צרות טובות: האתגר של אבדיה בוושינגטון החדשה

עשרים שנה ושלושה ימים בדיוק עברו בין העזיבה של מייקל, הג'נרל מנג'ר שהרס את העתיד של וושינגטון וויזארדס, לבין המהלך שנתן את האות להגעה של מייקל, הג'נרל מנג'ר שנתן לוושינגטון וויזארדס עתיד. הראשון, שמעשית היה שחקן אבל השפיע רבות על קבלת ההחלטות המקצועיות, פרש אז כשחקן הגדול בכל הזמנים; השני היה באותו זמן סטודנט למשפטים באוניברסיטת טולידו, אוהיו, שהתוודע לראשונה לאיך עובדת קבוצת NBA (זה קרה, איך לא, בסן אנטוניו) והתלהב. מייקל ג'ורדן המשיך משם לקריירה של מנהל מאכזב, של מועדון בינוני מינוס; מייקל ווינגר הפך לאחד המנהלים העולים בכדורסל האמריקאי, ועבורו בינוניות היא לא אופציה.

וושינגטון וויזארדס של היום בו ווינגר נכנס לתפקידו כנשיא המועדון - יחד עם ההנהלה החדשה, שכוללת את סגן הנשיא לענייני שחקנים טרוויס שלנק ואת הג'נרל מנג'ר וויל דאוקינס - שונה לגמרי מהקבוצה שנכנסת לעונת 2023/24. במקום שלושה כוכבים שלא התחברו ביחד ולא הביאו את הקבוצה לשום הישג משמעותי, אבל כן ייצרו יותר מדי ניצחונות מכדי להתמודד על מקום גבוה בדראפט עמוס הכוכבים  - המון תקרת שכר פנויה לשנים הקרובות. במקום שחקנים בשיא הקריירה, הרבה יותר צעירים. דאוקינס ושלנק התמחו בפרויקטים של פיתוח שחקנים ובניית קבוצות בשנים האחרונות, ולוויזארדס החדשים יש הרבה יותר מה לפתח.

לשלישייה הגדולה החדשה של הוויז - ווינגר, שלנק ודאוקינס - לא היה הרבה זמן לפעול, ותחת לחץ הם פשוט הביאו עגורן עם כדור הריסה. כשיתפזר העשן, יראו שם מיש-מש מעט מוזר של שחקנים, קבוצה שספק גדול אם תגרד 30 ניצחונות בעונה הקרובה - אבל זו המטרה. מעט התחייבויות לטווח ארוך, הרבה בחירות דראפט בשנים הקרובות, ומדיניות שאם תתממש, תוכל לקרב את ווינגר ליעד שהציב כשהוצג בוושינגטון עם הצוות המקצועי החדש. "אין תירוץ לכך שהקבוצה היחידה בבירה לא תתמודד על אליפויות", הצהיר אז, לפני שבועיים. "בסופו של דבר נזכה בגביע. אני רק לא יכול להגיד מתי".

קיל ביל
ווינגר ושות' התחילו מאחד האתגרים הכי קשים שיש. ב-NBA יש כיום כמה עשרות שחקנים עם חוזי מקסימום או סופר-מקס. בראדלי ביל היה אחד הבינוניים שבהם. שחקן טופ-30 בליגה כשהוא בריא ומתפקד, אבל תכף בן 30, ולא אחד שיכול לסחוב קבוצה לפלייאוף כשחקן ראשי. בשנתיים האחרונות הוא החמיץ 74 מתוך 164 המשחקים של הוויזארדס. בתווך, הבעלים טד לאונסיס והמנג'ר הקודם טומי שפרד - לא ברור מי הגה או מי אישר את הרעיון הגאוני - סידרו לביל סעיף שהפך אותו לשחקן היחיד בליגה שמחליט לאן יעבור בטרייד, ואפילו תמורת מי.

