מהפכת הטכנולוגיה הגיחה לעולם הכדורגל אי שם במונדיאל 2014, כש"עין הנץ" נכנסה לתמונה. מאז ועד היום, התווספה טכנולוגיית ה-VAR שהגיעה גם לכדורגל הישראלי, אבל מערכת קו השער עדיין לא חצתה את גבולות ישראל.
במשחק המרכזי של המחזור האחרון בין מכבי חיפה להפועל ב"ש, קיבלנו דוגמא ראשונה העונה לסיבות שלפיהן נחוצה המערכת. כזכור, נגיחה לכיוון השער של הירוקים הובילה את הכדור אל מאחורי קו השער של הדרומיים, אבל לאחר מכן הוא נעצר בידו של עומר אצילי והשופט הצביע על הנקודה הלבנה ולא שרק לשער. במידה שהטכנולוגיה הייתה קיימת בישראל, הייתה נמנעת עוד מחלוקת במשחק שגם ככה היה עמוס מחלוקות.
אז למה "עין הנץ" לא הגיעה עדיין לכדורגל הישראלי? ובכן, בעיקר בגלל הכסף. על פי מחקר שביצע "אינדיפנדנט" האירי, על מנת לפרוס את הטכנולוגיה בכל המגרשים יצטרכו להיפרד קברניטי הכדורגל הישראלי מלא פחות מ-500,000 יורו לשנה.
על פי איגוד השופטים הטכנולוגיה הזו היא עלות חד פעמית של כמיליון שקלים לקבוצה כשהתפעול של המערכת מן הסתם עולה הרבה פחות. נכון להיום זה לא עומד בתקציב של האיגוד או ההתאחדות לכדורגל ולא נמצא בראש סדר העדיפויות.
בנוסף, הבאת המערכת, שמצריכה 7 מצלמות על כל שער, תחייב התאמות כאלה ואחרות שעולות סכומי כסף נוספים - דוגמת התקנת המערכת, לימוד צוותי השיפוט ועוד ועוד. אלא שיוצרי הטכנולוגיה לקחו זאת בחשבון והכינו תכנית מגירה: עלות קבועה שניתנת לפריסה על פני שנים רבות. האם זה מה שישכנע את מנהלת הליגות? ימים יגידו.
מערכת "עין הנץ" נבדקה בקפדנות במשך שלוש שנים לפני ששוחררה לאוויר העולם, אך המקרים בהם יש ספק אם הכדור עבר את השער, בטח בכדורגל הישראלי, הם מעטים. עם זאת, כאשר מקרים אלה מתרחשים - זה בדרך כלל עניין של הפסד או ניצחון. וכאשר נגיע לשלבי ההכרעה של העונה, מספיק מקרה בודד ששימוש ב"עין הנץ" היה פותר, כדי לגרום לקברניטי הכדורגל הישראלי להתחרט שלא הכניסו את היד לכיס.
בכדורגל הישראלי יכולים לקרות מקרים כאלה