ב-9 בינואר ישבתי במסיבת עיתונאים במדיסון סקוור גארדן מול יאניס אנטטוקומפו, כשמילווקי הייתה בתקופה לא טובה, והסופרסטאר היווני ידע להזכיר לכולם מתי הכסף באמת מונח על הכף: ״אני לא חושב שמישהו יזכור שבחודש דצמבר או ינואר היו לנו 3-4 משחקים רעים. כולם יזכרו מה עשינו בפלייאוף, על זה שופטים אותנו. יש לנו קבוצה נהדרת ואנחנו מאמינים שיש לנו סיכוי להיות קבוצה שקשה לנצח באפריל, מאי ויוני״. הבאקס לא הגיעו בכלל לחודש מאי.
היום כולנו שמענו את נאום המוטיבציה של יאניס - מעורר השראה מצד אחד (בן אדם מדהים!) ומנותק מהמציאות הספורטיבית מצד שני. יאניס אנטטוקומפו ומילווקי באקס נכשלו. ביג טיים.
אם אתה מועמד ל-MVP והיית רמה מתחת לכוכב של היריבה שלך בסיבוב הראשון - זה כישלון.
אם את המוליכה השישית בהיסטוריה שמודחת בסיבוב הראשון - זה כישלון.
אם הגעתם לפלייאוף כפייבוריטים לזכייה וחטפתם 4:1 בסיבוב הראשון אחרי שפעמיים ברציפות נחנקתם במאני-טיים וביצעתם טעויות של טירונים - זה כישלון.
וזו לא בושה להגיד את זה. כישלונות נמדדים ביחס לציפיות - של אחרים מאיתנו, ובעיקר שלנו מעצמנו. והבאקס, מן הסתם, לא העלו על הדעת סיום כזה לעונה. אז כן, זה כישלון.
אם אתם רוצים להיכנס לדקויות - העונה שעברה של מילווקי, למשל, לא הייתה כישלון. הם הצליחו לגרור את סגנית האלופה לגיים 7, בלי קריס מידלטון. כואב אבל קורה. לא עמדו במטרה, אבל הנסיבות מובנות. מול מיאמי (עם כל הכבוד לכאבים בגב של יאניס בתחילת הסדרה) הסיפור שונה לחלוטין ולכן צריך להסתכל על כל מקרה לגופו. ולכן היה לי קשה להתחבר להשוואה של יאניס ל-9 העונות בהן מייקל ג׳ורדן לא זכה בטבעת.
״אין כישלונות בספורט״, אמר יאניס. מנקודת מבט של החיים - הוא צודק ב-100%. פעם אנחנו למטה ופעם אנחנו למעלה, זה רק ספורט כמו שאומרים. מנקודת מבט ספורטיבית, שממנה אנחנו מסתכלים ושופטים (הרי זה מה שאנחנו כל כך אוהבים) - הוא טועה ומשתמש במילים יפות כדי לעדן את ההפסד המהדהד ולהפוך את דעת הקהל. כי אם נגיד שאין כישלונות בספורט, ונאמין בזה, כולנו יכולים לקפל וללכת הביתה. חוץ מג׳ימי באטלר, שפחות בקטע הזה.
פחות בקטע. באטלר (GETTY)