$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

רנו אוסטרל במבחן. רוחות של שינוי

הקרוסאובר של רנו מנסה להחזיר את המותג הצרפתי למרכז הבמה המשפחתית

עמית מרצ'לי   20.07.23 - 14:19

תגיות: רנו

Getting your Trinity Audio player ready...
(צילום: עמית מרצ'לי)
(צילום: עמית מרצ'לי)

בואו נודה על האמת: רנו מעולם לא זקפה לזכותה להיט מכירות בפלח הקרוסאוברים הלוהט ביותר, סגמנט C. בראשית דרכם בתחום הייתה זו הקוליאוס שבדורה הראשון, נחתה בישראל ונחלה כישלון על אף קמפיין שיווק אגרסיבי שכלל את מיטב שחקני מכבי תל אביב בכדורסל. הניסיון השני לא איחר לבוא עם הקדג׳אר, שלמרות שלא נפל מהמתחרות הבולטות במרבית הפרמטרים, לא הצליח להתבלט באופן מיוחד ולגרום לעומס על אולמות התצוגה של היצרן.

בשני המקרים שלהלן, הסיבה לתוצאה הצורמת הייתה היעדר בשורה; מהסוג שהביאו לנו באמצע העשור הקודם קיה ספורטאז׳ בדמות חבילת מערכות בטיחות מתקדמות כסטנדרט או פיג'ו 3008 עם תא נוסעים חדשני ושופע טכנולוגיה. כעת, מנסים ברנו פעם נוספת עם האוסטרל, ועל הנייר מסתמן שהפעם הוא נמתח על קו הזינוק עם נתוני פתיחה הולמים.

אין זה אומר שהתחרות הגואה הולכת לעשות לו חיים קלים. הלקוח הישראלי מביט על שפע הדגמים שנוחתים בישראל, על המחירים שהולכים ומטפסים לגבהים חדשים, וחושב פעמיים האם לעשות את המעבר לחשמל או להישאר לעת עתה באזור הבטוח והמוכר. פלח הלקוחות שבוחר להישאר עוד קצת עם מערכות הנעה קונבנציונליות הולך ומתמעט, ואליו בדיוק מכוון האוסטרל שנכנס לסביבה תחרותית שלא ששה לקלוט שחקנים חדשים. 

המהפכה הצרפתית
עבור מלאכת העיצוב גייסו רנו לשורותיהם את המעצב הראשי לשעבר של פיג׳ו, ז׳יל וידאל, שתחת ידיו יצאו כל רבי המכר של המותג בעשור האחרון. לאור זאת, זה לא באמת מפתיע שהאוסטרל נראית מצוין מכל זווית. אם נפרוט זאת לגורמים נספר שבחזית ומאחור מוטבעים פנסים בטכנולוגיית LED ובעיצוב האות C, המזוהים עם שפת העיצוב העדכנית של רנו, ועיטורי ניקל הפזורים לכל אורך המכונית תורמים גם הם. דגם המבחן, ברמת הגימור הבכירה ״טכנו״, נועל חישוקי גלגלים מבריקים בקוטר 19 אינץ׳ ומוסיף גג פנורמי עם סוכך שמש חשמלי, שמשות כהות מאחור ומסילות גג. 

תא הנוסעים מהווה קפיצת מדרגה נוספת ביחס למה שהכרנו מרנו עד עתה. במרכז הקונסולה מוצב מסך מולטימדיה חדש בגודל 12 אינץ׳ המריץ ממשק הפעלה מתוצרת גוגל ותומך בשיקוף אלחוטי של אפל קארפליי ואנדרואיד אוטו. אליו מצטרף לוח מחוונים בגודל 12.3 אינץ׳ עם תצוגות שעונים מתחלפות. איכות המסכים גבוהה והם ברורים אפילו תחת שמש ישירה, גם תגובתיות הפקודות טובה.

