לנבחרת ישראל יש כלים מצוינים בהתקפה. מנור סולומון מלהיב כבר עכשיו את הפרמייר ליג ובדרך הבטוחה לקריירה ארוכה בליגה הטובה בעולם, אוסקר גלוך נרכש תמורת הון ונחשב לכישרון בקנה מידה אירופי. לצד שניהם יהיה בהמשך ליאל עבדה הפצוע ושחקנים טובים נוספים כמו תאי בריבו, שון וייסמן ואולי בעתיד גם עידן טוקלומטי. בכל מה שקשור להבקעת שערים, לפחות, אין לנו סיבה להיות מודאגים.
הבעיה היא שכדורגל לא עובד ככה. שערים זה חשוב וכיף, אבל צריך הגנה טובה בשביל להגיע רחוק. לכן, אולי, השחקן החשוב ביותר של נבחרת ישראל זה לא אוסקר גלוך, לא מנור סולומון, לא שון וייסמן ולא עומרי גלזר (שצפוי לפתוח בשער). השחקן הכי חשוב של נבחרת ישראל עשוי להיות פורטוגלי בן 33 שנולד במחוז ליסבון, מיגל ויטור.
ויטור יפתח הערב (שבת, 20:00) את קמפיין המוקדמות הראשון שלו עבור הכחולים-לבנים של אלון חזן, לאחר ששיחק בהצלחה בליגת האומות. יש לנבחרת שחקני הגנה טובים יותר ממה שהיו לה בשנים האחרונות, עם עלייתו של דורון ליידנר בעמדת המגן השמאלי או עם השיפור של רז שלמה (במקום שון גולדברג הפצוע שיפתח לצד ויטור בהמשך הקמפיין). אלי דסה הוותיק ימשיך כמגן הימני, וצפוי להפוך לקפטן נבחרת ישראל, אבל המנהיג על הדשא יהיה הבלם של הפועל באר שבע.
חזן שם את מבטחו בוויטור (אודי ציטיאט)
קשה להגיד שוויטור לא רגיל לתפקיד הזה. מאז הגיע לארץ ב-2016 הוא בעל הבית של האדומים מהדרום, כשהוא משלב בין יכולת פיזית טובה להרבה מאוד חוכמת משחק. קל לפספס את זה כשרואים את הפועל באר שבע משחקת והיה קל לפספס את זה גם במשחקים של הנבחרת בליגת האומות, אבל שווה לשים לב לוויטור גם כשהכדור לא קרוב אליו.
הוא מדבר עם ההגנה והקישור, משתמש בידיים, ושולח שחקנים למקום הנכון. הוא משתייך לזן המצומצם והאיכותי של הבלמים שמספיק טובים גם בשביל לתקל, וגם יכולים לשמור אזורית בשביל קבוצה שלמה. לכן הפועל באר שבע, בשנים האחרונות, היא אולי קבוצת ההגנה הטובה בישראל.
האדומים של אליניב ברדה ספגו 19 שערים ב-27 משחקים, הנתון השני בטיבו בליגת העל השנה (אחרי מכבי ת"א, שהייתה שייכת רוב העונה לוולדימיר איביץ'). כשוויטור על המגרש, אגב, מדובר ב-17 שערים ב-24 משחקים. הם אולי פחות מוכשרים ממכבי תל אביב או מכבי חיפה על הנייר, אבל כל הזמן במאבק האליפות. מעין אתלטיקו מדריד ישראלית, וכל זה מתאפשר בזכות ויטור.
ויטור גר בישראל כבר תקופה, ילדיו מדברים עברית ואשתו פעלה הסברתית למען ישראל במהלך מספר סבבים בשנה האחרונה. הוא ישראלי לכל דבר בשלב הזה, והצליח להכניס את הטאץ' הבינלאומי גם להפועל באר שבע. אלון חזן ויוסי בניון זימנו את ויטור בדיוק בגלל הוואקום הזה, שהיה חסר לנבחרת. מישהו שיודע להכניס רוגע למרכז המגרש, רואה אותו קצת יותר טוב מכל אחד אחר ויכול להתמודד עם הלחץ הקיומי שיש כאן סביב טורנירים גדולים. לכן, בזמן שאנחנו בתחושה של "הפעם עושים את זה", הוא מיהר לצנן את ההתלהבות.
