עוד לפני הכניסה הרשמית לעידן האחים מינצברג בהפועל תל אביב, במועדון הודיעו כי הקפטן, דן איינבינדר, ימשיך בקבוצה. הקשר שגדל בבית"ר ירושלים הפך דווקא לסמל באדום, ובגיל 34 עדיין מרגיש שהוא יכול להוביל מועדון גדול אחרי שעבר גם במכבי ת"א ובהפועל ב"ש. רגע לפני שמחנות האימונים יוצאים לדרך, הגיע איינבינדר לסכם את עונת 22/23, עם הפנים לעונה הבאה, ב"עולים לרגל", פודקאסט הכדורגל הישראלי של ערוץ הספורט. דבר הקפטן.
איך הקיץ?
"כל רגע הוא משתפר, גם סיימנו עונה לא פשוטה וגם חתמתי על חוזה חדש וגם באווירת השינוי והדברים החדשים, יש הרבה ציפייה והרגשה טובה".
זה היה החלום שלך? להישאר בהפועל ת"א?
"תמיד אמרתי שהקריירה שלי בנויה מחלומות קטנים או צנועים שמובילים אותי לקריירה שאני שמח על רגעים גדולים בה. אחד החלומות שלי היה להמשיך לשחק בהפועל ת"א. זה היה הרצון, שמח שהיה רצון גם בצד השני. כששני אנשים רוצים להתחתן, זה קורה מהר. מתי ידעתי שהם רצו גם? לא יודע בדיוק, בשלבי סוף העונה ידעתי שיש רצון מצד המועדון. ידעתי שדברים חדשים קורים, עם מינויים חדשים, אז הייתה חוסר ודאות לגבי זה. ידעתי בגדול, שמח שבסוף זה הסתדר מהר מאוד".
מה עושים בפגרה?
"קודם כל, מי שלא עוקב אחרי הנוער זו בעיה קשה, צריך לקבל על הראש. איך אפשר שלא. ברוב הקריירה הפגרות שלי היו קצרות, כי גם שילבתי נבחרת וגם הקבוצות הגיעו למפעלים אירופאים, אז הפגרה מתקצרת. במצב הנוכחי הפגרה הזאת ארוכה מדי בשבילי, אני לא אוהב פגרות ארוכות. בעשרה ימים הראשונים היה חופש מוחלט מפעילות ספורטיבית, נסעתי לחו"ל עם אישתי. עכשיו אני בתהליך של הכנה לעונה. סיימתי את העונה עם עומס בשרירי הבטן בגלל פציעה שעברתי, אז אני עובד על שיקום ומכין את הגוף לעונה החדשה".
אתה אבא טרי
"אני שמח שאשתי עוזרת לי לישון כמה שיותר ולהיות מוכן. לא יודע איך הייתי סוחב את העונה. חזרתי מפציעה ובמשחק הראשון של העונה לא הייתי אמור להיות בסגל. היה לנו אימון מסכם וידעתי שאם אני מפסיד את האימון, לא אהיה בסגל ורציתי להיות בסגל. בדיוק באותו יום אשתי נזכרה שהצירים מגיעים.. ויאללה לבית חולים. ראינו שהדברים מתעכבים בבית החולים, קיבלתי אישור לצאת לאימון. יצאתי לאימון עם חרדות, סיימתי וראיתי שאין שום שיחה מפתיעה. איך שהגעתי לחניה, היא התקשרה שזה קורה. הייתי וראיתי את הכל קורה והיתה חוויה מדהימה".
זו היתה העונה הכי קשה כשחקן?
"מקצועית, זו בוודאות העונה הכי קשה שלי כשחקן. אנחנו שומעים את הקהל, התסכול והמחאות הלגיטימיות. לא ברור לי איך עדיין לא מבינים שבסופו של דבר אנחנו חווים את אותו הכאב. הכאב של האוהדים הוא אחר ושונה, אבל אנחנו מביאים את זה על עצמנו, אנחנו יודעים שאנחנו מאכזבים אותם. יש לנו את הכאב האישי לנו, אנחנו תחרותיים. אנחנו מאכזבים הרבה אנשים שעובדים איתנו בתוך המועדון. האכזבה שלנו היא נוראית. לא יודע אם יותר גדולה משל האוהדים, אבל בטח לא פחות".
חשבת שככה תיראה העונה?
