אחרי מאה ועשרים דקות של מאבק, בתוספת שבע בעיטות פנדלים - מנצ'סטר יונייטד יכולה לנשום לרווחה: השדים האדומים גברו אמש (ראשון) 6:7 בדו קרב פנדלים על ברייטון - והעפילו לגמר הגביע האנגלי, שם יפגשו לדרבי גדול את מנצ'סטר סיטי. השחקנים של אריק טן האח, שכבר זכו בגביע הליגה, ירצו להשלים זכייה בתואר שני - אבל מולם תעמוד אחת הקבוצות החזקות, ויש שיאמרו הכי חזקה, שקיימת היום באירופה.
זה הלך קשה ליונייטד, לאורך 120 הדקות, מול אחת הקבוצות היותר טובות ששיחקו העונה בפרמייר ליג. בכך הודה גם המאמן, אריק טן האח בסיום - "אני חייב לתת לברייטון את הקרדיט. הם קבוצה נהדרת, יש להם פילוסופיית כדורגל טובה - שהפכה את המשחק הזה לכל כך נהדר עבור הצופה האובייקטיבי". והנתונים אכן היו שוויוניים לגמרי - לשתי הקבוצות היו 15 איומים לכיוון השער (ליונייטד היה כדור אחד יותר למסגרת - 6 מול 5).
ואחרי ההישג, טן האח הסתכל קדימה - לקראת המפגש המאתגר שמצפה לו, ב-3 ביוני, נגד היריבה העירונית. "נצטרך לשחק מושלם כדי לנצח את סיטי", אמר המנג'ר ההולנדי, "אבל יש לנו הוכחה שאנחנו יכולים לעשות זאת - המשחק המושלם ששיחקנו נגדם העונה" (מתייחס לניצחון האחרון בדרבי, 1:2 באולד טראפורד, בחודש ינואר).
אגב, אירוע משעשע אחד התרחש סביב דו קרב הפנדלים. זה כבר בסיבוב השביעי (שהתברר כאחרון), כאשר סולי מארץ', שחקנה של ברייטון, הלך לבעוט את הפנדל של הקבוצה בכחול. רגע לפני שהכדור הגיע אליו, וואוט ווחהורסט לקח את הכדור, נישק אותו והחזיר אותו לידיו של מארץ'. שחקנה של ברייטון קיבל את הפנדל - והעיף אותו לשחקים; ובצד השני, ויקטור לינדלוף כבש - ויונייטד עלתה לגמר. מקריות או ה"מנחוס" הכי עתיק בספר? תשפטו אתם.
בכל מקרה, השדים האדומים חוזרים למעמד הגמר אחרי שבע שנים עקרות, כשבפעם האחרונה (21 במאי, 2016) הם ניצחו 1:2 את קריסטל פאלאס. אגב, במילניום הנוכחי (מאז שנת 2000) יש ליונייטד שתי זכיות בלבד בגביע האנגלי - הזכייה הנוספת היתה ב-2004, אז הביסה 0:3 את מילוול. זו תהיה ההופעה ה-21 של מנצ'סטר יונייטד בגמר הגביע האנגלי, ובכך היא תשתווה לשיאנית כל הזמנים - ארסנל, שלה יש שתי זכיות יותר נכון להיום.