכוכבי הקבוצה בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים, בגיל 64. ווילי היה תמיד לוחם ואתלט עם חיוך מופלא, שזכה עם הצהובים ב-5 אליפויות בחמש עונות, בשלושה גביעי המדינה והופיע שלוש פעמים בפיינל פור האירופאי. אנו שולחים חיבוק גדול ואת תנחומינו הכנים למשפחתו, חבריו, עמיתיו הרבים בענף ולכל משפחת הכדורסל הישראלי על האובדן הכבד. יהי זכרו ברוך.