"בתחילת העונה לא הייתי צופה שום דבר כזה. הייתי אומר שיש אווירה חדשה, מנהל מקצועי שזה משהו שלא נראה בהפועל. ידענו שבוקסה הוא איש מקצוע עטוב שעבר כמה שנים בנוער עם הצלחה גדולה. לרגע אחד לא חשבתי שנבנה פה משהו שהולך להיות סיפור הצלחה, אבל לא תיארתי שזה גם יהיה ככה".
בוקסנבוים. הגיע אחרי הצלחה בנוער (מאור אלקסלסי)
מתי הבנת שיש בעיה?
"זה לא היה רגע אחד, אלא כמה רגעים. הראשון היה במשחקי גביע הטוטו. זה הפוך על הפוך, זה יצר ציפייה, לא הרגשתי אותה מבפנים. הציפייה הזאת לא הולכת יחד עם המציאות. השלב השני היה כשהתחלנו את העונה עם תוצאות פחות טובות, והשלב המכריע היה עם חילופי המאמנים הראשונים. אני יודע מה סלובו, גם ברמת המאמן וגם ברמת האדם שהוא והאנרגיות שהוא יכול להכניס. ברגע שראיתי שגם הוא לא מצליח לשנות את האווירה ואת האנרגיה ואת הרמה המקצועית, ידעתי שאנחנו הולכים למקום לא טוב".
השיח סביב קובי רפואה
"אצלנו מבפנים זה פחות הורגש, היחסים בין בוקסה לקובי. אבל העיסוק של זה מבחוץ איכשהו, כן הצליח לחדור ולהיכנס, וזה כן משהו שפגע בנו ובקבוצה. היחסים שלי עם קובי היו טובים, שיחקתי אצלו ברוב המשחקים בהרכב. אבל באיזשהו מקום הרגשתי שקובי, בשונה מכל המאמנים, ואימנו אותי הטובים ביותר, אני חושב שהוא היה היחידי שקצת פחות העריך אותי. זה לא בא לידי ביטוי בדקות משחק. משהו בהרגשה שלי. בתחילת העונה הזאת הרגשתי את זה. שמח שגברתי על זה, שמח על איך שסיימתי את העונה מבחינה אישית".
הדרבי הראשון של העונה (דרבי הכדורים)
"אני לא מצליח להבין איך עד עכשיו אף אחד לא מצא פתרונות הגיוניים וטובים שהדברים האלה לא יקרו. עניין האבוקות, כשזה נמצא ביציע, זה רק מוסיף תפאורה וכבוד לכל מה שהכדורגל רוצה לייצר. זה מרים אותנו, בטח, זה כיף לראות. אתה חלק מחוויה. רואים אותנו בטלוויזיה ופתאום רואים גם את החלק הזה, אתה גאה להיות חלק מהדבר הזה. לא מבין איך לא מוצאים משהו חוקי, משהו מאושר. הסדר. לא רוצים למצוא פתרון? אז זו הבעיה. ככה הכל חוזר חלילה ואף אחד לא מוצא פתרון או לא רוצה למצוא. כשאנחנו מגיעים לדרבי בסוף, אנחנו יודעים שהמשחק ייעצר בדקות הראשונות. אנחנו לא רוצים שזה ייעצר, כי זה עוצר את השטף ומוציא מריכוז".
"אני מבין את התחושות של הקהל. אפשר לאהוב את זה או להסכים עם זה פחות. התחושות שלהם מובנות לגמרי. הפערים ברמה התקציבית בין מכבי להפועל ענקיים. ועדיין, הפערים האלה לא מצדיקים תקופה כ"כ ארוכה בה לא ניצחנו דרבי. היו פה הרבה שחקנים וסגלים שלא הצליחו לעשות את זה. אם אנחנו רוצים מטרות לעונה הבאה, אז כרגע אני לא יכול למנות את המטרות כי לא יודעים מה יהיה עם הסגל. אבל כבר יש פה מטרה אחת ברורה - להתגבש כסגל ולהבין שכל מה שלא עשו עד עכשיו, לנו יש את האפשרות לעשות. אחת המטרות שלנו העונה היא להביא דרבי".
עשיתם שבע נקודות מתשע דווקא בלי קהל
"יש בקבוצה הרבה שחקנים בוסריים וצעירים, שאין להם ניסיון מול קהל כזה וציפיות כאלה. לפעמים כשאין את הלחץ, משהו יכול להשתחרר. מצד שני, זה משהו שצריך להגיד לנו שלא מספיק לבחור שחקנים טובים להפועל ת"א. הם צריכים להיות בעלי אישיות חזקה ואופי נכון כדי לעמוד בלחץ הזה".
