בבית"ר ירושלים של העונה החולפת לא היה אמצע. בפתיחת העונה היא הייתה בשפל, לא היה ברור אם תפתח את העונה בליגת העל, ובסיומה חגגה זכייה בגביע המדינה. מי שהיה שם בכל שלב ושלב, הוא בר כהן, שהגיע כמושאל ממכבי ת"א וכעת אמור לחזור לשורות התל אביבים. רגע לפני, הוא מספר בראיון בלעדי על רכבת ההרים שעבר בבירה, החיבור עם שועה וקריאף והאמונה שהגיע זמנו לחזור לקריית שלום.
התחלתם את העונה בצורה לא פשוטה, וסיימתם אותה עם זכייה בגביע המדינה. סכם לי את העונה.
"אני חושב שהייתה עונה מצוינת. הקבוצה בהתחלה הייתה קצת באי-ודאות ולא ידענו כל כך איפה שחקנים ישחקו, אבל אני חושב שלקחנו את הלחץ הזה למקום חיובי. אני רוצה גם להודות לכל הקהל המדהים של הקבוצה, שבא ותמך בנו לאורך כל הדרך - גם בקרית שמונה. זה פשוט קהל מדהים. אני רוצה להודות גם ליוסי אבוקסיס, שהאמין בי לכל אורך הדרך ונתן לי לשחק ואני חושב גם שהוכחתי לו את זה על המגרש. הייתה עונה באמת טובה. בית"ר ירושלים זו קבוצה שצריכה להיות בטופ 3 של הכדורגל הישראלי ואני בטוח שהיא עוד תחזור לשם".
חווית העונה עונה ראשונה בקבוצה עם קהל בסדר גודל כמו של בית"ר. כמה זה שונה ממה שחווית עד כה בקריירה?
"זה שונה כי בבית"ר ירושלים יש לחץ ולקחנו את הלחץ הזה למקום חיובי, בסך הכל עשינו עונה נהדרת. היו הרבה לחצים מהקהל ולחצים מסוג אחר שלקחנו למקום חיובי".
ועדיין, למרות הזכייה בגביע, העונה הסתיימה בצורה צורמת קצת עם פריצת הקהל. ברמה האישית, כמה התאכזבת שלא יצא לכם להניף את הגביע?
"אני יכול להגיד שקצת התבאסתי שלא שיחקתי, אבל זה שלקחנו את הגביע זה הכי חשוב. לפעמים למאמן יש החלטות וצריך לקבל אותן כמו גבר, זה המקצוע. וכמו ששיחקתי וקיבלתי את זה, אני צריך לקבל גם את זה שלא שיחקתי. אני מעדיף לא לשחק ושניקח את הגמר, זה תואר חשוב לקריירה, זה הרים אותנו למעלה. מבחינת ההנפה - זה ביאס, אני זוכר שלפני הגמר אמרתי למשפחה שלי שהחלום שלי הוא להניף את הגביע ושכולם ירדו לדשא. גם אם זה לא קרה, הכל בסדר, לקחנו את הגביע וחגגנו איתו. הכי חשוב שכולם שמחים".
מה יוסי אבוקסיס אמר לכם על מה שהיה שם?
"הוא אמר שמה שקרה כבר קרה, ואנחנו כרגע מתעסקים רק במה שיהיה. כבר לקחנו באותו יום את הגביע, גם אם זה ללכת לראש הממשלה ולקחת את הגביע".
היית אחד ממלכי השערים של בית״ר ירושלים בגביע ובכלל, היה לך חלק גדול בהגעה לגמר. התאכזבת שלא קיבלת קרדיט בשלבים המכריעים?
"התבאסתי שלא שיחקתי, אני כן חושב שיכולתי לתרום לקבוצה, אבל הניצחון כאן היה חשוב יותר מהכל. בין אם שיחקתי ובין אם לא, יש פה מאמן שנותן את ההוראות, מקבל את ההחלטות, אנחנו צריכים לקבל את זה. לפעמים המקצוע הזה דורש ממך לקבל גם 'לא', לפעמים לא משחקים, אבל צריכים להמשיך לעבוד קשה. זה מה שלימדו אותי לאורך כל הדרך, גם במכבי ת"א. צריך לעבוד קשה, גם אם לא משחקים".
בר כהן. מיעט לקבל דקות לקראת סיום העונה (לירון מולדובן)
הדחתם את מכבי ת״א בחצי גמר הגביע, קבוצה שאתה שייך לה. איך זה הרגיש?