מגיע עם יותר ניסיון מרוב שחקני הנבחרת (אלן שיבר)
"שווייץ הפייבוריטית של הבית, אנחנו אחת המועמדות לסיים במקום השני. יש לנו יריבות קשות וצריך לכבד אותן, אבל ישראל לא הייתה בטורניר גדול יותר מחמישים שנה. אי אפשר להכתיר אותנו כפייבוריטים. צריכים להיות ריאליים", אמר ערב הקמפיין וצדק. זאת בדיוק הגישה שאתה רוצה לקבל משחקני הנבחרת שלך: יודעים שהם מספיק טובים בשביל לעלות, אבל במקביל יודעים שהם עוד לא עשו כלום.
בגיל 33 ויטור השחקן המבוגר ביותר של הנבחרת, כשאחריו דסה בן ה-31 ואז יש הפרש משמעותי מהשאר. מתוך ה-11 שפתחו נגד סקוטלנד בפלייאוף ליגת האומות ב-2020 רק שניים, מנור סולומון ואלי דסה, צפויים לפתוח לאורך הקמפיין הקרוב. הנבחרת הזאת חדשה לחלוטין ומבוססת בעיקר על השלד המצליח מליגת האומות, שהתמודד בהצלחה עם לחצים והצליח לעלות לדרג א' (גם אם בחסות השעייתה של רוסיה מהבית הישראלי).
המספרים מאותו קמפיין לא בהכרח מראים את זה, אבל ויטור מחלץ כדורים בצורה טובה, נותן לנו נוכחות אווירית שחסרה בגובה 1.84 מ' ועם משחק ראש מצוין ויודע גם להפוך הגנה להתקפה בעזרת מסירות ארוכות טובות. אבל זאת לא הגדולה של ויטור. הגדולה שלו היא בכל רגעי הפאניקה שנמנעים, בכל היתרונות המספריים שנמנעים ליריבות.
לכן, ברמה מסוימת, ישראל נכנסת עכשיו לעידן הוויטוריאני. היא מגיעה לקמפיין מוקדמות היורו אולי במצב הטוב ביותר שהיא הייתה בו מזה שנים, אבל פוגשת את שתי היריבות הכי קשות שלה כבר בשני המשחקים הראשונים. יש מצב שזה יבוא לטובתנו, ויחסוך את הריטואל השנתי שבו הציפיות עולות לשמיים כשאנחנו מתעלמים לגמרי מלוח המשחקים, אבל זה שם הרבה לחץ כבר בהתחלה.
יעשה את ההבדל? (אלן שיבר)
מצב של נקודה אחת משני משחקים ורדיפה אחרי שווייץ וקוסובו קמפיין שלם לא אידיאלי, בלשון המעטה. אם איכשהו נצליח לסיים עם ארבע נקודות אז אפשר להיות אופטימיים, והרבה מזה מתחיל מוויטור. יכול להיות שזה הקמפיין המשמעותי הראשון והאחרון שלו עם הנבחרת בהתחשב בכך שהוא בן 33 ועם היסטוריית פציעות ארוכה, וזה קמפיין שעשוי להפוך אותו לאחד האנשים המשמעותיים ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי. לא פחות.
ויטור ייצב את ההגנה הישראלית, שעדיין רחוקה מהטופ האירופי, אבל נראית הרבה יותר טוב מהימים הפזיזים בהם חטפנו חמישיות מנבחרות בסדר הגודל של אוסטריה. בסוף גולדברג/שלמה, ליידנר ודסה יישענו גם עליו, וכך גם גלזר שמכיר אותו היטב מב"ש. חילוצי הכדור, השקט היחסי והיכולת להבקיע במצבים נייחים במאני טיים כל כך שונות מהכדורגל הישראלי הקלאסי.
ובכל זאת, ויטור הפך לחלק משמעותי מהכדורגל הישראלי במשך שנים ועכשיו גם מנבחרת ישראל. אולי דווקא החיבור הזה, בין בלם פורטוגלי שהגיע לכאן אחרי שנים מלאות פציעות לבין נבחרת מוכת פרישות וסערות, ייתן את השקט שאנחנו צריכים בדרך ליורו. וגם אם נקווה יותר מדי, תהיו בטוחים שמיגל ויטור ידע להוריד אותנו לקרקע.