לא התראיינת
"בתחילת העונה, משהו בתחושות שלי לא היה מספיק טוב והרגשתי את הצורך קצת להתנתק, להיות יותר מכונס בעצמי ולא להביע יותר מדי או להוציא החוצה את הרגשות. ניסיתי למשוך את זה כמה שיותר, אבל זה היה עד גבול מסוים. זה בשיתוף עם ארז הדובר, שעזר לאורך כל הדרך והיה לצידי מאז שהגעתי למועדון. הוא בורג מאוד משמעותי במועדון. משהו אמר לי שצריך פחות לדבר, להיות יותר אמיתי עם עצמי. זה היה בתחושה האישית. וייבים שקיבלתי. אם זה בהתחלה עם קובי, שהיתה הרגשה פחות נעימה".
מה לא התחבר בחדר ההלבשה עם הצעירים בתחילת העונה?
"אם היו שואלים את הצוות המקצועי של אז, יש מצב שהם היו מעדיפים שהסגל יהיה שונה, אבל מכורח הנסיבות, נבנה סגל של 25 שחקנים, ואחוז לא קטן מהסגל הזה לא קיבל את הגב והביטחון מהמערכת, ובחרו לראות את דווקא את נקודות החולשה במקום החוזקה. אנחנו בסופו של דבר שחקני כדורגל שונים ולכל אחד יש יתרונות וחסרונות. בגלל שלא ראו את היתרונות בכל אחד, נוצר חדר הלבשה שהרבה שחקנים בתוכו לא שיחקו כפי שהם ציפו לשחק. לא הרגישו כפי שציפו להרגיש, וזה חדר של 25 שחקנים תחרותיים, עם קצת אגו, שרוצים לשחק. לא חיברנו כל העונה שני ניצחונות רצופים, כמעט כל שבוע הגענו למתחם האימונים בבאסה. הגענו עם הרגשה לא טובה למתחם ב-90 אחוז מהפעמים. נוצר חדר הלבשה שלא יכול לרגע אחד להתגבש, להתאחד, להיות דבוק מטרה. אבל אני דווקא אגיד משהו חיובי: אם היה חדר הלבשה היה כזה גרוע, אני לא חושב שהיינו שורדים בליגה. זה היה מוביל אותנו לתהום שאפילו המשחק מול ק"ש לא היה מציל אותנו".
מרינוביץ' עם אבוקה. "לא מבין איך לא מוצאים משהו חוקי" (אלן שיבר)
התבוסה לב"ש
"אפתיע אתכם - זה לא היה הרגע הכי נמוך העונה. זה נשמע מאוד מוזר. נסענו לטרנר... ההכנה לא הייתה טובה, הגענו קצת באיחור והיו פקקים, לא היינו במלון לפני. המשחק התחיל לא טוב מהרגע הראשון, התפתח לא טוב ונגמר לא טוב, היה כדור שלג שלא הצלחנו לעצור. יש לכולנו נקודה שחורה בהיסטוריה של המועדון. כתוצאה מזה, אף אחד לא יכול היה להרגיש טוב לרגע, כולם סבלו מזה. קיבלנו על הראש, גם מהקהל. אבל היה גם את חצי גמר גביע הטוטו. זה סימל את הלך הרוח בעונה הזו ולאן שהעונה הזו הגיעה. הגענו למשחק הזה אחרי פגרת המונדיאל, הצלחנו קצת להתחבר לסלובו, הגענו מוכנים. בטרנר מול ב"ש, העדיפות והעליונות שלה ברורה לכולם. עשינו משחק מדהים ברמה המקצועית, לחצנו גבוה, הנענו את הכדור, כבשנו שערים. אבל בסוף, בשנייה האחרונה, קיבלנו גול מאריאל הרוש, והפסדנו את האפשרות להעפיל לגמר גביע הטוטו. זה לא משהו שקורה בשנים האחרונות, והרגע הזה, כשנכנסנו לחדר ההלבשה, מבחינתי הייתה הרגשה ש'בסדר, לא נורא, יש עוד משחק, נמשיך הלאה'. זה לא רק השחקנים, זה משהו מערכתי. זו התחושה הכי קשה. כשאתה מגיע לחצי גמר גביע הטוטו, למה לא להתאבד על זה? למה לא להיכנס לחדר ההלבשה ושכל אחד יהפוך שולחן על זה? אם היינו נכנסים לחדר ההלבשה ולכולם היה את הכאב כמו אחרי ה-6:0... זה מה שהופך את הרגע הזה לכ"כ קשה. אנשים שוכחים, אבל כמה ימים אחרי זה גם עפנו מהגביע, הפסדנו בעפולה ואז גם איבדנו את לאיוס לכמה חודשים, וככה התגלגל עוד סיפור בעונה הלא פשוטה".
