$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מפלצת תלת ראשית: מאחורי ההתקפה של בית"ר

שועה, אספרייה וניקולסקו הגיעו לירושלים כסימן שאלה, אך אחראים יחד ל-73.5% מהשערים שלה. רץ לעומק: על חלוקת התפקידים בהתקפה, שיתוף הפעולה הקטלני והנשק מול הגנות צפופות

אבירן גרין
אבירן גרין   11.02.23 - 11:29
Getting your Trinity Audio player ready...

ליגת העל גרסת 2022/23, להוציא את שלוש הקבוצות שנאבקות על האליפות, היא אחת הצמודות והרנדומליות שהיו בשנים האחרונות. בין המקום הרביעי ל-14 והאחרון מפרידות 11 נקודות בלבד וערב המחזור הנוכחי לכל אחת מהן ישנו סיכוי תיאורטי להיות חלק מהפלייאוף העליון ולמעשה להבטיח עונה נוספת בליגה הבכירה. בין כל הקבוצות הללו, שחלקן ראו עצמן במקום טוב בהרבה ממה שהן בפועל, נמצאת מישהי במצב שונה מהן לחלוטין - בית"ר ירושלים.

אם מישהו היה אומר בקיץ לאוהדי בית"ר שחמישה מחזורים לסיום העונה הסדירה הקבוצה תהיה חזק במאבק על הפלייאוף העליון כנראה שהיו מסתכלים עליו כאילו נפל מהירח. הרי המועדון ניצל ברגע האחרון מהתרסקות שספק אם היה קם ממנה וגם פתיחת העונה, שכללה כמה תבוסות כואבות, לא בישרה טובות. ואז, הכל התחבר, בעיקר בזכות שלושת שחקני החלק הקדמי: ירדן שועה, דנילו אספרייה ויון ניקולסקו.

על פניו, כל אחד משלושת השחקנים הללו הגיע לבית"ר עם סימן שאלה מעל ראשו. את מסלולו של שועה מנער פלא לשחקן בעל פוטנציאל לא ממומש כולם מכירים, אספרייה הצטרף אחרי שלא ממש הרשים בהפועל באר שבע בעונה שעברה וגם ניקולסקו חתם הרבה אחרי שהעונה החלה, זאת אחרי שגם ירד עם מכבי פתח תקווה לליגת המשנה. לשיתוף הפעולה הזה, של שלושת השחקנים להם יש המון רצון להוכיח, לא לקח יותר מדי זמן לעבוד והדומיננטיות שלהם סוחפת את הקבוצה כולה לעונה שעולה מעבר לציפיות.

רוצים כמה מספרים שמעידים על כך? אין בעיה. למרות שבית"ר ירושלים מציגה את ההגנה הגרועה בליגה, ההתקפה שלה היא הרביעית בטיבה עם 34 כיבושים ומעליה רק מכבי חיפה (41), הפועל ב"ש (45) ומכבי ת"א (48). ניקולסקו מוביל את טבלת מלך השערים לצד ערן זהבי עם 13, אספרייה מתחתם עם 12 כמו גם עומר אצילי, ושועה בדרך הבטוחה להיות מלך הבישולים עם 12 כאלה. לשלושתם יחד יש העונה עד כה 994 דקות משותפות בהן כבשו יחד 18 שערים כלומר, גול כל 55 דקות - מספר יוצא דופן.

וזה עוד לא הכל. בטבלת צמדי הכובש - מבשל של העונה בליגת העל יש לבית"ר נציגות עצומה של חמישה מתוך תשעה. במקום הראשון נמצאים חמישה שערים שבישל שועה לאספרייה (הכי הרבה מאז ערן לוי לדיא סבע בכל עונת 17/18), בשני ארבעה של אספרייה לניקולסקו ושועה לניקולסקו, מתחתם שלושה של ניקולסקו לאספרייה. מלבד זאת, אספרייה וניקולסקו כבשו יחד 25 מתוך 34 השערים שכבשה בית"ר כולה, המהווים מספר דמיוני של 73.5 אחוזים. טוב, הבנתם את הרעיון.

