חייב לרוץ לאליפות: היתרון של אליניב ברדה על מסאי דגו

כבר כמה ימים ששיחת היום בבאר שבע עוסקת בחילופי המאמנים במכבי חיפה.
המינוי משמיט הלסתות של מסאי דגו הותיר את הברדות והמליקסונים בפה פעור. מהלך כל כך מפתיע בשדרת הפיקוד לא זכור לנו מאז שברק בכר סגר בבאר שבע מאחורי גבו של איזי שרצקי.

עכשיו זה מרגיש כמו אפקט הפרפר: האלופה הנידה כנפיים בצפון, והתזוזות מורגשות אצל סגניתה בדרום. בטווח הארוך אולי יהיו לזה השלכות עוד יותר מרחיקות לכת. לפתיחת העונה הבאה תגיע באר שבע עם יתרון תיאורטי על הקווים. ברדה השתפשף, כישוריו כאיש מקצוע מתקדם בסביבת עבודה מורכבת הוכחו בשטח.

עונה וחצי כמאמן הפועל באר שבע הם נצח לעומת שנות הוותק שצבר דגו בתחנותיו הקודמות באשקלון, כפר סבא, פתח תקווה ועכו. מצד שני, גם אלכס פרגוסון התחיל בסנט מירן ואברדין, לפני שהגשים חלומות בתיאטרון של היונייטד.
 
המאמן החדש של  עומר אצילי הוא בחזקת נעלם עבור מי שהתקשה להשכים קום בשבת בבוקר לקול ציוץ הציפורים ולעקוב אחר תנועותיו בליגת הנוער. הצלחתו עם אפרוחי חיפה היא שזיכתה אותו באשראי. נברני ארכיון יזכירו לכם שכבר היו דברים מעולם. רוני לוי לקח דאבל עם קבוצת הנוער וטיפס בסולם יעקב בדרך לשלוש אליפויות מרשימות.

דגו לא נחת מהירח. אומרים שהוא טקטיקן מעולה, איש של עבודה קשה ועקרונות. אחיו של ברוך דגו חי ונושם כדורגל, אבל הרזומה של אליניב ברדה עשיר יותר. קשה להשתחרר מהתחושה שסיכוייו להחזיר את הכתר דרומה השתפרו מאז שחשפו את זהות המאמן הבא במגרש המשחקים של יענקל'ה. ברדה בשל לבצע את קפיצת המדרגה. ראינו אותו מנהל היטב סגל לא הכי אידיאלי, מאלתר פתרונות תוך כדי תנועה ואפילו ממציא מחדש את הגלגל.

כבר הפסקנו לספור את כמות הכובעים שהורמו לכבודו בעקבות הצבתו של שגיב יחזקאל בעמדת המגן הימני. ועדיין, זה הכול או לא כלום. יתרונו של ברדה על הקווים יקבל משמעות בתנאי שימצאו את הג’ינג’י עם המפתחות. בחירה נכונה של זרים וישראלים איכותיים היא המפתח להצלחה.

העונה החולפת לימדה את אנשי הנגב שכוכבים יש רק בשמיים. השמות המפוצצים נצנצו לעיתים רחוקות מדי, ובעיקר ישבו כבויים על הספסל, בזמן שמבעד לעדשת הטלסקופ של גל אלברמן ראו את כל הכוכבים בפעולה.

בעונות האליפות שלה תחת בכר, נהנתה באר שבע מקאדר מפואר. היה לה גם את ברדה ומליקסון במלוא אונם. אוי, כמה ששניהם חסרים לה על המגרש. כשיקומו להם יורשים אפשר יהיה לשריין את במות השמחה של רוביק, בלי קשר לזהותו של המאמן שילחש על אוזנו של דולב חזיזה.