נראה שדראפיץ' לא הצליח להתחבר להפועל ת"א והפועל ת"א לא הצליחה להתחבר אליו
"אני מכיר את סלובו מעוד קדנציה, והחוויה שלי זה משהו שניסיתי להמחיש לחברים, זו הייתה חוויה שונה. הוא מאוד רצה את האתגר הזה וידע שיש לו אפשרות להצליח. גם בוקסה, כששמעתי אותו בראיון אחרי שהוא עזב, היה משהו שהפריע להם כצוות ביחסים עם סלובו. הם חשבו לטווח הרחוק, אני יודע שהוא רצה לעשות הרבה שינויים בינואר ולחשוב על העונה הבאה. להפוך את הפועל ת"א להיות בצלמו, ובגלל המחשבה הזו לטווח הרחוק, שכחנו מהטווח הקצר, ואז קיבלנו את המכה החזקה שגם לסלובו היה קשה לקום ממנה. ההגעה שלו להפועל, לי באופן אישי עשתה מאוד טוב. תמיד היה לנו קשר טוב, הרבה אמון וביטחון. ניסיתי להשפיע יותר ברמה הקבוצתית, יכול להיות שבזה קצת פחות הצלחתי".
אחרי ה-6:0 גם אתם חשבתם שצריך זעזוע?
"אני הרבה שנים בכדורגל ואחרי דבר כזה, סביר להניח שיבוא זעזוע. לא יודע כמה חשבנו שצריך, אבל היינו במקום מאוד נמוך. גם אם הוא היה נשאר, היה לנו קשה להתרומם. כולנו היינו במקום נמוך. בסוף חיים הגיע בנקודה מטורפת מבחינתו. אי אפשר לסרב להפועל, זה חלום אצל המון אנשים. הוא קיבל אותנו שבורים, חסרי ביטחון, שחקנים מאוכזבים שלא שיחקו. לא יודע כמה רצון ואנרגיות היו. הוא הצליח לייצב אותנו, להחדיר בנו בטחון. אני זוכר את האסיפה הראשונה עשה לנו אסיפה ארוכה והוא נתן לנו הרבה ביטחון. הוא איבד כלי התקפי גדול עם לאיוס, אבל לפעמים אנשים שוכחים מהמגבלות. גם חיים, כמו סלובו, ברמה האישית נתן לי בשיחה הראשונה את המפתחות. היה אמון וחיבור מהרגע הראשון. זה אחד הדברים שהכי מחמיאים לי, החיבור עם המאמנים. לא זוכר אחד שזה לא קרה איתו".
במהלך העונה הבעלים הקרינו חוסר יציבות
"ברמה האישית, יש לי הרבה כבוד לבעלים היוצאים. היינו בקשר עם איציק ושרון וגם עם בעז, ואפילו עם מאיר בשיחו בארה"ב. כל שיחה איתו היתה ממלאת. צריך לזכור שהם אוהדי הפועל ת"א אמיתיים. כשחתמתי בקבוצה, הרגשתי את השמחה שלהם. הם יודעים שהם עשו טעויות והם מודים בזה. הם הצילו את הקבוצה. הם ידעו שהם לא יכולים ברמה הכלכלית להפוך את הפועל להיות הקבוצה של שנים עברו. הם פעלו מרגש של אוהדים ואולי זה מכשול. אם יש נקודה חיובית, זו מחלקת הנוער. ישבתי ליד איציק במשחק של הנוער והוא מכיר הכל. הם עוקבים ורואים ומקדמים. לא פשוט לעזוב בעלות של קבוצה כמו הפועל ת"א, וגם על זה צריך לתת להם קרדיט. החוויות שלנו מהאנשים הן שונות. לקהל יש חוויה מסויימת, כי הם רוצים תוצאות והצלחות והרבה שחקנים שהם יכולים להתחבר אליהם וזה גם משהו שהתפספס. שחקנים שהיו אהובים, לא נמצאים. בסוף צריך להסתכל על כל התמונה".
