בקיץ הקרוב הפועל ירושלים תצטרך לקבל החלטה חשובה. מחזיקת הגביע צפויה לעבור בקרוב רשמית לידיו האמידות של מתן אדלסון, שבסביבתו כבר הוצהר כי המטרה ברורה - להגיע ליורוליג וכמה שיותר מהר. אך הדרך למפעל הבכיר ביבשת לא עוברת דרך פיב"א, הארגון שאחראי על ליגת האלופות שבה היא משחקת.
ללא קשר לתוצאת המשחק החשוב הערב (19:00, 5SPORT) מול א.א.ק. אתונה ולאופן שבו תסתיים העונה של הירושלמים, בהנהלה החדשה יצטרכו להחליט האם הם ממשיכים לשחק במפעל המסקרן והבכיר של פיב"א או דווקא יבחרו לנסות לשוב ליורוקאפ, חמש שנים לאחר שעזבו, על מנת להלחם על המטרה שלהם - כרטיס ליורוליג.
למרות הכניסה של הבעלים החדש, לפחות כרגע מסתמן שלירושלים לא תהיה דרך קיצור אל המפעל הבכיר ביבשת. בימים אלו צפויה להתקיים ישיבה חשובה של ראשי היורוליג בנוגע להרחבת המפעל החל מעונת 2024/25, ואין ספק כי בירושלים עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות.
הירושלמים הם לא נציגנו היחידים שעומדים בפני משחק של להיות או לחדול. גם הפועל תל אביב תעלה הערב למשחק מכריע בשלב רבע הגמר של המפעל שאליו ירושלים אולי עוד תחזור בקרוב, היורוקאפ. השאלה איזה מפעל חזק יותר נכון להיום אולי היא לא זאת שתכריע את הסוגיה עבור ירושלים, אך היא נשאלת רבות כבר תקופה ארוכה. ניסינו לבדוק >>>
אדלסון. מכוון גבוה
לפניכם הליגות השונות באירופה שבהן שיחקו העונה לפחות קבוצה אחת מכל אחד משני המפעלים (ליגת האלופות של פיב"א והיורוקאפ) והדירוגים בטבלה (המקומית) של הקבוצות השונות.
ספרד (7 נציגות משני המפעלים): מקום 4. טנריפה (ליגת האלופות) 5. מלאגה (ליגת האלופות), 6. בדאלונה (יורוקאפ), 7. גראן קנאריה (יורוקאפ), 11. בילבאו (ליגת האלופות), 12. מורסיה (ליגת האלופות), 15. מנרסה (ליגת האלופות
טורקיה (7 נציגות משני המפעלים): 1. טורק טלקום (יורוקאפ), 3. קרשיאקה (ליגת האלופות), 5. בורסאספור (יורוקאפ), 6. דרושפאקה (ליגת האלופות), 7. גלאטסראיי (ליגת האלופות), 8. טופאש (ליגת האלופות), 9. בשקשהיר (ליגת האלופות)
צרפת (5 נציגות משני המפעלים): 5. בורג (יורוקאפ), 6. דיז'ון (ליגת האלופות), 9. פריז (יורוקאפ), 11. לימוז' (ליגת האלופות), 12. שטרסבורג (ליגת האלופות)
איטליה (5 נציגות משני המפעלים): 4. ססארי (ליגת האלופות), 6. ונציה (יורוקאפ), 7. טרנטו (יורוקאפ), 9. ברשיה (יורוקאפ), 10. רג'יו אמיליה (ליגת האלופות)
ישראל (4 נציגות משני המפעלים): 2. הפועל ת"א (יורוקאפ), 3. ירושלים (ליגת האלופות), 4. חולון (ליגת האלופות), 7. הרצליה (ליגת האלופות)
גרמניה (4 נציגות משני המפעלים): 2. טלקום בון (ליגת האלופות), 6. לודוויגסבורג (ליגת האלופות), 7. אולם (יורוקאפ), 14. המבורג (יורוקאפ)
יוון (4 נציגות משני המפעלים): 3. פריסטרי (ליגת האלופות), 4. פאוק (ליגת האלופות), 5. פרומיתאס (יורוקאפ), 6. אא"ק אתונה (ליגת האלופות)
ליטא (2 נציגות משני המפעלים): 2. ריטאס (ליגת האלופות), 4. ליטקבליס (יורוקאפ)
פולין (2 נציגות משני המפעלים): 1. וורוצלאב (יורוקאפ), 4. לגיה (ליגת האלופות)