המושבים בגרסת המבחן משולבים בד ועור, מתכווננים חשמלית ומציעים פונקציית חימום ועיסוי למושב הנהג. מבנה המושב מספק תמיכה ראויה, כזאת שלא תכביד על הנהג או הנוסעים בנסיעות ממושכות. איכות החומרים טובה ומשלבת מספר סוגי מרקמים נעימים למגע. יש גם שפע של תאי אחסון מלפנים, אם כי מאחור יכלו להשקיע יותר בהיבט זה. נכון לרגע בו נכתב המבחן לא קיימת אפשרות לשילוב גוונים בהיר בדיפוני התא, אך לפחות ברמת הגימור הנבחנת, אשר משלבת עיטורי ניקל, התוצאה הכללית אינה קודרת לעין.

נציין לטובה את העובדה שאנשי רנו לא ויתרו על פקדי שליטה פיזיים לבקרת האקלים, המרחפים בצמוד למסך המרכזי במיקום שנופל בדיוק ליד. נגד האוסטרל נרשמים כמה פאולים בהנדסת האנוש שמחזירים אותנו לקרקע המציאות ומזכירים לנו שבכל זאת מדובר במכונית צרפתית, האקוטי שבהם הוא מוט השליטה על עוצמת השמע ונגן המוזיקה שבאופן מסורתי בדגמי רנו מוסתר מאחורי גלגל ההגה ומכביד על התפעול השוטף בזמן נהיגה. רשימת האבזור התקני כוללת בין היתר: חיישני אורות וגשם, בלם יד חשמלי עם פונקציית אוטו-הולד וחיישני חנייה היקפיים. רכב המבחן מוסיף מערכת מצלמות היקפיות עם פונקציית חנייה אוטומטית, תאורת אווירה וחימום לגלגל ההגה. בולטת בהיעדרה, דלת תא מטען חשמלית.

נתונים על הנייר
בסיס הגלגלים נמתח על פני 2.66 מטר ומתכתב עם יתר הקרוסאוברים בסגמנט. היושבים בשורת המושבים השנייה ייהנו ממרווח טוב, מיציאת מיזוג נפרדת ומשני שקעי טעינה מסוג USB-C לטעינת הטלפון הנייד. בסיס המושבים נע על מסילה ומאפשר לשחק עם נפח תא המטען בהתאם לדרישה; נפחו הבסיסי עומד על 500 ליטר, ומשיכת המושבים פנימה תאפשר להוסיף עוד 75 ליטר על חשבון מרווח הברכיים של היושבים מאחור. ברכב המבחן הוצב רמקול בהתקנה מקומית מתוצרת JBL, אשר גורע מנפח תא המטען ללא הצדקה מורגשת לאוזן. אפשר לוותר.

האוסטרל יושב על הפלטפורמה המודולרית של הקבוצה (CMF-CD), אשר תוכננה מראשיתה לשאת ביעילות מערכות הנעה מחושמלות. לישראל הגיעו שתי מערכות הנעה בשלושה הספקים שונים; המנוע הבסיסי בנפח 1.33 ליטר ארבעה צילינדרים, מתוגבר במערכת מיקרו-היברידית ומשודך לתיבת הילוכים רציפה (X-TRONIC), מפיק 140 כ״ס ומומנט מירבי של 26.5 קג״מ. גרסת המבחן סוחטת מאותו המנוע בדיוק 158 כ״ס ומומנט מירבי של 27.5 קג״מ. בצמרת ההיצע נמצאת מערכת הנעה היברידית המשלבת מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר וצמד מנועים חשמליים בהספק משולב של 200 כ״ס, אך עבורה תצטרכו להיפרד מכרבע מיליון שקלים, על כן רבים יבחרו לוותר עליה.

מתניעים ויוצאים
על הכביש, 158 כ״ס ומומנט מירבי שמגיע בסל״ד גבוה מספקים ביצועים סבירים בלבד (9.7 שניות על פי נתוני היצרן). בתנועה עירונית האוסטרל יהיה פרטנר מצוין לכל משימה שתדרשו, והתיבה הרציפה תדע לדמות היטב העברת הילוכים של תיבה רגילה, ולצבור מהירות בקצב שמניח את הדעת. מחוץ לעיר לעומת זאת, השהיית הטורבו מורגשת, והיעדר כוח זמין מיידית דורש לתכנן עקיפות מספר שניות מראש. העברת בורר מצבי הנהיגה למצב ״ספורט״ באמת משפר את תגובתיות המנוע והתיבה, וממתיק במעט את המצב.

