המעבר של ליונל מסי לאינטר מיאמי הוא ללא ספק אחד האירועים הגדולים של הקיץ בכדורגל העולמי. הכדורגלן הטוב בעולם פתח בסערה את הקדנציה שלו במדי הקבוצה בוורוד, עם שלושה שערים בשני המשחקים הראשונים - וכעת, אחרי שהמעבר הושלם ומסי מצא לעצמו תחנה חדשה, דייויד בקהאם - כדורגלן העבר ואחד מהשותפים בבעלות על אינטר מיאמי - מדבר בראיון מיוחד שהעניק ל"אתלטיק".
בראיון, בקהאם חשף לראשונה כיצד הוחתם מסי: על השיחות הראשוניות עם האב, חורחה, על הזווית של השחקן עצמו במהלך - וגם על הרגע שבו גילה שהכדורגלן חתם.
"זה ייזכר כאחד המעברים הגדולים בספורט האמריקאי", סיפר בקהאם, "אנחנו מדברים על השוק הספורטיבי הגדול בעולם. להביא את ליאו מסי לאינטר מיאמי, ל-MLS בשנה שהוא זוכה במונדיאל, לקבוצה שהיא בסך הכל בת שלוש שנים... זה הישג אדיר. לא חשבתי שתהיה לי את אותה הרגשה כבעלים, כמו שהיתה לי כשהייתי שחקן. כשקיבלתי את שיחת הטלפון, הרגשתי כמו שיצאתי לאולד טראפורד או לוומבלי. אמרתי: הבסנו את כל המתחרים כדי להחתים את השחקן הכי גדול ששיחק את המשחק".
על התחלת המגעים הוא אמר: "הכל התחיל משיחה על כוס יין בארוחת ערב. פניתי לחורחה (מאס, הבעלים של אינטר מיאמי) ואמרתי לו: יום אחד, נצטרך שמסי יבוא למועדון שלנו. זה היה אולי היום הראשון שבו נפגשנו. מצאתי בטלפון את אחת המצגות הראשונות שקיבלנו מחברת פרסום, ובסימולציה של המדים, ליאו לבש אותה. זה היה לפני עשר שנים, אז תמיד חשבתי על זה".
"אני מניח שכל בעלים של מועדון ספורט חושב: אנחנו צריכים להביא את השחקנים הכי טובים. האם זה קורה לכולם? ברור שלא. אבל כשישבנו בארוחת הערב, אמרנו לעצמנו: אם נביא את מסי לקבוצה שלנו, לאוהדים שלנו, אין מישהו יותר טוב".
"אחד המעברים הגדולים בספורט האמריקאי". בקהאם ומסי (getty)
לאחר מכן, החלו המגעים הראשוניים: "עלינו על מטוס לברצלונה מלונדון באופן סודי. חמקנו למלון, פגשנו את חורחה מסי והתחלנו לדבר. אמרנו לו: אנחנו נשמח מאוד אם הבן שלך ישחק עבור הקבוצה יום אחד. אנחנו יודעים שהוא לא יכול לבוא עדיין, אבל יום אחד אנחנו נשמח לראות את ליאו במיאמי. חורחה מאס עשה עבודה טובה ביצירת הנראטיב עבור מסי, מה הוא יכול לתרום בספורט בארצות הברית, מה הוא יכול לתרום ל-MLS ומה הוא יכול להביא לאינטר מיאמי".
אחר כך, ערך בקהאם השוואה בינו לבין מסי, והתקופות השונות: "כשאני הגעתי, הייתי בן 32 ובאתי מריאל מדריד. ספגתי המון ביקורת כי באתי לליגה עם 13-14 קבוצות ורק שישה אצטדיונים שממש מוקדשים לכדורגל. היו מעט שחקנים ברמה גבוהה שעשו דבר כזה, אבל הייתי מוכן לאתגר. אנשים אמרו שלקחתי סיכון, אבל עבורי זה לא הרגיש ככה. תמיד אהבתי את אמריקה, אהבתי את ההזדמנות שאמריקה הביאה לעולם".