הניצחון בטדי ביום של שריפת המתחם
"זה יום שמספר על העונה שלנו. אני לא זוכר בוקר כזה. היה בום רציני. תוך כדי תנועה מצאנו פתרונות. איפה אוכלים צהריים, איפה מתכוננים, איפה ישנים. שאפו לכולם שניסו לעשות את הכי טוב שאפשר. הגענו למלון בירושלים, והיו הרבה דיבורים, אבל בסופו של דבר, לפני המשחק, ידעתי בוודאות שננצח. אם הייתי רואה את המבטים והתחושות... יש לשחקנים משקל גדול, אבל בסופו של דבר זה משהו כולל והמבטים היו של ניצחון, של תשוקה, של מלחמה, של אחדות, של התכוננות למטרה. כבשנו, וזה זה מתיישר ודקה לפני המחצית גם לקבל גול וגם לרדת ב-10 שחקנים. המחצית השניה... הגול של אוזבולט... אתה רואה בחגיגה... הוא שחקן זר בעונה הראשונה שלו בהפועל... אתה רואה את השמחה שלו אחרי ואתה מבין שכולם באו במוד כזה. לא ידעתי שכך זה יתפתח, אבל ידעתי שהתוצאה הסופית תהיה כזו. אחד היתרונות הגדולים של הפועל ת"א זה מתחם האימונים שלה. כשהגעתי להפועל ת"א, היה לי חשש. בשיחות עם קלינגר הוא אמר לי שאני לא מבין ואני אראה. המתחם הזה הוא כ"כ חם, כ"כ עטוף באנשים טובים שאוהבים את הקבוצה אהבת אמת. סלים וארז וצוות המשק. יש אפילו בחור בשם אלכס שאחראי על הניקיות שלראות אותו בבוקר עושה לי טוב. התנאים ממש טובים. אחרי השריפה חזרנו למתחם עצוב. אין חדר כושר, טיפולים. הריח ליווה אותנו עד סוף העונה".
עושה לך משהו לנצח את בית"ר בטדי
"יש לי כמות משחקים די גדולה ששיחקתי בטדי נגד בית"ר. יש בגוף אנדרנלין אחר, כי זה מקום שגדלתי בו ושיחקתי בו הרבה שנים. אם יש משחק אחד שהיה אמוציונלי, זה דווקא היה משחק ללא קהל, המשחק הראשון שלי עם הפועל ת"א. זה היה אחרי מה שמשה חוגג עשה לי. הוא עשה משהו שאסור לעשות. אם היתה לנו התאחדות ומנהלת חזקה, בעלים של קבוצה היה מקבל בראש. הכעס אליו יהיה תמידי. הוא היה שם ביציע וכשסיימתי במשחק ראיתי קלוז אפים שהוא לא מבין מה השחקנים שלו עושים ואני ניצחתי. זה המשחק היחיד שהיה חשוב לי לנצח בפן האישי".
מתחם האימונים חודורוב. "בום רציני" (אלן שיבר)
שנוא על אוהדי בית"ר?
"כשהיו לי מחשבות להגיע להפועל, הייתי כמה חודשים בלי מסגרת. אימונים לבד, תקופה לא פשוטה. שמתי בצד את השיקול הזה של קהל. ידעתי שכשאני אגיע להפועל, לא כולם יחבקו אותי מהרגע הראשון. היססתי בגלל המצב של הקבוצה. הגעתי כשהקבוצה במצב לא טוב, מקום אחרון, עם מאמן שממש האמין שדברים יסתדרו לטובה, ניר קלינגר. ווינר ענק. חייב להודות לו על ההתעקשות הזו. לא הגעתי בלב שלם, כי לא רציתי כתם כזה בקריירה. לצערי כשהגעתי הבנתי כמה המצב חמור, וכמה לא מאמינים שנישאר בליגה. עשינו בסוף מסע מדהים, היה סגל טוב, ובסוף העונה לא הצלחנו לשמר את הסגל הזה. זה איכשהו מביא אותנו לכישלון של העונה הזאת. אני בסוף שחקן של קהל, אני משחק עבורו ושואב ממנו הרבה אנרגיות. אני רוצה להיות אהוב, אבל ממש לא עובד בזה, אני פשוט שם את הלב שלי על המגרש ומקווה שיתחברו. יכול להבין למה פחות אוהבים אותי בצד השני, בסופו של דבר יש יריבות מאוד גדולה. שמח שיש עכשיו הכרה על מה שאני עושה בהפועל מהצד של האוהדים, וזה נותן לי עוד דלק להחזיר להם באותה מטבע".
האדום של קונטה
"אני מכיר את אנטואן המון שנים. הוא זר שהגיע לפה בטעות ברמת הפוטנציאל והיכולת. בודדים הזרים שהגיעו עם יכולת כזאת. הוא לא היה צריך לשחק פה כשהגיע לפני 6-7 שנים. בגלל דברים אישיים שעבר, הראש שלו לא היה מספיק מרוכז. הוא היה מספיק כנה להגיד את זה, הוא שיתף אותי בזה. מאוד כאב לו הכרטיס האדום הזה. אני מאמין לזה כי אני מכיר אותו. נשארנו עם 2 בלמים כי היו לנו פציעות. חיים בחר בו ואני לא בטוח שבאותה סיטואציה הוא לא היה מקבל את אותה החלטה".
