ונתחיל (איך לא), בסגירת מעגל קטנה. זוכרים את הדרבי? זוכרים את התיקו המפואר שהיה מסמר מפואר לא פחות במרוץ של הגולדהריה לאליפות? זוכרים מה הבטחתי אז? הפועל לא תרד, מכבי לא תהיה אלופה. הבטחות צריך לקיים, גם כאשר אתה אוהד של קבוצה שהצליחה השנה להפר את כל הבטחותיה לאוהדים וליקום.
בשן ועין, באותות ובמופתים, זה נגמר. לפני המון שנים, במשחק בלתי נשכח בשכונה, הבקעתי לרשת של השכונה שלי שער עצמי אל-לה בן שבת. שבוע לא יצאתי מהבית מבושה. העצמי הזה, אתמול בבלומפילד, הוא באמת הסיכום המדויק ביותר לעונה שבה הפועל תל אביב הצליחה להציג לעולם את הקבוצה, נראה לי, החלשה ביותר בתולדותיה: גול הזוי, שהצטרף, לאדום הזוי של שחקן שלא אמור לשחק לא בליגת העל ולא בשום ליגה. הכל עקום, ובכל זאת – המינצברגרים יכולים להתכונן לדרבי ולא למשחקי שישי בטבריה ובאום אל פאחם.
הפועל השנה היא אוהדים שיש להם קבוצה, היא ממש לא קבוצה שיש לה אוהדים. קריית שמונה קרסה אתמול מול השחקן ה-12, עם מופע עידוד בסגנון בוקה ג'וניורס, וגם אם שמעוני יוריד נקודה – זה היה שווה את השלוש שהשאירו אותנו בליגה לעוד שנה. אין קהל כזה - ועכשיו צריך שבשנה הבאה תהיה בחודורוב גם קבוצה שתוכל, קודם כל ולפני הכל, להתחרות עם האיכויות שלו ועם הביצועים.
מי זוכר שבתחילת העונה דיברו על פלייאוף עליון. מי זוכר שבתחילת העונה, קובי רפואה עמד על הקווים ואושר דוידה רץ לאורכם? כמו במקרים לא מעטים בעבר, הצרה של הקבוצה הזו הייתה בעלי בית, שאחרי שהצילו את הבית משריפה, הדליקו אותה שוב. יש בהפועל שחקנים לא רעים. לא מספיק, אבל יש. אני מקווה שרגע לפני שממהרים לשחרר אותם (רומרטו, דור אלו ועוד), שיבדקו מי התחליפים והאם לא הגיע הזמן לפרנס את הליגה בשחקנים הטובים שלנו (אופק ביטון, ספורי), שרק צריכים בעל בית טוב שימצה מהם את היכולת. הרי קצת כסף יש סוף סוף.
במחצית אתמול, אמרתי לדור הבא של "האוהדים המסכנים שאוכלים להם את הלב", שנגרר איתי למשחק, שצריך נס כדי כדי שיהיה כאן 2:2. הנס הגיע, הדור הבא צהל. מהמקום כמעט הכי נמוך בגהינום, צריך לקוות שיורשיהם החוקיים של הניסנובים ינהלו את העסק הזה כמו שצריך לנהל מועדון מפואר עם קהל מפואר.
כי אחרי הכל, לא כל יום (בן) שבת