יצרניות הרכב רנו וניסאן הגיעו להסכמה דרמטית שמשנה את מאזני הכוחות. על פי המתווה שהוגש, יבוצע ארגון מחדש של הברית עליה חתמו לפני קרוב ל-25 שנה; הקבוצה הצרפתית תפחית לפיכך את המניות בשותפה היפנית מ-43% ל-15%, כך שלשניים תהיה השתתפות זהה בחברה השנייה, כפי שפורסם ביום שני בהצהרה רשמית. בהסכם זה משיגה ניסאן את מטרתה לשבת עם רנו על אותה "קומה" בתוך מערכת יחסים מורכבת שידעה עליות וירידות וגם לא הייתה נטולת מתחים בשנים האחרונות, ורנו מבחינתה מגייסת מחויבות מצד ניסאן להשקיע ביחידה העסקית של המכוניות החשמליות שלה, לאור הניסיון שצברה.
ההסכם מייצג את אחד השינויים הגדולים ביותר במערכת היחסים בין שתי ענקיות הרכב מאז הדיונים הראשונים ביניהן ב-1999. אז, נחלצה החברה הצרפתית להציל את החברה היפנית מהתרסקות לאחר שחוותה בעיות כלכליות, בהשקעה ראשונית של מאות מיליוני דולרים. ב-2002 נכנסה ניסאן להסכם עם רנו בשווי של 15% ממניות החברה, אך ללא זכויות הצבעה. עם השנים, הגדילה החברה הצרפתית את משקלה בתוך קבוצת ניסאן ולמעשה הפכה לגוף דומיננטי. קרלוס גוסן, נשיא שתי החברות לשעבר, היה אחד מהיזמים העיקריים של חיבור המותגים, ובמשך שנים הוא הצליח להתגבר על המתחים והחשדות בין שני היצרנים, שנגרמו, בכל מיני צמתים בגלל אותו חוסר איזון.
מאז שגוסן עזב את הקבוצה בסוף 2018 ברעש תקשורתי גדול מאוד, לאחר שנעצר ביפן בגין הונאת מס, שתי החברות ניהלו משא ומתן על נוסחאות שיתוף פעולה חדשות. בחלק מהמקרים, בהם הצדדים הגיעו לנקודת רתיחה, אף פורסם בעיתונות שהברית על סף התפרקות. אולם ברגע האחרון, רנו וניסאן הוסיפו לקלחת הזו, אולי מתוך הבנה שצריך איזשהו גוף "מתווך" גם רגל שלישית - חברת מיצובישי, המשתפת פעולה איתם בפיתוח רכבים חשמליים.
כל תעשיית הרכב נמצאת כרגע במצב עדין שמשפיע כמובן גם על ניסאן ורנו, כל אחת בדרכה. העדר אספקת רכיבים ועלויות אנרגיה ותחבורה שהאמירו לשיאים השפיעו בצורה שלישית על האספקה, ורישום מכוניות נוסעים (או מסירות/רישויים בלקסיקון הישראלי) ירדו ב-4.6% באיחוד האירופי, אם כי לקראת סוף שנת 2022 חלה התעוררות מסוימת ונראה שהשנה החדשה תהיה טובה יותר מקודמתה.
בסופו של דבר, ההסכם בין רנו וניסאן אמור להיטיב בעיקר עם רנו, שמאוד מושקעת בתוך החטיבה החשמלית החדשה שלה. ניסאן מבחינה תנסה להגן על הזכויות הטכנולוגיות שלה (המקוריות בכל אופן) ובעיקר - תקבל זכות הצבעה על צעדים אסטרטגיים בתוך השותפות בעתיד. לא בטוח, שגם אחרי כל ההבנות שהושגו, מערכת היחסים הזו תשרוד. מצד שני, אף מותג לא רוצה למצוא את עצמו שוב פעם לבד בתוך תעשיית רכב שהולכת ומתייקרת, והתחרות מהשוק הסיני בטח לא תעשה הנחות לאף מותג מבוסס. במילים אחרות, עדיף להן שלא לצאת להרפתקאות מסוכנות.