מחשבות על ירידה?
"המחצית הראשונה במשחק מול ק"ש הייתה חסרת אונים, היה קשה לראות את זה מבחוץ. היו מבטים מודאגים במחצית, פיגור 2:0 ועשרה שחקנים. כשחיים נכנס, זו הייתה אחת האסיפות הטובות שלו. הוא נתן לשחקנים כמה דקות להירגע, הוא ידע שנחזור למשחק. אמר שצריך לעשות הכל כדי לכבוש שער ראשון, עשה שינוי טקטי שעזר לנו לחזור למשחק הזה. הייתה אמונה והגול השני נכנס. היה רצון, אופי, בדומה לטדי, פתאום הופיע. הייתה עזרה מטורפת מהקהל שנתן לקבוצה אנרגיות. באיזשהו מקום קיללתי את עצמי בלב שלא שיחקתי במשחק הזה. האווירה הייתה מדהימה. היא עזרה לכדור להיכנס. לא הגיע לנו לרדת. התמודדנו עם הרבה קשיים שלא הרבה קבוצות התמודדו. כל הכבוד למי שהיה על המגרש על הרוח הזו".
סתיו למקין כ"כ טוב כמו שעושים אותו?
"כל השחקנים של הפועל ת"א ואלה שבנבחרת הנוער, הם שחקנים טובים כפי שעושים אותם. צריכים להעריך אותם ולהבין את גודל ההישג. מקווה שהוא יהיה אף יותר גדול. מכניסים את כולנו לאופוריה, שהיא מדהימה, וצריכים לחיות בתוכה, אבל גם להבין שיש את החיים שאחרי. לא יודע איך, אבל צריכים לעזור לחלק הזה של הנבחרת להבין איך מקדמים את זה ונותנים לזה המשכיות הלאה לנבחרת הבוגרת. צריך לחשוב איך לצ'פר אותם. כולם יחזרו למסגרת המועדון ושם זו תחרות שונה, זה חדר הלבשה אחר. לקהל יהיה ציפיות. המטרה צריכה להיות להחזיר אותם לשגרה נכונה במועדון, של תחרות ועבודה קשה, ושל צניעות. אם משהו מזה יהיה חסר, זה יכול לעצור אותם. ללמקין יש הכי הרבה ניסיון בנבחרת הזו, ואולי אני קצת לא אובייקטיבי, אבל הוא השחקן שלדעתי עושה את הטורניר הכי טוב. גם אצל אור ישראלוב, אתה רואה אצלם בגרות, בגלל שהם חלק מהקבוצה הבוגרת".
מדברים על העלאת מספר הזרים
"זה לא מוציא אותי מהדעת, זה לא מפתיע אותי. לא מבין איך זה יקדם את הכדורגל הישראלי. אם אשמע שזה יכול לקדם, אז אולי אחליט אם להיות בעד או נגד. ליגה ישראלית היא לא פשוטה. להתחרות פה ולהבין את המנטליות ולהבין את השחקן הישראלי, זה לא פשוט. בגלל זה הרבה שחקנים זרים טובים, לא מצליחים פה. אם זר שביעי יכול לחסוך על תשלומי המס, זה אולי יתרון בשבילם, אבל אני לא מבין עדיין איפה הזר הנוסף הזה הוא שובר שוויון. אנחנו רואים הרבה ישראלים טובים, מוכשרים, יש גם שוברי שוויון. לא יודע אם אפשר להביא זר ברמה של עומר אצילי. כרגע זה לדעתי מיותר".
הכניסה של המינצברגים
"עוד לא דיברתי עם אף אחד מהבעלים. האנגלית שלי בסדר, אני בטוח שיהיו חריקות, אבל אני מאמין שהם יבינו ואני אבין אותם. כיוונים? אני חושב שזה עדיין מוקדם, הייתי קצת בקשר בסוף העונה עם חן סול, אבל עדיין קשה להבין. רואים שיש הרבה שינויים, מאמן חדש, גם חן בתפקיד חדש. זה שלב אחד מוקדם מדי".
מי החליט שתישאר?