בחו״ל מוצע האוסטרל עם מתלה רב-חיבורי והיגוי אחורי לרדיוס של עד חמש מעלות. אלה, אינם צלחו את הדרך ארצה ונשארו מעבר לים. אצלנו, מותקנים מתלים סטנדרטיים (מוט פיתול) המספקים נוחות נסיעה טובה ברוב תנאי הדרך ומצליחים להשאיר את תחלואי הכביש מחוץ לחלל הנוסעים.

כבר הורגלנו לכך שאופי הפעולה של תיבות הילוכים רציפות גורם למנוע לזעוק לעזרה תחת עומס. אבל במקרה של האוסטרל, בידוד הרעשים מוצלח, כשרק במהירויות תלת ספרתיות חוקיות מתגנבים רעשי כביש ורוח שלא יפרו את שלוותם של הנוסעים. צריכת הדלק לאורך ימי המבחן הסתכמה לנתון ממוצע של 12 ק״מ לליטר - לא מבריק בשום צורה, ורחוק מהצהרות היצרן, אבל לא נופל ממרבית המתחרות הבולטות.

סעיף נוסף בו האוסטרל מפספס הוא בתחום הבטיחות האקטיבית. כמקובל, כבר מרמת הכניסה יש בלימה אוטונומית, סיוע בשמירה על מרכז נתיב והתראה על עייפות נהג, אך ברנו חושבים משום מה שזיהוי רכב בשטח מת ובקרת שיוט אדפטיבית הם תענוג ששמור רק לרמת הגימור היקרה ביותר. במבחן המציאות, שמירת הנתיב הייתה אגרסיבית מדי ונכנסה לפעולה בשלב מאוחר מהמצופה, וגם בקרת השיוט האדפטיבית לא הגיבה כראוי נוכח הכלים על הכביש בחלק מהמקרים. מפרט הבטיחות הפסיבית טוב, וכולל ציון מקסימלי של חמישה כוכבים במבחני הריסוק של היורו NCAP ו-7 כריות אוויר.

מתיישבים לסכם
נפל דבר? אולי. סוף סוף רנו שולחת קרוסאובר מסגמנט C ששווה להתלבט עליו. האוסטרל לא נופל מהמתחרות כמעט בשום סעיף, ומצליח להכניס נופך ייחודי ושיק צרפתי מרענן לקטגוריה. אז נכון שהיינו שמחים אם ברנו היו נפרדים מכמה מניירות שמלוות אותם שנים ארוכות, ומתאימים את הנדסת האנוש לעידן הנוכחי, וגם לא היינו מתנגדים לקבל גרסה עם יותר כוחות סוס שלא משאירה חור בכיס, ובכל זאת, האוסטרל מצליח להרשים ולקלוע בדיוק לטעמו של הלקוח הישראלי. אז אם אתם מתלבטים בימים אלה על קרוסאובר משפחתי, תעשו סיבוב על הנציג החדש של רנו, ויש מצב שתופתעו לטובה.

נקודה אחרונה היא תג המחיר, שאומנם מיישר קו עם התחרות, אבל גבוה ביחס למה שהורגלנו לקבל עד לפני מספר שנים. קשה לנו גם להתעלם מהעובדה שבקרת שיוט אדפטיבית, פריט אבזור שהפך כמעט להכרח נוכח עומסי התנועה בארצנו, מוצע רק ברמת הגימור הבכירה ומהווה מכשול בדרך לבחירה באוסטרל על פני היתר. טוב יעשו אם ב״פרסיבי״ (קבוצת קרסו) ירעננו מפרטים וינסו להנגיש את המכונית לקהלים נוספים, אחרת היא עלולה להיבלע שוב בין שצף המתחרות הקוריאניות.

מחיר מכונית מבחן: 200 אלף שקל

קישור למפרט רשמי, רנו אוסטרל 2023