אם נזכור כי כל מכונית חדשה שנחשפת לעולם היא פרי פיתוח ומחקר של 5-6 שנים, וסדרה אינסופית של ישיבות ופגישות ורעיונות ופרשנויות עם אילוצים וללא אילוצים, עם חופש תקציבי או ללא חופש תקציבי - אז בשורה התחתונה של ספינת הדגל החשמלית של ב.מ.וו מופיעה מילה אחת: וואו! אם תרצו להרחיב את זה לשתי מילים אז אפשר להוסיף וואו נוסף וגם אז אחנו לא בטוחים שזה יכסה את התחושות והרגשות של החוויה המטורפת שנקראת i7.
התואר “הקנצלרית” הוא תואר מחייב שנודד בין ספינות הדגל של שלוש היצרניות הגרמניות הגדולות: מרצדס, ב.מ.וו ו-אאודי. בשנים האחרונות הקרב מתרכז בין השתיים הראשונות, אבל אל תחשבו ולו לרגע שהיצרנית מאינגולשטט נרדמה בשמירה, היא ממש לא. באאודי מבשלים בשנים האחרונות סדרה סופר מתוחכמת של מכוניות ממשפחת “ספירה” כאשר בקצה העליון נמצאת הפרשנות שלהם ליוקרה המחושמלת וקריאת תיגר על תואר “הקנצלרית” החדשה.
אבל עד שזה יקרה, אין ספק כי התשובה של ב.מ.וו לספינת הדגל של מרצדס מדגם EQS איננה עוד תשובה או ניסיון להגביר כוח מנועים. ב.מ.וו i7 מועמדת רצינית ביותר לתואר מכונית השנה בעולם בזכות החוויה הסופר יוקרתית שהיא מעניקה למי שנוסע בה ולא פחות מכך למי שנוהג בה.
7X7: מיזוג DNA עם רולס רויס
ראשית, העיצוב החיצוני המוגבה של קו החלונות שלא עולה בקנה אחד עם עולמות העיצוב המודרניים ובטח שלא בחשמל, שם אתה מבקש להיות שטוח וחלק ככל האפשר בכדי להקטין את התנגדות הרוח ולהגביר את השקט שבנסיעה. כאן זה ממש לא העניין, כאן הם דווקא רוצים שננהג וניסע במכונית במהירות שיוט מלכותית בעיר או באוטוסטרדה בסגנון בית המלוכה וזה עובד בדיוק ככה.
דוגמה לשינוי נוסף אפשר למצוא בחלק האחורי של המכונית, כאשר הנוסעים מקבלים יחס טכנולוגי מפנק אישי לבחירתם באמצעות מיני טאבלט שמוטמע בדלת ובאמצעות מסך מגע ושלל תפריטים שכולם קשורים לתנאי הנסיעה. סייענים אלה, מארגנים את אזור הנוחות, תרתי משמע וכל זה עוד לפני שתגיע הגרסה הכי מטורפת עם המסך הענק במידה 30 אינץ’ שחוצץ בין המושבים הקדמיים לאחוריים והנוסעים מאחור, באמצעותו יכולים להפעיל מצב “קולנוע” ולשקוע בנוחות בכורסאות לראות סרטים או הופעה חיה של מוזיקה או כל תוכן אחר.
מסביבם, בעת הפעלה, המכונית נכנסת למצב יצירת תנאי צפייה מושלמים עם הצללות של הווילונות והטיה של המושבים וכל מה שיהיה חסר זה שירות עד לנוסע עם הגשת משקאות ופינוקים אחרים; כל זה יגיע בהמשך כאשר הגרסה הזאת תיכנס לפסי הייצור. ואם כבר מדברים על זה, אז מסקרן לדעת אילו רעיונות מטורפים חדשים יגיעו בגרסה הבאה של ה-i7 אבל עוד חזון למועד.