"אני חושב שליאו ראה את זה ואמר: אוקיי זאת הזדמנות. הוא תמיד ראה את זה בתור פרויקט ארוך טווח. אם היינו מפסידים את שני המשחקים הראשונים עם מסי, זה לא היה מדאיג אותי. אני רוצה לנצח, ליאו רוצה לנצח. חוסה וחורחה מאס רוצים שננצח, אבל מה שיותר חשוב זה שזה פרויקט ארוך טווח. ככה אני תמיד ראיתי את זה, וכך ליאו רואה את זה".
איך גילה שחתם? "הייתי ביפן עם המשפחה והתעוררתי בחמש בבוקר כי הטלפון לא הפסיק לרטוט. אשתי התעצבנה ואמרה לי לכבות את הטלפון. הסתכלתי על הטלפון ואמרתי: 'משהו קרה! שמתי משקפיים ואמרתי: 'ליאו בא! זה נגמר! הוא הודיע!' אשתי שאלה: 'מה אתה מתכוון הוא הודיע?' אמרתי: 'הוא אמר בטלוויזיה שהוא חותם באינטר מיאמי!"
"אני מקבל צמרמורת כשאני חושב על זה. טלפנתי לחורחה מאס מיד, והתרגשתי כי זכרתי מה עברנו בשנים האחרונות - בנסיונות לבנות מועדון, המכשולים, האתגרים, להשיג אצטדיון, להילחם בקרבות משפטיים... אחרי כל הבעיות, הרגע הזה שינה הכל. זה שינה את כל המועדון. ויקטוריה חיבקה אותי, ואז התרגשתי. הייתי בא כל בוקר בשבע וחצי למשרד, רק כדי לראות אותו. להבין שזה אמיתי".
פרויקט ארוך טווח. מסי חוגג עם חבריו לקבוצה (getty)
לצד הדיבורים על מסי, בקהאם התייחס גם לשערורייה הלא נעימה שנקשרה בשמו: זה קרה כאשר הפך לשגריר של המונדיאל בקטאר, מה ששם אותו תחת ביקורת חריפה מטעם ארגוני להט"ב - בשל היחס הבעייתי של המדינה לזכויות אדם. בקהאם התייחס כשאמר: "לכל דבר שאני הולך, אני עושה כל בדיקה כדי לוודא שזה הדבר הנכון עבורי, גם עסקית וגם מוסרית. הייתי שגריר של המונדיאל בקטאר כי אני אוהב את המשחק. אני גם מכיר ולוקח חלק בקטאר, מאז שחתמתי בפריס סאן ז'רמן".
"הם ביקשו ממני להיות מעורב במונדיאל. רציתי להיות מעורב במונדיאל כי תמיד אמרתי שהמשחק יכול לשנות חיים של אנשים, תפיסות של אנשים, וכשאתה מביא את המונדיאל לכל מדינה, זה שם את הנושאים החשובים תחת זרקור.
"ראיתי את זה כהזדמנות - קודם כל, כדי להיות מעורב בעוד מונדיאל. ושנית, כי קטאר היא מדינה יחסית צעירה, היא עוברת תהליך ויש שם שינוי. עצם אירוח מונדיאל מביא איתו שינויים. הקטארים אמרתי מהיום הראשון - כולם יתקבלו בברכה. אחרי הגמר אמרתי לעצמי: זה אחד המונדיאלים הכי בטוחים שהייתי בהם. דיברתי עם אנשים מהקהילה הלהט"בית. הייתי נוח עם ההחלטה, כי אני תמיד טוען שכדי לעשות שינוי, אתה צריך להיות בקשר".
"נעשתה עבודה גדולה בקטאר כדי לגרום לאנשים להרגיש נוח ולהתקבל במונדיאל הזה. אחד מחבריי נסע עם אשתו עם ילדים בני 13 ו-15. היה איזשהו בלגן עם הכרטיסים והילדים רצו לראות את המשחק, ההורים נתנו לילדים ללכת בעצמם, ידעו שהם יהיו בטוחים. זה לא יכול לקרות בכל מונדיאל".