ביורוקאפ יש 5 קבוצות ממדינות שאין בהן קבוצת ליגת אלופות
בליגת האלופות יש 7 קבוצות ממדינות שאין בהן קבוצת יורוקאפ
הקבוצות שברבע גמר ליגת האלופות: טלקום בון (2 בגרמניה), שטרסבורג (12 בצרפת), הפועל ירושלים (3 בישראל), אא"ק אתונה (6 ביוון) , טנריפה (4 בספרד), מנרסה (15 בספרד), מלאגה (5 בספרד), מורסיה (12 בספרד)
הקבוצות שברבע גמר היורוקאפ: פרומיתיי (אלופת הליגה הלטבית-אסטונית), פרומיתאס (5 ביוון), טורק טלקום (1 בטורקיה), אולם (7 בגרמניה), גראן קנאריה (7 בספרד), פריז (9 בצרפת), בדאלונה (6 בספרד), הפועל ת"א (2 בישראל)
שרמאדיני מול הרצליה. טנריף אחת הבכירות בליגת האלופות (פיב"א)
לא ניתן לבצע השוואה מדויקת בין החוזק של שתי הליגות, שכן כל חישוב מבין אין ספור חישובים שאפשר לבצע, לא יספר את הסיפור המלא והאמיתי. מה שכן ניתן להגיד מהסתכלות על הנתונים היבשים הוא שחוזק המפעלים דומה מאוד השנה. בחלק מהליגות נציגות ליגת האלופות של פיב"א מרשימות יותר ובחלק אחר נציגות היורוקאפ הן דווקא אלו שמדורגות גבוה יותר.
אם נסתכל על שמונה הקבוצות שהגיעו לרבע הגמר בשני המפעלים, ניתן להבחין שהמיקומים של אלו ביורוקאפ טובים יותר, אך גם כאן צריך להתחשב בחוזקות הליגות (האלופה בליגה הלטבית-אסטונית לא בהכרח טובה יותר ממקום 15 בספרד) ובעובדה שבצד של קבוצות ליגת האלופות מופיעות שתי קבוצות שזכו בגביעים המקומיים, נתון חסר חשיבות בטבלאות הליגות אך בעל משמעות גדולה על עוצמת הקבוצות.
הדבר המרכזי שניתן להסיק מהסתכלות על הנתונים היא העובדה שאם עד לפני שנתיים-שלוש לא היה ספק כי היורוקאפ הוא מפעל עם קבוצות חזקות יותר מאלו שמשחקות בליגת האלופות של פיב"א, היום ההבדלים כבר לא ממש קיימים. מאז הקמת ה-BCL ב-2016/17, הליגה התחזקה משנה לשנה וצימצמה במהירות את הפער מהיורוקאפ, כך שניתן לשער שבפיב"א לא מתכוונים לעצור וממש לא נופתע אם תוך שנה–שנתיים יווצר פער לטובת ליגת האלופות.
מעבר להתפתחות המהירה והמרשימה של ה-BCL, יתרון נוסף שניתן לזקוף לזכותה של הליגה נוגע לעובדה שחלונות הנבחרות מתואמים עם המפעל בשל העובדה שפיב"א עומדת בראש חלונות אלו וגם בראש ליגת האלופות, דבר שמונע התנגשויות שהתרגלנו לראות ביורוליג וביורוקאפ. בנוסף, על פי הפרסומים העדכניים ביותר שניתן למצוא, הפרסים בליגת האלופות של פיב"א גבוהים מאלו של היורוקאפ.
יעברו מפעל? (דני מרון)
דבר נוסף שמוריד מערכו של המפעל המשני ליורוליג לדעת רבים זו השיטה. אם בליגת האלופות של פיב"א ישנם שני שלבי בתים ולאחר מכן פלייאוף סדרות של הטובה משלושה משחקים בדרך לפיינל פור, ביורוקאפ, לאחר עונה ארוכה של 18 משחקים בשלב הבתים, נערך שלב שמינית הגמר בשיטת נוקאאוט של משחק אחד בלבד, מה שמאפשר לקבוצות שנחשבות כאנדרדוג להפתיע ובכך מוריד מערך העונה הסדירה (שבה המלחמה האמיתית היא על הביתיות).
על הנייר נראה שיש לירושלים מספיק סיבות טובות להמשיך במפעל הצומח של פיב"א שבו היא תנסה להשיג הערב את הכרטיס לפיינל פור לראשונה מאז הצטרפה. אך בסופו של דבר, אם היא תרצה להגיע לתחנה שעליה היא חולמת כבר שנים רבות, נראה שהיא תצטרך לעבור רציף.