למרות שמדובר במכונית סופר מודרנית היא בנויה על פלטפורמה רגילה, ולא על פלטפורמה חשמלית וזאת הסיבה להפרדה ברצפת המכונית בין המושבים האחוריים. כן, זאת עדיין לא מכונית חשמלית טהורה, ויש לה אחיות מחושמלות ולא מחושמלות אבל אין בפרט הזה בכדי לגרוע ממנה מאחר והיא לא מתפשרת על גודל הסוללה ולא על שני מנועים וגם מציעה מרחב עצום מלפנים ומאחור בזכות בסיס גלגלים של 3.21 מטרים סופר מרשימים.
הדגם שהגיע לעולם הרכב לנסיעת המבחן היה אולטימייט M שמעוצב בצורה מעט יותר אגרסיבית בחזית ויש לו כמה עיטורים של האות M בכמה מקומות אך פרט לכך, אין שום הבדל בנתונים הטכניים בינו לבין הגרסה האחרת שנקראת “אולטימייט” והיא הרבה יותר אלגנטית וקונסולארית בנוכחותה. הנוכחות היא אחד המפתחות החשובים של ה-i7 ובעיקר החרטום הענק שלה שבמרכזו גריל הכליות שהתנפח למידות שלא היכרנו ואם לא די בכך, הוא מואר במסגרת בוהקת בלילה שאיש לא יפספס חס וחלילה שמאחוריו דוחקת אוניית הפאר ממינכן.
פנסי החזית שמנצנצים בתאורה נושמת משלימים את החזית הסופר מרשימה שמותירה רושם יותר מכל אזור אחר במכונית מבחינת נוכחות וחדשנות אולי פרט לגובה שלה שמתקרב למטר וחצי והופך אותה לדגם הסדאן הגבוה ביותר של ב.מ.וו שמחזיק במקדם גרר אווירודינמי סביר ביותר של 0.24.
נפתחת לקראתך
אותו מסך מולטימדיה במידה 15 אינץ’ שמחובר ללוח המחוונים במידה 12.3 אינץ’ מוכר לנו כבר מהב.מ.וו iX החשמלית בתצורת קרוסאובר שפרצה לעולם עם כמה חידושים מעניינים בתחומי התפעול של מערכות הרכב לרבות מערכות הניווט והבידור. אבל במקרה של ה-i7 מדובר בהתפרעות מוחלטת בכל מה שקשור לתפריטים ולאפשרויות בכל עולמות התאורה, המיזוג, נוחות המושבים, כיול הבולמים ותפריטי הנהיגה ועוד.
לעיתים זה נראה קצת מפחיד, ממש כמו ברגעים שאנחנו מקבלים מחשב חדש או טלפון חדש ומבינים שהטכנולוגיה עצומה ושלא נוכל למצות אפילו אחוזים בודדים ממנה. “מה בסך הכול רצינו כאן? קצת נוחות לנסיעה ופינוקים לנוסעים עם איכות נהיגה טובה” אמרנו לעצמנו כאשר התחלנו לשקוע בתפריטים האינסופיים שלה. ההמלצה שלנו אל מי שרוכש את המכונית היא לחלק את התחומים לפרקים ברורים ולא לדלג אקראית בין המסכים והתפריטים כי רגע לאחר מכן מסתבר שאפשר לסדר את כל קיצורי הדרך על המסך לנוחיותנו כמו שעושים זאת בטלפון סלולארי.
העיצוב הפנימי שלה לא משאיר מקום לספק שמדובר ברכב פאר עם תכונות לימוזיניות מובהקות. כל החומרים מהם המכונית עשויה הם מהאיכות הגבוהה ביותר והמתגים והחוגות עשויות זכוכית קריסטלית נוצצת ומלוטשת שמשרה חרדת קודש על כל נגיעה בהם. זה לקח כמה דקות טובות להתאקלם לסביבה הלא טבעית הזאת ולעצב את הסגנון האהוב עלינו מבחינת התאורות והנוחות וכמובן, גם סידור תנוחת הנהיגה וכיול המתלים וההגה אבל כאשר יצאנו לדרך לא הצטערנו על שום רגע שהשקענו בזה.