"צריך לשאול אותם. היה רצון, גם אצלם וגם אצלי. בסוף היו לי שיחות עם חן בעיקר והדברים עברו דרכו. אני מניח שההחלטה היא כללית, זה עבר אצל כולם, מניח שזה היה פה אחד, רצון כללי. על ההמשך אנחנו עדיין לא יודעים כלום. אני רואים שיש שינוי ואנרגיה אחרת. זה משהו שאנחנו צריכים לשמר. את המינוי של המאמן שמעתי בתקשורת".
הצירוף של רודריגס
"הוא שיחק בשתי קבוצות דומיננטיות פה. היו פה הרבה שחקנים זרים שהיית צריך לעזור להם להתאקלם. הייתי זה שרוב המשקל הזה נפל עליו, ואני שמח שיש לנו זר כמו זובאס שהוא מנוסה והיה פה, מכיר את המנטליות. ועכשיו גם רודריגס. זה יכול להיות יתרון טוב".
"רואים שיש הרבה שינויים" (מאור אלקסלסי)
אלטמן בדרך?
"הוא חבר טוב. אני מכיר אותו הרבה שנים ושיחקנו ביחד בחצי עונה שהגעתי. זה אחד שכיף לצאת איתו למלחמה. אני מאחל לנו שיגיע. הוא שחקן טוב שאוהב את המועדון והקהל מחובר אליו. סרט הקפטן לא שלי. אני לא ישן איתו בבית. ברגע שיהיו כמה שיותר שחקנים שיש להם אופי של מנהיג ויכולת להיות קפטן, זה רק יתרון".
מה עם דרבי?
"קיבלתי הרבה הודעות וסרטונים של אנשים עם ילדים שאוהדים את הקבוצה, ועדיין לא ראו ניצחון. אני יכול להבטיח שאחת המטרות של הפועל ת"א העונה תהיה לנצח דרבי. קשה לקבוע מטרות לעונה, אבל כבר אומר פה שאחת המטרות העונה תהיה להביא דרבי. בהחלט".
מה הפועל ת"א צריכה להיות בעונה הבאה?
"אם אנחנו נצליח בתור מועדון להבין שאנחנו נמצאים במקום שתמיד שואף, לא משנה מה הסגל, לחלום הכי גבוה ולהיות הכי טובים. החלום שלי? אני רוצה שהפועל ת"א תהיה השנה קבוצה מנצחת, קבוצה שאין לה רגשי נחיתות. זו המציאות, מכבי חיפה בסמי עופר היא קבוצה שקשה לנצח. יש פערים, וכמובן הדרבים וכמות השנים שלא הצלחנו לנצח. זה קוף על הגב. אבל אם נצליח להיות הפועל ת"א שלא מסתכלת מלמטה או בלי רגשי נחיתות, גם אם יש צעירים.... בסופו של דבר כולנו צריכים לשאוף לנצח. בשנה האחרונה לא הרגשנו כמערכת שהפועל ת"א צריכה להיות קבוצה מנצחת. אנחנו חייבים להחזיר את הרוח של קבוצה מנצחת למועדון".
בן 34, חושב על עתיד?
"מצד אחד, באופן טבעי מסתכלים. מצד שני, שואלים למה 34 נתפס באופן שלילי בכדורגל? זו העונה שכבשתי בה הכי הרבה בקריירה, אבל בעונות לפני בישלתי יותר ורוב הזמן שיחקתי קשר אחורי. זה לצערי נתון שלא קיבל מספיק במה וקרדיט ואז אנחנו נוטים, כי זו התרבות, לעשות כל מיני הכללות. אני שמח על המקום הזה... כשחתמתי, הוציאו הודעה על זה ששיחקתי למעלה מ-90 משחקים בשתיים וחצי עונות. רובם המוחלט היה 90 דקות בהרכב, וזה היה אצל ארבעה מאמנים שונים. כלומר, הצלחתי להביא משהו. אני מניח שאני בסדר במראה החיצוני, אבל זה לא משהו שהקנה לי דקות. אני מרגיש טוב מאוד פיזית, אני לוקח את הגיל למקום שהוא יתרון, ואני נמצא במקום בו אני לא אוהב שמכלילים בנוגע לשחקני כדורגל. העולם שייך לצעירים, וגם הכדורגל, אי אפשר להתעלם מזה, אבל אם כולנו נסתכל על כל אחד כאחד, נצליח למצוא את זה שאני יכול למשוך ולשחק עוד שנים טובות. יש את המחשבות הלאה. יש בי צד שמאוד נמשך לתחום האימון, כבר עשיתי קורס. אבל יש לי גם צד שאומר לי 'תיזהר מזה'. יצא לי להיות בקירבה עם הרבה מאמנים, קירבה שמעבר לשחקן-מאמן. זה לא פשוט להיות בנעליים האלה, אבל יש משהו שמושך אותי ומסקרן אותי. אם לא הייתי חושב שאני יכול להיות טוב בזה, אז לא הייתי נמשך לזה".