"מבחינתי זה היה כמו כל משחק אחר, התכוננתי והתרגשתי כמו לפני כל משחק. אני תמיד רוצה להוכיח למכבי ת"א שאני שייך להם, ושאני אמור לשחק שם. הייתה לי גם היסטוריית השאלות לא קטנה. אני יודע שאני יכול לתרום למכבי ת"א, אני יכול לשחק שם ולהיות חלק מהסגל. כבר התבגרתי, עברתי תקופה, שיחקתי, קיבלתי דקות משחק. אני כן חושב שאני שייך למכבי, רק צריך שיאמינו בי שם".
עוד נגיע להיסטוריית ההשאלות שלך, אבל הרגשת את השייכות הזאת למכבי גם כששיחקת בבית"ר?
"להבדיל, בבית"ר אני יכול להגיד שבאמת הרגשתי שייך. המעטפת הזו שנקראת בית"ר ירושלים זה גם האוהדים, גם חדר ההלבשה, זה הכל. כולם באמת עטפו אותי ותמיד נתנו לי הרגשה של בית. בין אם שחקנים שבאו ותמכו בי לאורך כל הדרך וכיוונו אותי. אני בדרך כלל ילד מאוד ביישן, קשה לי להתחבר לאנשים, אז אני יכול לתת לך לדוגמא את אופיר (קריאף) וירדן (שועה) שהם חברים מאוד טובים שלי. מהמאימון הראשון הם נתנו לי תחושה של בית והכניסו אותי לעניינים".
"ושוב, אני חוזר ואומר - בית"ר ירושלים זה מועדון ענק, הוא חייב להיות בטופ של הכדורגל הישראלי ואני בטוח שיגיע לשם, כי הקהל בחממה הזו זה משהו שכל שחקן יכול להצליח איתו. אני שמח על ההחלטה הזו שלקחתי לבוא לבית"ר. אני זוכר שבהתחלה, כשחתמתי בבית"ר, אמרו לי 'מה אתה עושה, אתם תרדו ליגה, איזו טעות'. אני האמנתי שהקבוצה הזו לא תרד ליגה ושאפשר לעשות עם הקבוצה הזו דברים יפים העונה, שאפשר לנתב את הלחץ למקום חיובי. בסופו של דבר זכינו בגביע".
ספר על החיבור עם ירדן שועה ואופיר קריאף.
"וכמובן גם איליי מדמון, היינו צמד חמד בבית"ר (צוחק). אני אתחיל עם ירדן, אני זוכר שבאימונים הראשונים הוא ישר התחבר אליי. יצא לנו לדבר הרבה על כדורגל וגם לא על כדורגל. ראינו שיש לנו חיבור טוב על הדשא. את יודעת איך זה, כשיש חיבור טוב על הדשא גם הופכים להיות חברים טובים יותר. לקחתי ממנו הרבה דברים לחיים. מעבר לזה שהוא שחקן גדול, הוא בן אדם עוד יותר גדול. אולי אנשים עוד לא כל כך מכירים אותו, הוא ילד ביישן, אבל מאחורי הקלעים הוא בן אדם עם ראש על הכתפיים ולקחתי ממנו הרבה דברים".
"לגבי אופיר קריאף, גם אני זוכר שבאימונים הראשונים הוא עוד היה פצוע ולא התאמן איתנו. כשהוא חזר הוא אמר לי שיש לי כל כך הרבה כישרון ברגליים, ושאני צריך לקחת את הכישרון הזה ולמנף אותו השנה, להעיף אותו לשמיים - שלא כל פעם יגידו 'הוא כישרוני, אבל צריך עוד'. כשאתה מקבל כזו מחמאה מאופיר קריאף, זה משהו שגורם לך לרצות יותר. אני אישית גם גדלתי עליו. אני זוכר את עצמי בתור ילד קטן, הייתי מנסה להרוויח את הקלפים שלו ב'סופרגול'. הוא היה דמות גדולה עבורי. אני זוכר שחזרתי הביתה ואמרתי למשפחה שלי שאני פה רק שבוע-שבועיים, אבל אני מרגיש שאני בבית"ר כבר כמה שנים. ההרגשה וביתיות שבית"ר ירושלים נתנה לי זה משהו שלא אשכח".
כמה למדת העונה מיוסי אבוקסיס? אתה מרגיש שהוא תרם לקידום שלך?