כמו סכין בחמאה
לרגע אחד חזרו אלינו הזיכרונות של המפגש הקודם שלנו שהיה לפני כמה שנים עם סדרה 7 שהציגה את מנוע ה-V12 האחרון שלה, תחנת כוח מטורפת במכונית גדולת מידות. אותה אחת התנהגה אז כמו מכונית ספורט זריזה וחדה, מהירה ורועמת שלא קשורה בכלל למידות ולמשקל שלה והביצועים שלה במסלול המירוצים בפאלמס ספרינגס הוכיח זאת. האם גם האחות החשמלית המודרנית יודעת לחקות את ההתנהגות הזאת?
המשקל העצמי שלה מתקרב לשלושה טונות, ובכדי לתפעל את היצור הענק והכבד הזה זקוקים לסוללה גדולה שתזין באנרגיה את המנועים: האחורי בהספק של 313 כוחות סוס ומומנט של 38 קג”מ ומנוע קדמי בהספק של 258 כוחות סוס ומומנט של 37 קג”מ וההנעה הכפולה מסייעת למכונית לזנק מעמידה ל-100 קמ”ש תוך 4.7 שניות בדרך למהירות מרבית של 240 קמ”ש. נסיעה במצב הרגוע ביותר (יעיל) יונקת את המיץ מהסוללה הגדולה 101 קוט”ש ומאפשר טווח נסיעה נאה של 615 ק”מ בתקן WLTP אם כי במבחן שלנו זה התייצב אחרי 48 שעות נסיעה על 550 ק”מ בקירוב.
VIDEO
בידוד הרעשים של המכונית הוא מהטובים ביותר שפגשנו ובצירוף מערכת השמע האיכותית, מתקבלת נסיעה בקפסולה נעימה שמנותקת מהסביבה החיצונית. חוויית הנסיעה בלילה חזקה בעיקר בזכות התאורות המיוחדות לרבות תאורת הגג הפנורמי שמשתנה בהתאם למצבי הנסיעה. לקחנו את המכונית לנסיעה לילית בכבישים מפותלים בכדי לספוג את החווייה באופן מלא והמסקנה הייתה חוויה חוץ גופית עם התנהגות כביש מצוינת, היגוי מדויק וחד, תגובות דוושה מושחזות שהעלימו יחד עם פעולת המתלים והבולמים את המידות המוגזמות שלה.
אז מה קודם? ב.מ.וו i7 או דירה בפריפריה?
במחיר של 1.25 מיליון שקלים (אופציות פלאג אין זולות יותר תגענה בחודשים הקרובים) לגרסה הספורטיבית או לגרסת האולטימייט עם המושבים המרווחים והרחבים יותר לנוסעים מאחור, אלה שלא תמיד חייבים לנהוג ויודעים גם להינות מהדרך ולהאזין למוזיקה או לראות סרט טוב, זהו מחיר יקר שרק מעטים יוכלו לעמוד בו. אלה שירכשו את המכונית יצטרכו גם מקום חניה ראוי למידות הגדולות XXL שלה אבל אנחנו מניחים שאלו הן צרות של עשירים תרתי משמע.
אנחנו לא רואים את כבישי ישראל נשטפים בדגם הזה כי מעבר למחיר שלו, יש בו גם אמירה מאוד מיוחדת על האיש שנוהג/נוסע בו וככל הנראה מדובר באנשים שתחום מכוניות היוקרה איננו זר להם מתוקף מעמדם או תפקידם והם צריכים רף ריגוש מיוחד שיפעיל את שרירי היד ששולפת את כרטיס האשראי. אם יש לאותם אנשים נהגים פרטיים שדואגים למכונית וגם לנהוג אותה עבורם, אנחנו היינו מציעים להם לסכם עם הנהג על יום בשבוע שהנהג יקבל חופש והם עצמם יוכלו להנות מהחוויה הזאת מבלי להצטער.