הרגע שבו אוסקר גלוך מגיע לרד בול זלצבורג הוא רגע חשוב. עבורו, עבור הצוות שסביבו, עבור מכבי תל אביב (שמוכיחה את עצמה כקבוצה שמייצאת שחקנים) ועבור הכדורגל הישראלי כולו. זה רגע שבו שחקן מוכשר ואיכותי, תוך זמן קצר מאוד, מצליח למצוא את עצמו בקבוצה אירופית אידיאלית - כזו שיודעת לפתח שחקנים, מעין "מעבדת" כדורגל שהוציאה כמה מהכוכבים הכי גדולים של המשחק היום ובשנים האחרונות.
גלוך הוא מטאור כדורגל - מי שרק לפני פחות משנה היה אלמוני יחסית בעיני רוב אוהדי הכדורגל (אוהדי מכבי ת"א הכירו אותו מצוין מהנוער, אבל כל היתר לא). ואז הגיעה נסיקה מוחלטת - מגולים נגד מכבי חיפה כבר בסוף העונה שעברה, הקיץ ואיתו אליפות אירופה לנוער (כולל הגול המרהיב במשחק הגמר נגד אנגליה), הופעות בכל הנבחרות (גם בנבחרת הצעירה ובסוף גם בנבחרת הבוגרת) ופתיחת העונה הפנטסטית בליגה עם מכבי ת"א - כולל שבעה בישולים בחצי עונה. זהו קו עלייה מתמיד, ונותר רק לקוות - שיימשך ככה.
אבל יחד עם הסיפור האופטימי הזה, שמציף את כל מי שאוהב כדורגל בישראל בתקוות, צריכה להיות גם אזהרה. והיא מגיעה מהכיוון של "המכירה העתידית" - המחשבה של הצוות סביב גלוך, כפי שהתבטאה בראיון שהעניק הסוכן שלו, שחר גרינברג, היא כבר על המקום הבא שגלוך ישחק בו. אייאקס, ליברפול, דורטמונד, ברצלונה - השמות שנזרקו בהקשר שלו בעבר. וזו, ככל הנראה, העבודה שלהם - לחשוב על מחר, לנסות ולתכנן את הדרך שלו גם כשתגיע למקומות גדולים יותר מזלצבורג.
גלוך צריך לזכור שמעכשיו - יש רק כאן ועכשיו. הוא נמצא במועדון גדול, בליגה אירופאית (אמנם לא מהדרג הבכיר, אבל עדיין אירופה), ובעיקר - הוא נמצא במקום שבו יש סביבו תחרות. במילים אחרות, ליד אוסקר גלוך, יש עוד הרבה "אוסקר גלוכים" שמחפשים בדיוק את אותו הדבר - להרשים, לבלוט, לטרוף כל הזדמנות שתהיה להם כדי למשוך עיניים מהמועדונים הגדולים של אירופה, אלה שכבר יושבים ביציע ובוחנים אותם.
ולפחות לדעתי, אסור שהציפייה הלגיטימית לעתיד מתוק תטשטש את ההווה. ובהווה, גלוך צריך להצטיין בכל דבר שהוא עושה, בליגה שאולי נתפסת אצלנו כ"קלה", אבל היא יותר חזקה מהליגה הישראלית, ולבוא לכל משחק באותה רמה של אינטנסיביות ורצון, כפי שעלה אליה עד עכשיו. החתימה בזלצבורג היא אולי לא הסוף, אבל זה הרגע גם לעלות מדרגה ולקחת את ההזדמנות שניתנה לו.
הרגע לעלות מדרגה (אלן שיבר)
עד עכשיו, אוסקר גלוך הוכיח שהוא יודע להתמודד טוב מאוד עם לחץ וציפיות. במשחקים הגדולים שבהם הוא נתקל וקיבל את הצ'אנס, הוא היה הכי טוב (בעיקר במשחקים נגד מכבי חיפה, שהיו הכי מאתגרים שמכבי ת"א חוותה לאחרונה). מעכשיו, העיניים יהיו עליו וכך גם חובת ההוכחה. עם כל הכבוד לרצונות ולחלומות על האימפריות שדופקות בשער, מה שחשוב הוא לקחת את הזמן. לעבור עוד משחק ועוד שלב, לתפוס את המקום בהרכב, ולקבע יכולת כפי שעשה אצל הצהובים. טוב יותר מיום ליום.
הסיפור של גלוך עוד ייתקל בקשיים. את זה אנחנו צריכים לזכור, גם בסוף השבוע האופטימי הזה. עוד יהיו רגעים שבהם הוא יישב על הספסל, עוד יהיו מכשולים בלתי צפויים - קריירה של ספורטאי, בוודאי שחקן כדורגל, איננה קו ישיר ורציף. המשימה של גלוך היא לדעת להיבנות מהקשיים האלה, מהאתגרים שהמחר יציב לו, כדי להפוך להיות ספורטאי ואדם מגובש יותר לעתיד.
לגלוך יש את היכולת להדהים את כולנו. הוא כבר עשה את זה לא פעם בשנה האחרונה. מדובר בכישרון שקשה לתאר את מידת הכוח שיש ברגליו, את המהירות, את הנגיעות הנכונות בכדור, את היכולת למסור ולבעוט לשער. אבל הוא רק בן 18. ועכשיו, אחרי שכבש עוד פסגה, הוא צריך להתמקד בקילומטר הבא במרתון - במשחק הקרוב, ואחריו במשחק הבא. לאט לאט. לפני שגלוך יהיה כוכב בפרמייר ליג או בבונדסליגה, הוא צריך להיות כוכב בבונדסליגה האוסטרית.
כדי להגיע למקומות שגלוך שואף אליהם, הוא יצטרך להתנתק מהציפיות ומהשמועות שבוודאי ימשיכו להיות סביבו. זה הזמן לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: לשחק כדורגל מצוין. והזמן כבר יעשה את שלו.
"...תן לזמן ללכת
תחלוף גם השלכת
ותשוב תראה אביב חדש
שמח לקראתך
נוסיף נשירה יחד
יחד עם כולם
נגביה עוף כיונה, אל ענן..."
תן לזמן ללכת (אלן שיבר)