"יום אחד זה יקרה", כתב פעם עידן רייכל, "בלי שנרגיש, משהו ישתנה". וגם אם יש הרבה דברים שעליהם אנחנו מרבים להתווכח, נראה שיש קונצנזוס אמיתי אחד בישראל היום: ברק בכר הוא הטוב שבמאמנים הישראליים, בפער גדול. חמש אליפויות כבר יש לו על החגורה, והוא נמצא בדרך בטוחה לתואר מספר שש עם מכבי חיפה.
ממש עוד מעט, הוא יוכל לקחת צעד משמעותי בכיוון - כשיעלה ל"משחק העונה" מול הפועל באר שבע. ניצחון יפתח פער של שבע נקודות, ובעיקר ייתן דחיפה מוראלית אדירה לירוקים.
אבל יום אחד משהו ישתנה. זה מופיע באופק, בעיקר בדיווחים מחו"ל, זה מגיע ברמזים - אבל ברור שאחרי שבקיץ העפיל לראשונה בחייו לליגת האלופות, ובקרוב הוא עשוי להשוות את שיא כל הזמנים של אליפויות בליגה הבכירה, האתגרים של בכר בישראל הולכים וממצים את עצמם. וכל זה שבכר רק בן 43, כלומר יש עוד המון שנות אימון לפניו. אי לכך, ובידיעה שנבחרת ישראל לא באמת על השולחן, האתגר האפשרי היחיד - יכול להיות רק באירופה.
אבל מי באמת ייכנס לנעליו של המאמן הישראלי הטוב ביותר? הבעיה של מכבי חיפה היא שמבט מפוכח על מצבת המאמנים בכדורגל הישראלי - לא באמת מאפשרת למצוא פיתרון אמיתי מבין המאמנים הקיימים. אליניב ברדה הוא, בוודאות, המאמן השני בטיבו - אבל הוא קשור להפועל באר שבע ברמה האמוציונלית, מחובר היטב למועדון ולקהל, ולא צפוי לעשות קפיצה שכזו לעבר ג'וב לחוץ מהסוג של מכבי חיפה (בטח אחרי השיא המקצועי שבכר הביא אותה אליו).
רן בן שמעון? מאמן בכיר לכל הדעות, שגם היה קרוב למכבי חיפה בעבר, אבל לא ממש מאמן שהצליח בקבוצות גדולות ולחוצות; זיו אריה רשם עונה אדירה עם הפועל ירושלים והביא אותה לפלייאוף העליון, אבל עוד לא התנסה בקבוצות בסדר הגודל התקציבי והתקשורתי של מכבי חיפה. וככל שיורדים מהרמה הזו של המאמנים - קשה למצוא מציאות.
יוסי אבוקסיס אולי פעם היה מטרה נחשקת עבור מכבי חיפה - היום הוא כבר מחוץ לגריד הזה; רוני לוי כבר לא יחזור למכבי חיפה בעתיד הנראה לעין; רן קוז'וק אולי סיפק הצלחה יוצאת דופן עם מכבי נתניה, אבל עד לא מזמן עוד היה עוזר מאמן. בקיצור, האפשרויות הישראליות מן הקיים - דלילות למדי.
השני בטיבו, אבל מרגיש נוח בבית. ברדה (צילום: מאור אלקסלסי)
מה שמשאיר את מכבי חיפה עם שתי אפשרויות אמיתיות שעל הפרק: הראשונה - היא למנות מאמן זר. אבל קשה לומר שההיסטוריה של מכבי חיפה ומאמנים זרים היא מאוד מוצלחת - רוב מאס ופרד רוטן היו האירופאיים האחרונים שהיו על הקווים, אבל הם היו ברירות מחדל.
רנה מולנסטיין אמנם הגיע עם רזומה גדול מאוד לפתיחת עונת 2016/17, אבל אכזב וסיים את דרכו באמצע העונה. גם אלכסנדר סטנוייביץ' לא ממש הרשים, והאחרון שבאמת הצליח היה דושאן אוהרין הצ'כי (שהביא את חיפה, בין היתר, לרבע גמר גביע המחזיקות בעונת 1998/99) - אבל גם זה היה לפרק זמן קצר במיוחד. יחד עם זאת, כל אלה היו לפני עידן גל אלברמן, שגם בראיונות שונים שערך הבהיר שהוא מבין שיש אפשרות שברק בכר יחליט לעזוב, כך שניתן להעריך שלפחות בשוק הזר - מכבי חיפה כן ערוכה עם מספר שמות פוטנציאלים.
האלטרנטיבה השנייה היא למצוא מאמן חדש מבית: לנסות ולהצמיח אדם מהמערכת, שייכנס לנעליו של בכר. זו אפשרות שאינה נטולת סיכונים, בעיקר לאחר שהקהל הירוק התרגל להישגים ללא הפסקה תחת בכר - מאמן חדש יצטרך לקבל את הזמן ואורך הרוח כדי לצמוח ולהתרגל ללחץ של הירוקים מהכרמל, מה גם שהתחרות מצידן של הפועל באר שבע ומכבי תל אביב תהיה קשה במיוחד - כאשר היריבות יזהו את ההזדמנות.
במילים אחרות, מכבי חיפה תצטרך לחבק כל רגע את ברק בכר - ולאמץ לליבה כל רגע עם המאמן שיש לה היום. כי העתיד - מאוד לא ברור.
עוד זר שאכזב. מולנסטיין (צילום: אלן שיבר)