במפגש הראשון שלו עם התקשורת בוושינגטון, ווינגר שיבח את ביל. "הדבר הקשה ביותר לעשות ב-NBA זה לרכוש סופרסטאר, ואפילו קשה יותר למצוא סופרסטאר עם אישיות כמו שלו", אמר. "כשיש שחקן כמוהו בקבוצה, זו נקודת התחלה עם המון המון מזל. מרגש כשיש לנו מישהו כמוהו בסגל". האישיות הזו של ביל היתה מאוד שימושית עבור ווינגר כשנפגש איתו והסביר לו את תוכנית החומש שהגיש ללאונסיס, ושמתחילה בהריסה לפני הבנייה המחודשת.

הוויזארדס ליוו את ביל לטרמינל הטיסות היוצאות עם טיפול VIP, ובסופו של דבר, בהתחשב בכך שלא היתה להם שום זכות החלטה על לאן ירצה ללכת - ובכך שהוא בחר ללכת לקבוצה שכבר ויתרה על כל בחירות הסיבוב הראשון שיכלה לתת, בעסקת קווין דוראנט - הצליחו להשיג לא מעט. את כריס פול שהגיע מפיניקס הם שלחו לגולדן סטייט. אחר כך הגיע תור פורזינגיס: ביממה האחרונה להיותו שחקן של וושינגטון, ורגע לפני שהיה צריך להחליט אם לממש חוזה לעונה הבאה, הוויזארדס הצליחו לרקום עליו שתי עסקאות משולשות, שאחת נפלה, והשנייה הביאה להם רכז שמתאים להם בול: טיוס ג'ונס.

באותה עסקה הם קיבלו גם בחירת סיבוב שני מהסלטיקס, שהוחלפה בהמשך בשתי בחירות סיבוב שני משיקאגו. בסופו של דבר הם יוצאים מכל הבלאגן הזה עם יבול נאה של סחורה עתידית: בחירת סיבוב ראשון מהווריורס, 4 החלפות מקום בסיבוב הראשון (שיהיו שימושיות מאוד אם פרויקט הגלקטיקוס בפניקס יקרוס), ועוד 7 בחירות סיבוב שני. החלק המעניין יותר נוגע לשחקנים שהגיעו ביומיים האחרונים: טיוס ג'ונס, ג'ורדן פול, לנדרי שאמט, בילאל קוליבאלי, דנילו גלינארי, פטריק בולדווין ג'וניור, ראיין רולינס ומייק מוסקאלה.

הפער בין התקרה לרצפה
בוושינגטון יודעים שהמועדון הזה אינו בדיוק מגנט לסופרסטארים, ועברו לתוכנית ב': בנייה דרך הדראפט. נכון לעכשיו, בהתחשב בכך ש-3 הקבוצות הגרועות בליגה בעונה שעברה התחזקו - דטרויט ויוסטון הביאו מאמנים יקרים ונחשבים, סגרו חורים בסגל ומכוונות למעלה, וסן אנטוניו השיגו את ויקטור וומבניאמה - וושינגטון היא אחת הפייבוריטיות לסיים עם אחד המאזנים הגרועים בליגה ב-2023/24. בשביל שזה יקרה, הם עשו הכל להרכיב סגל צעיר, מלא פוטנציאל, שייקח לו זמן להתחבר. ואם צריך להמר מעכשיו על החמישייה הפותחת לתחילת העונה, כנראה שהיא תיראה כך: טיוס ג'ונס וג'ורדן פול בעמדות הגארד, דניאל גאפורד כסנטר, ובעמדות הפורוורד, דני אבדיה וקורי קיספרט או בילאל קוליבאלי.

ג'ונס - כי הניחוש שלי הוא שהוויזארדס ימצאו למונטה מוריס בית חדש בשבועות הקרובים - הוא רכז טהור שבפעם הראשונה, בגיל 27, מקבל הזדמנות להוביל קבוצה במשרה מלאה. ב-94 משחקים בהם פתח בחמישייה בקריירה הוא לקח רק כ-10.3 זריקות מהשדה למשחק, ורשם ממוצעים של 12.1 נקודות וכמעט 7 אסיסטים. הוא מוביל את ה-NBA בשנים האחרונות ביחס אסיסטים לאיבודים, עם הגנה טובה ואחוזי יעילות גבוהים מכל הטווחים. בממפיס הוא נכנס לנעליו של מוראנט, כשזה היה פצוע או שיחק בנשק, בצורה מעוררת התפעלות, ועדיין היה ברור להם שהוא לא רכז פותח לאליפות; מרקוס סמארט הוותיק והקשוח מתאים יותר למה שהם חיפשו.