שיתוף הפעולה הזה כל כך מוצלח משום שלכל אחד מהשלושה יש את התפקיד המוגדר לו. אספרייה הוא כלי הנשק העיקרי בהתקפות המעבר של בית"ר תוך שימוש בכוח מתפרץ ותאוצה מסחררת, שועה (כפי שכבר נכתב עליו בטור אחר) משמש בתור היוצר שנוטש את עמדת הכנף ושולח כדורים מסוכנים מכל הטווחים וניקולסקו, התוספת האחרונה והקריטית, הוא המסיים, זה שיודע לנוע לשטחים הפנויים ברחבה כדי להגיע למצב האולטימטיבי, כזה שזקוק ל-2.5 איומים לשער בלבד כדי לכבוש.

לצד היכולות המגוונת של כל אחד מהשלישייה הצהובה שחורה, יש להם הבנה טובה של המשחק והם קוראים אחד את השני בצורה מצוינת וכמו תמיד, לפניכם כמה מצבים טובים של בית"ר שמעידים על כך. הראשון הוא כנראה אחד השערים הזכורים של הקבוצה מהבירה העונה, ב-3:6 על מכבי נתניה, בהתקפת מעבר, הכוח העיקרי של הקבוצה שהעמיד יוסי אבוקסיס.

שימו לב ליציאה לריצה של אספרייה (בתחתית המסך), ברגע שבית"ר מרוויחה את הכדור. שבע שניות בלבד לוקחות לקולומביאני עד שהוא מגיע לנקודת המפגש מול איתמר ניצן אחרי הכדור האדיר של שועה, ומוציא אותו מאיזון. ניקולסקו מנצל זאת כדי לעוט על הכדור התועה ומשם זה גול קליל.

 

נכתב למעלה ששועה יוצא פעמים רבות מעמדת הכנף השמאלית אותה מאייש העונה וכמוהו גם שני חבריו לחלק הקדמי, שיודעים לעשות זאת בתזמון מצוין. במשחק מול מכבי חיפה לדוגמא, אפשר לראות שברגע ששועה מקבל את הכדור ניקולסקו מבצע מעין הטעיה וחותך לכיוון שמאל. התנועה הזאת משכה את נטע לביא ועבדולאי סק ופתחה לשועה נתיב נוח לאיים על השער.
אז בואו נוסיף עכשיו עוד דוגמה שמסתיימת עם כדור ברשת. שוב שועה עושה את התנועה משמאל למרכז רק שהפעם אספרייה הוא זה שמבצע תנועה לעומק בעוד שניקולסקו פותח אופציה בצד ימין. הקולומביאני מקבל ומקנח עם יופי של גול.

אם התקפות המעבר של בית"ר הן כלי הנשק העיקרי שלה, אחת הביקורות, בדגש על השלישיה הקדמית שלה, היא הקושי במשחק עומד, כזה בו הקבוצה של אבוקסיס צריכה ליזום. בהפסד 2:0 להפועל חדרה, למשל, החזיקו הצהובים שחורים 74 אחוזים מהזמן לעומת ה-48%  שהחזיקו ב-0:3 על קריית שמונה או ה-34% שהספיקו כדי להביס את נתניה. עם זאת, יש לגיוון של אספרייה שועה וניקולסקו משקל גם כדי לפצח הגנות צפופות.


מול סקציה נס ציונה למשל, הגיעה דוגמה לכך. שועה (מתחת לשופט) מתחיל את ההתקפה ממש במרכז וברגע אחד אספרייה יורד לכיוון אמצע המגרש. בדיוק ברגע שזה קורה ניקולסקו מבצע הטעיה עם תנועה למשבצת המקורית של אספרייה וחיתוך למרכז, מה שמפנה את שועה לקבל את הכדור. ואז הקסם קורה.
חמישה מחזורים לסיום העונה הסדירה ומצבה של בית"ר לא היה יכול להיות טוב יותר. שועה ריצה עונש הרחקה ויחבור חזרה לניקולסקו ואספרייה במשחק הקריטי מול מ.ס אשדוד, כשעם המומנטום ושלושת הכוכבים שלה, הקבוצה מהבירה נראית כמו המועמדת העיקרית כדי לאייש את אחד משלושת המקומות שנותרו בפלייאוף העליון. אם העסק ימשיך לדפוק, אל תתפלאו אם עונה שהתחילה בחוסר ודאות תסתיים עם כרטיס לאירופה.