"יוסי אבוקסיס יודע איך לפנות לשחקנים, הוא יודע איך לכוון. הוא באמת מאמן שמשחקים בשבילו. גם מי ששיחק וגם מי שלא שיחק, כולנו באותה מידה רצינו להצליח גם בשבילו. הוא היה איתנו בסדר כל כך לאורך כל הדרך, תמך בנו ועזר לנו. גם כשהיו רגעים מאוד לא פשוטים, כשהפסדנו וקיבלנו רביעיות וחמישיות ולא כל כך מצאנו את עצמינו - הוא ידע לעשות את האיזון, הוא ידע לשמור את הקבוצה קרובה אליו, אני חושב שזה מה שגרם לו להצליח".
"זה משהו שאני אישית למדתי העונה, הוא מסביר לי הרבה על המגרש מתי לעשות את הפעולות הטובות שלי ומתי לא. מתי לשחק פשוט, ומתי לקחת את הכדור ולעשות את מה שאני יודע. אני חושב שזה שהוא נתן לי את הביטחון על המגרש, זה מה שגרם לי להביא את עצמי לידי ביטוי. ברגע שיוסי בא, נתן לי את הביטחון ואמר לי 'שחק את הכדורגל שלך, אני יודע מה אתה שווה, אני יודע מה יש לך ברגליים. אל תהיה בלחץ, אני מאחוריך'. אני אקח את יוסי להרבה מאוד שנים בקריירה שלי".
יוסי אבוקסיס. כהן שאב ממנו רבות (אלן שיבר)
"אני שקט, מופנם - יותר מסי מרונאלדו"
בבית"ר ירושלים כהן אמנם מצא בית, אבל לפני כן הוא נדד ממקום למקום ועבר לא מעט השאלות. ועדיין, הוא לא ויתר לרגע על הכדורגל וחיכה להזדמנות שהגיעה בסופו של דבר. אולי בגלל זה בר לא שוכח לרגע מאיפה הוא בא.
"עברתי ילדות לא הכי פשוטה, החיים העמידו אותי במבחנים מאוד קשים. מי שהיה לצידי זו המשפחה שלי, אבא ואמא שלי, שכיוונו אותי והאמינו בי אפילו יותר ממה שאני האמנתי. היו תקופות בהתחלה שהייתי בדיכאון כשלא שיחקתי, הם תמיד תמיד היו לצידי ותמיד עזרו לי. אני אסיר תודה על כך. זה סוד הקסם שלי, הלכתי אחרי הכדורגל ולא אחרי דברים אחרים. הייתי הולך לישון ומוותר על בילויים עם חברים, הייתי מבטל ימי הולדת כי היה אימון למחרת. אני זוכר שעמדתי בלא מעט מבחנים והאהבה שלי לכדורגל ניצחה אותם. האהבה הזו גרמה לי להישאר ב'חלל' הזה שנקרא כדורגל".
זה לא סוד שהתקופה אולי היפה היותר בקריירה שלך הייתה בבית״ר ת"א. איך הרגיש לראות את הפרוייקט יורד השנה לליגה ב׳?
"צפיתי בהרבה משחקים של בית"ר ת"א ומאוד התבאסתי כשהם ירדו ליגה. הפרוייקט הזה הוציא כל כך הרבה שחקנים, גם לחו"ל וגם לליגת העל. אם לא החממה הזאת, לא מעט שחקנים לא היו מגיעים לליגת העל. נתנו לנו שם דקות משחק, השקיעו בנו. המאמנים שהיו לנו - עמיר נוסבאום וריימונד אטפלד - היו מסיימים את האימון ועושים וידאו אישי לכל אחד במשך שעה, שעה וחצי. אני זוכר שהייתי מגיע לקרית שלום בבוקר ויוצא בערב, כל יום הייתי לומד משהו חדש. בגלל זה הרבה שחקנים תוצרת בית"ר ת"א הגיעו אחר כך למכבי ת"א ועשו שם את קפיצת המדרגה. יהונתן כהן, דן גלזר".
אז איך אתה מסביר את הירידה לליגה ב'?
"יש לפעמים תקופות פחות טובות. לפעמים דברים לא עובדים, זה קורה בכדורגל. אני באמת חושב שהם צריכים להיות הרבה יותר מוערכים בכדורגל הישראלי. הרבה שחקנים שמביאים היום כבוד למדינה שלנו היו שם, עברו את הדרך הזאת. אם בית"ר ת"א לא הייתה אולי אפילו הייתי מאבד את עצמי כשלא שיחקתי בהפועל חיפה. החממה הזו שבאה והחזירה אותי - זה משהו שיילך איתי כל הקריירה".