פול היה חלק אינטגרלי מאליפות 2022 בווריורס, אבל הלך אחורה בעונה שעברה, דווקא אחרי שקיבל הארכת חוזה של 125 מיליון דולר ל-4 עונות. הוויזארדס יצטרכו לשלם למישהו את הדולרים האלה - אז עדיף לעשות זאת עם שחקן צעיר יחסית, שיוכל למנוע מהם להתבזות לגמרי מצד אחד, אבל לא באמת ווינר או מנהיג מצד שני. הוא כן ייקח על עצמו באהבה את תפקיד השחקן שלוקח 20 זריקות לערב, ואת תואר "עוכר ישראל" על כל פעם שבה אבדיה עומד פנוי ולא מקבל את הכדור.

על קוליבאלי נאמר שאין בדראפט 2023 שחקן עם פער יותר גדול בין התקרה לרצפה שלו. רק בינואר הוא נטש את הקבוצה הצעירה של מטרופוליטנס כשהתברר שהליגה לצעירים קטנה עליו, ופילס את דרכו בבוגרים. המנייה שלו נסקה בשבועות האחרונים, בהם הוא ו-וומבניאמה התקדמו בפלייאוף הליגה הצרפתית, ואחרי שנראה תחילה כרול פלייר, הראה ניצוצות של הרבה יותר מזה. הוא נחשב לשומר מצוין, אתלטי וארוך, ויוריד מאבדיה מטלות הגנתיות. וושינגטון עטה עליו במקום השביעי בזכות מה שהוא היום, ובעיקר בזכות מי שיוכל להיות בעתיד. ועד שהעתיד הזה יגיע, נעבור להווה, ואל מסלול ההמראה הנהדר שמקבל עכשיו האיש בגופיה מספר 9.

להתקדם תוך כדי תנועה
מי שפינטז שאבדיה ייקח בעונה הבאה 20 זריקות ויקלע 25 נקודות לערב, בעיניי, לא מחובר למציאות. דני כן יקבל הרבה יותר סמכויות בהתקפה, אבל הוא תמיד הצטיין כחלק מקבוצה, כשהוא יוצר מצבים גם לעצמו וגם לאחרים, ולא כסקורר אנוכי. הוא יהנה מיכולת ניהול המשחק החכמה של ג'ונס, ומהריווח שיספקו שחקנים כמו פול, שאמט (39% לשלוש בקריירה), קיספרט (42% בעונה שעברה), גלינארי (38.2%) ומוסקאלה (38%).

מכיוון שאבדיה עדיין לא פיתח קליעה יציבה מעבר לקשת, הצבה של ג'ונס ו-2-3 מהקלעים האלה סביבו תאפשר לו לשחק במתכונת בה הצטיין בעונה שעברה: לקבל כדור בתנועה, לחפש מיס-מצ'ים, סוויצ'ים ובקיעים בהגנה, ולחדור אל הצבע. שם הוא יוכל להעיף כדורים לאלי-אופ לגאפורד או לקלעים פנויים כשמצופפים מולו את הצבע.

הוא כן השחקן הכי מסוכן של הוויזארדס בקו הקדמי, וככזה, יקבל לילה אחרי לילה שומרים כמו קוואי, יאניס, ג'ימי באטלר או ארון גורדון. מהבחינה הזו, כוח האש של פול דווקא יוריד ממנו עומס. לדני יהיו יותר הזדמנויות להשפיע משאי פעם דמיין, אבל זה ידרוש ממנו עבודה קשה ובעיקר לא להתייאש. גם ברצפי הפסדים ארוכים ומתסכלים, גם כשהכדורסל יהיה קשה לצפייה.