שנה קשה עברה על אוסקר גרסיה, שאיבד בנובמבר האחרון את בתו מריונה, לאחר שמונה שנים של מאבק במחלה. "אם הייתי אמיץ קודם, עכשיו אני הרבה יותר אמיץ וחזק", סיפר מאמן מכבי תל אביב לשעבר בראיון לאתלטיק.
"בספרדית, אנחנו אומרים לשים דברים ביחס הנכון, אז כמו שאמרתי לשתי הבנות האחרות שלי (יאנה, 19 ואמה, 13) זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות בחיים. זה לא פשוט שאנחנו צריכים להיות חזקים, וכמובן שצריכים לבכות ולהתמודד עם זה בכל דרך שאנחנו יכולים, אבל בסופו של דבר נצא חזקים. כי בעתיד, נסתכל אחורה, ונראה ששום דבר לא יכאב יותר מזה".
גרסיה סיפר על התמיכה שקיבל: "למרבה המזל, לא הרבה אנשים צריכים לעבור את זה, אבל קיבלתי כמה הודעות מאנשים שחוו את המצב הזה. זה היה מדהים לראות כמה אנשים שלחו הודעות, אנשים שבמשך זמן רב לא ראיתי או דיברתי איתם. היו הרבה הודעות מחברים לשעבר בקבוצה, שחלקם מאמנים כיום, ואחרים שלא הייתי בקשר איתם ואני מעריך את זה מאוד. קולגות שדיברתי איתם אולי פעם או פעמיים רצו להביע תמיכה וזו הייתה הפתעה גדולה".
המאמן הספרדי בן ה-49, שפוטר מתפקידו בריימס בתחילת אוקטובר בעיצומה של המשבר המשפחת גרסיה. "קיבלתי את החדשות הרעות של הבת שלי", סיפר. "אז ביקשתי מהמועדון שבימים הפנויים שיש לנו בכל שבוע, אולי כדאי שאסע לברצלונה כדי לראות אותה. אבל מבחינתם זה לא היה מקובל והם החליטו לסיים את החוזה שלי".
גרסיה החמיץ את המשחקים לנס ב-4 בספטמבר ונגד פריז סן ז'רמן ב-8 באוקטובר, רגע לפני שפוטר כי היה צריך לשהות לצד משפחתו: "בכדורגל, לפעמים המאמנים בודדים. כי אנשים חושבים שאנחנו רובוטים ושאנחנו יכולים להתמודד עם הכל. שאין לנו משפחה שאולי סובלת ושחיצונית הכל בסדר, אבל לא פנימית”.
גרסיה סיפר על הקדנציה השנייה במכבי תל אביב, שאותה סיים מוקדם מהצפוי בקיץ 2014, בעקבות מבצע צוק איתן: "לפעמים בארבע לפנות בוקר התחילו להישמע אזעקות. והייתי צריך ללכת לממ"ד בדירה ולהישאר שם עד ליירוט על הטיל. זו הייתה תקופה קשה. הייתה לנו מלחמה במשך 50 יום. לא הייתי במצב נפשי של 100 אחוז כדי לשכוח מה קרה בתל אביב. זה היה שבוע קשה כי הרבה שחקנים, צוות מקצועי. החלטנו מהר מאוד לעזוב לווטפורד, ואז כשהגעתי לשם התחילה הבעיה האישית במשפחה שלי".
המאמן הספרדי טען שהוא כבר מוכן להמשיך הלאה: "אולי עכשיו אני מרגיש כמו רובוט, כי כל הדברים האלה קרו בחיי. עכשיו אני בטוח שאני מוכן להתחיל מחדש ומרגיש חזק מספיק עדי לחזור לאמן כמה שיותר מהר. אנגליה היה היעד שלי כשחקן, והייתי קרוב לווסטהאם. זה משהו שיש לי בתוכי".