הזכרת שאתה ביישן. איך האופי שלך מתבטא בקבוצה?
"אני יותר שקט, מופנם. יותר מסי מרונלדו. יש גם צחוקים כמובן, אבל אני יותר ביישן, מופנם כזה, שקט, לא אוהב לדבר יותר מדי. אני אוהב את הפינה שלי. מה שקרה לי השנה בבית"ר ירושלים, זה לא מובן מאליו ששחקנים שכבר עברו דבר או שניים בקריירה מכניסים ילד בן 21 לעניינים ככה".
אתה יודע, גם בנוף הגליל העידו שאתה ביישן.
"קיבלתי אהבה גם בנוף הגליל. אני אספר לך סיפור קטן על שי ברדה. שי מאמן מצוין והוא באמת עזר לי והקפיץ אותי לאן שהגעתי היום, אני באמת רוצה להגיד שאני אוהב אותו בתור בן אדם ובתור מאמן. אני זוכר שהיה לנו משחק מול בית"ר ירושלים והיינו בבית מלון. לא ידעתי אם אני פותח או לא, ואני זוכר ששי בא אליי ואמר לי 'היום אתה פותח, ואני סומך עליך במאה אחוז. אני רוצה שתביא את כל מה שאתה יודע למגרש'. אני זוכר שהייתי קצת בלחץ כי זו הייתה תקופה שלא שיחקתי, ואחרי שהוא דיבר איתי הייתי המצטיין. בזכות המשחק הזה הגעתי לבית"ר, בזכות המשחק הזה שמו עלי עין. שי ניגש אלי בסיום ואמר לי 'גם אם תיקח כדור, תשים אותו בתוך החולצה ותרוץ - אני לא אכעס עליך. תעשה מה שאתה רוצה ומה שאתה יודע ומבין במגרש'. אחרי המשחק הבנתי כמה ביטחון זה דבר חשוב לשחקן, המקום של ברדה הוא בליגת העל".
שי ברדה. הקפיץ לכהן את הביטחון (מאור אלקסלסי)
"התבאסתי שמכבי ת"א לא לקחה אליפות. הוכחתי שאני שייך למכבי ת"א, רק צריך שיאמינו בי"
עם סיום העונה, השאלתו של כהן לבית"ר ירושלים הגיעה לסיומה. בבירה היו רוצים לראות אותו ממשיך לעונה נוספת, אך עלויות ההשאלה היו יקרות מאוד וייתכן שבעקבות כך יחזור לקבוצה ממנה הושאל - מכבי ת"א - אבל זה לא מרתיע אותו יותר מדי, גם אחרי עונה לא מוצלחת של הצהובים. "אני חושב שמכבי תל אביב היא קבוצה מצוינת, אבל יש דברים שלא תמיד מסתדרים. יש תקופות פחות טובות, אנחנו הכדורגלנים הכי מבינים את זה".
מה דעתך על העונה של מכבי ת"א?
"ברור שמכבי תל אביב שייכת לטופ של הכדורגל הישראלי וגם לאירופה. אני אישית לא יודע מה היה שם בפנים או מה לא באמת עבד, כי לא הייתי שם. אני מעדיף לדבר על עצמי ולומר שוב שאני מרגיש שאני שייך לשם. אני מאמין בעצמי וביכולות שלי, אני יכול לעשות את קפיצת המדרגה שם כמו שהרבה שחקנים שחזרו מהשאלות עשו. אני רק צריך שיאמינו בי ומפה אני בטוח שאוכל להצליח. אני מאמין ביכולות שלי".
פארפה גויאגון, ששיחק איתך בבית"ר ת"א, הוא אחד מאותם שחקנים שאתה מדבר עליהם. מה דעתך על הדרך שלו? מה עושים כדי להפוך להיות שחקן מפתח כמוהו?
"פארפה שחקן מצוין, הדרך שלו מדהימה. הוא הצליח להיכנס להרכב של מכבי בעבודה קשה, זה לא פשוט בכלל. להיות שחקן במכבי ת"א זה קשה, ולהיות שחקו הרכב שמשחק טוב זה עוד יותר קשה. הוא היה יציב לאורך כל העונה. אני שמח בשבילו, הוא חבר טוב שלי, אני חושב שגם אני יכול לעשות את הקפיצה כמוהו. שוב, אני צריך שיאמינו בי. למרות שעברתי היסטוריית השאלות לא קטנה, אני חושב שאני מוכן לזה. זה כבר לא בר כהן של לפני כמה שנים, אז עוד הרגשתי שאני לא מוכן ואני כן רוצה לצאת להשאלה. השנה אני בשל להיות שחקן מכבי ת"א".
