האקשן התחיל בדקה ה-80. מישהו התרומם מאחורי הספסל של ברדה, וזרק כמה מילים. המאמן העיף מבט לאחור, ענה מה שענה, סימן מה שסימן, ומאותו רגע הפסקנו לעקוב אחר הכדורגל שהתנהל לו לאיטו על כר הדשא בטוטו טרנר. במשך עשרות שנים ידע ברדה להבליג על פרובוקציות. שמר על פאסון והקפיד על התנהגות ג׳נטלמנית, גם אם פה ושם מעד בלשונו בראיונות מיוזעים. בימים היפים כחלוץ נושך, הרשה להרים אותו על הכתפיים, גם כשבשלב ההנפה סבל ממתיחה במפשעה. בימי סגריר חטף סטירות והגיש את הלחי השנייה. כמאמן לקח אחריות על פאשלות של אחרים. תמיד נתן גב ולא נזקק לגיבוי.
בעקבות השישייה ממכבי בגביע הטוטו, נפלו השמיים, עד שאליניב שקל לגזור על עצמו תענית דיבור. באר שבע הייתה כמרקחה. בשלהי עידן הסבירות אוהדים פוצצו אימון וקרעו את הרשתות החברתיות. אמש אחד מהם ״העיר הערות מקצועיות״. הפריע לו שאדריאן פאון מתברבר בעיגול האמצע, והמסר הועבר בקולי קולות בכינון ישיר לעור התוף של הנסיך לב אדום. במדינה דמוקרטית מותר לאוהד הסביר להביע מחאתו, ורשאי כל מאמן בר דעת להגיב באופן מילולי, אם נדמה לו שהוצאת אוויר חם חיונית לבריאותו או מכל סיבה אחרת.
בתוספת הזמן כפות ידיו של ברדה החליקו לאזור החזה, ודימה החובש ניגש אליו כדי לוודא שהכול כתמול שלשום. אין חכם כבעל ניסיון: אחת מפגישותיהם הקודמות הסתיימה עם שוק חשמלי בגופו של הכוכב ובהצלת חיים על מגרש האימונים בלהבים. מאז המקרה ברדה התחזק בקוצב לב, ועיר שלמה עוטפת אותו באהבה. זר לא יבין זאת: בסך הכול מדובר במוקדמות הקונפרנס ליג, ומד הלחץ כבר מרקיע שחקים. סגנית האלופה התקשתה מול קבוצת דייגים מחוזקת בכמה נגרים, ותגיע לגומלין בפוניבז׳ עם יתרון שברירי. עד שינחיתו נוכרי שובר שיוויון מהקליבר של טוני וואקמה, לא תזיק ברכה מתלמידי הישיבה של הפלג הליטאי.
׳אליה׳ יודע את התורה וברור לו שעלייה לשלב הבתים בקונפרנס היא בגדר Must. בעונה שעברה הוא הביא את החבר׳ה מגבעת הצעקות לארץ המובטחת, ואת הג׳ובות לחשבון הבנק של האגודה. עכשיו עליו לחשב מסלול מחדש. בזמנו הפנוי כדאי לבדוק מה הסיפור של אנטוניו ספר הרומני וללחוש על אוזנו של בן ארצו אדריאן פאון שרצוי מדי פעם לשגר איזה כדור עומק חכם. ההתעקשות על פטריק קלימלה מעוררת תהיות, במיוחד לנוכח העובדה שהבחור הוא בגדר נוכח נפקד. כנראה שהשמש תמשיך להרתיח את כדור הארץ גם אם הפולני ישחרר את ההרכב הראשון מנוכחותו. תגידו אתם, מה עוד צריך לקרות כדי שתומר חמד יקבל את הדקות שלו.
(דני מרון)