מבחינתך לסיים את הקריירה בהפועל?
"החלום שלי השנה זה להיות עם הפועל באווירה אחרת ממה שהיה בתקופה האחרונה. מרגיש לי שאחרי כל הקשיים והמקומות שהייתי בהן, אם אצליח לסיים את הקריירה בהפועל ת"א ובצורה טובה ולא שמישהו עושה לי טובה, ממש חשוב לי להיות מוערך, אז זה בהחלט יהיה החלום שיעשה סגירה יפה לקריירה שאני באמת גאה בה".
שאלות מהירות
השחקן הכי גדול ששיחקת איתו: "הזר וואקמה. בישראלי יצא לי לשחק עם הרבה שחקנים מוכשרים, אבל יש מישהו שאני חושב שהוא היה יכול להפוך להיות מהגדולים ביותר. הוא בשבילי מאוד גדול, וזה אבירם ברוכיאן. כישרון מטורף.
השחקן הכי גדול שהיית רוצה לשחק איתו: אינייסטה, אבל שיחקתי נגדו".
המאמן שהיית רוצה להתאמן תחתיו: "הכי אובייס, אבל זה פפ".
פאולו סוזה: "מפלצת. חוויה לא קלה לפעמים. הוא מפוצץ כריזמה ברמה לא הגיונית. זה גאון שחי את המשחק. הוא גרם לי לראות את הכדורגל באור אחר. הוא היה עושה איתנו אימוני כושר. הוא יצירתי, כרזימתי, סוחף, בעל תשוקה, מקצוען. חוויה".
ברקוביץ' או בניון? "בסוף, הקריירה של יוסי פשוט פנומנלית. הכישרון של אייל... פתאום לראות שחקן שרואה שני מהלכים קדימה זה משהו שלא שוחזר מאז"
שיר האוהדים שאתה הכי אוהב? "השיר שכולם קופצים ויש את ה"הו הו". זה לא שנוי במחלוקת. אני לא יכול להגיד מה זה עושה לי בגוף".
איפה תהיה עוד 10 שנים? "ממשיך לבנות ולחיות בתוך הקן המשפחתי העוטף, החם והטוב שיש לי ואני מודה לאלוהים על כך רגע שיש לי את המשפחה שיש לה חלק ענק בקריירה שלי. בזכות אחי הגדול התחלתי לשחק כדורגל. בוקסה אמר לי בתחילת העונה שאני אראה שכשיהיו לי ילדים, אני אהיה שחקן טוב יותר, והנה עכשיו היא נולדה וכבשתי הכי הרבה בקריירה".
תרצה שהבן שלך יהיה שחקן כדורגל? "אם אתה מבטיח לי שהוא יהיה שחקן כדורגל, בטוח שכן. אם יעבור את הקריירה שעברתי, בטוח שכן. אני לא הייתי במקום שנכשל ולא הולך להיות שחקן. זה מקום קשה. יש הרבה דברים והרבה קשיים. שחקני נבחרת הנוער חווים הצלחות, הם יראו שאלה רגעים קטנים יותר בקריירה. זו תקופה שנגמרת וצריך להיערך לזה בהתאם. קל לי להגיד שכן, אבל אני לא יודע איך מרגיש הצד הנכשל. אשמח שיהיה מה שהוא רוצה להיות".
השחקן שאתה הכי מחובר אליו בחדר ההלבשה: "בן ביטון חבר מאוד טוב שלי ועשיתי כל מה שאני יכול כדי שהוא יהיה בהפועל ת"א לפני שנה. אנחנו מכירים עוד מב"ש ויש לנו מערכת יחסים מדהימה מחוץ למגרש. אבל יש מישהו שאני הכי מחובר אליו, זה ארז (נעמן). יש לנו מערכת יחסים מדהימה, הוא חבר טוב. יש הרבה אנשים טובים בהפועל, אבל ארז בורג משמעותי שעושה הרבה טוב להרבה אנשים"
אפליקציית 5RADIO - https://shorturl.at/kmFH5
ספוטיפיי - https://shorturl.at/wzCVX
אפל - https://shorturl.at/uJWY0
גוגל - https://shorturl.at/elOS0
עם בן ביטון. החבר הכי טוב בחדר ההלבשה (אלן שיבר)