יצא לך לדבר עם קראנקה? ובכלל, איך התנהל הקשר שלך מול מכבי ת"א העונה?
"האמת שלא היה לי איתם כל כך קשר העונה, גם לא עם קראנקה, אבל אני יודע שהם עקבו אחריי. אחרי משחקים טובים דיברו איתי, לא הרבה מעבר, הם היו עסוקים בשלהם. יש להם את האנשים שלהם שמתעסקים בשחקנים המושאלים. אני אישית מבואס מזה שמכבי ת"א לא לקחה אליפות, זו קבוצה שכל שנה מתחרה על תארים ובדרך כלל גם לוקחת אותם. יש שנים כאלו, ולפעמים לא הכל מתסדר כמו שרוצים. קראנקה? אני חושב שהוא מאמן טוב. שוב, לא תמיד הכל מסתדר ואנשים צריכים להבין את זה. הייתי רוצה לפתוח את העונה איתו, אין לי בעיה עם זה. כל מאמן שלא יגיע אני ממשיך בדרך שלי".
פארפה גויאגון. כהן יילך בעקבותיו? (אלן שיבר)
אז אתה מתכונן לעונה במכבי ת"א?
"כרגע אני אמור לחזור למכבי לפתיחת האימונים. זו פעם רביעית או חמישית כבר שאני פותח איתם את העונה. יש את מחנה האימונים, אנחנו כבר נעשה את השיקולים ונראה מה המועדון יחליט עבורי. בסופו של דבר, זו החלטה משותפת. אם זה לא יהיה במכבי ת"א, אני חושב שבית"ר ירושלים זו האופציה הראשונה שלי, מה שעברנו יחד העונה זה מטורף. יכאב לי אם לא אמשיך שם, כי באמת, אני שייך למכבי ת"א מגיל קטן".
"אני זוכר את עצמי עוד בכיתה א' כשעברתי לקבוצה, זה היה החלום שלי. כשזה הגיע למצב שבו העלו אותי מהנוער לבוגרים, שמתי את זה לעצמי כמטרה - ואני מקווה להשיג אותה. אני יודע שנשארה לי שנה אחרונה לחוזה, אז כך או כך נצטרך לשבת ולדון בזה בתקופה הקרובה. כרגע אני אמור לפתוח איתם את העונה. נראה מה הכי נכון עבורי".
בית"ר ירושלים כבר בדקה את האופציה לרכוש אותך, אבל הבינו שהעלויות גבוהות וזה כרגע ירד מהפרק.
"זה גם מה שאני מבין. אני לא יודע באילו סכומים מדובר, אבל אני יודע שבבית"ר ניסו לרכוש אותי וזה מאוד מחמיא לי שהם מאמינים בי, שברק אברמוב מאמין בי ואוהב אותי. כרגע יש דברים מאחורי הקלעים שגם אני לא יודע עד הסוף, אבל אני יודע שהיה ניסיון רכישה וכרגע המו"מ נתקע".
אם יגידו לך במכבי ת"א שאתה מושאל שוב, לא היית רוצה לצאת לדרך עצמאית? אולי לקבוצות בפרופיל נמוך יותר בליגת העל?
"אני חושב שכרגע אם יודיעו לי שאני שוב יוצא להשאלה, כבר אעשה את השיקולים שלי וארצה לצאת לדרך עצמאית. ארצה להיות בקבוצה שאני שייך אליה. אני מאוד אתאכזב, כי אני חושב שהייתה לי עונה טובה ושהוכחתי את עצמי ושאני שייך למכבי ת"א".
מה המטרות לעתיד?
"אני מעדיף להסתכל שנה אחרי שנה. המטרה שלי השנה היא להצליח בליגת העל, לא משנה באיזו קבוצה אשחק. החלום הוא לתת עונה ממש ממש טובה ולצאת לחו"ל. יש לי סוכן מצוין (דודו דהאן) שיש לנו מטרות משותפות. בעזרת השם, אני מקווה שאעמוד בהן".
בר כהן. בעונה הבאה בתל אביב? (דני מרון)