קיץ עמוס בשינויים עבר על ברצלונה. עוסמאן דמבלה ופרנק קסייה עזבו לאתגרים חדשים, כמו גם אגדות המועדון סרחיו בוסקטס וג'ורדי אלבה, שהצטרפו למסי במיאמי. גם בגזרת ההחתמות, קבוצת הענק הנחיתה שחקנים גדולים דוגמת ז'ואאו פליקס, קאנסלו, ואילקאיי גונדואן. אך למרות שרשרת השמות המפוצצים שבאו והלכו, עד כה עונת 24/23 של ברצלונה עומדת בסימן ילד צעיר שעלה מהאקדמיה - לאמין ימאל.
אך ימאל הוא לא סתם עוד צעיר, הוא הכי צעיר שראינו. ב-13 ליולי, לפני פחות מחודשיים, שחקן הכנף חגג 16 קיצים, ובעונה הקודמת הפך לשחקן הכי צעיר בתולדות הלה ליגה, כשעלה מהספסל במשחק מול בטיס, כשהוא בן 15 ו-305 יום (!). למרות שבגילו הוא אמור להתחיל לשחק בנערים א' של ברצלונה (או במקביל, להתחיל כיתה י"א) הצוות המקצועי החליט להמשיך לדבוק באמונה בבחור הצעיר, ולהפוך אותו לשחקן מן המניין כבר השנה.
עד כה, ימאל שיחק בארבעת מחזורי הליגה שהתקיימו, בשלושה מהם גם פתח בצד ימין לשלישיית ההתקפה. ממה שנראה עד עכשיו, ימאל מצדיק את הקרדיט שניתן לו, כאשר בניצחון 3:4 על ויאריאל גם כיכב עם שני בישולים.
אך ביחד עם ההתפעלות, ישנה גם תחושת ספק שאי אפשר לבטל, אשר מביאה אותנו לשאול: האם למרות ההתחלה המרשימה, לא מדובר בגימיק שלא יחזיק לאורך העונה? בניסיון להבין את ההשתלבות של צעירים בכדורגל ברמת בוגרים, שוחחנו עם מספר אנשי מקצוע בארץ, כדי לשמוע מה הם חושבים על קפיצה מליגות נוער לדבר האמיתי, מה הבעייתיות שבדבר, והאם ניתן לחזות את ההצלחה בעתיד הרחוק?
בינתיים מצדיק את הקרדיט (Getty)
אחת הדמויות המובילות בארץ בשנים האחרונות בכל הקשור להעלאת צעירים לבוגרים הוא עומר בוקסנבוים. "המעבר לבוגרים עבור רוב השחקנים הצעירים מאוד קשה. הפיזיות אחרת, האיכות הרבה יותר גבוהה, ולא כולם בשלים לעשות את המעבר בשלב מוקדם", הסביר מי שתחתיו צמחו כמה מהכשרונות הבולטים במחלקת הנוער של הפועל ת''א בשנים האחרונות.
"כשזה נוגע לשחקנים צעירים שעושים פריצה, זה נורא משתנה. יש לך חברה כמו בוז'אן קרקיץ' שהתחילו בגיל 16 גם לשחק בברצלונה ולא עמדו בציפיות, אבל יש גם מקרים שכן הצליחו". בוקסה הוסיף ואמר, "אני חושב שצריך להדגיש שכל שחקן צעיר שנותן כמה הופעות טובות, עדיין צריך לחכות ולנשום. ההיסטוריה הראתה לנו כבר הרבה סיפורים של שחקנים שעלו לשחק לבוגרים בגילאי נוער והתקשו בהמשך, וימאל הוא לא הצעיר הראשון שמקבל הזדמנות בשלב מוקדם".
ועל אף הספק המגונן, עדיין יש עובדות די מרגשות שלא ניתן להתעלם מהם. כדי להיות מספיק מספיק ראוי להיכנס לסגל של אחת הקבוצות הבכירות בעולם, ימאל, שנולד בשנת 2007, היה צריך להיות מספיק מוכשר כדי להתברג לפני שחקני קבוצות הנוער בשני שנתונים מעליו ב"לה מאסיה".
ניתן עוד היה לחשוד שהשימוש בימאל היה תחילה קוריוז, כשקיבל הזדמנות אצל צ'אבי לקראת סיום העונה אשתקד. ובכל זאת, העובדה שהצליח להפוך לכל הפחות לשחקן סגל לגיטימי בברצלונה העונה, מראה שהמועדון רואה בו כמי שיכול לתרום לה כבר כיום.
אייל לחמן, מאמן ופרשן בערוץ, התייחס לכך שתופעת בני העשרה נפוצה, ולא רק אצל הבלאוגראנה. "תסתכלו על הליגה הצרפתית לדוגמא, אנחנו כל הזמן רואים שם כדורגלנים נורא צעירים שמקבלים הזדמנות בגילאי 17, 18. לי באופן אישי היה את הכבוד לשדר את משחק הבכורה של ריאן שרקי מליון שהיה קצת מעל 16 כששיחק בפעם הראשונה, והנה הוא עדיין כאן איתנו".
בוקסנבוים. "צריך לחכות ולנשום" (אלן שיבר)
יש לציין ששרקי, יאמל, קרקיץ', אנסו פאטי, וכמובן הסיפור הכי גדול, ליונל מסי, קיבלו הזדמנות כילדים הרבה בזכות היותם שחקני התקפה. "ברמה הטכנית של המשחק, לשחק באמצע זה האתגר הכי גדול לשחקנים צעירים", אמר לחמן, "על הקו יש עוד עשירית שנייה לקבל החלטה, יותר פשוט להתאקלם לקצב. שים לב, לדוגמא, לזאיר אמרי מפ.ס.ז'. התפקיד המקורי שלו הוא קשר אמצע, אבל פריז שיחקו איתו בהתחלה הרבה באגף".
ההיסטריה סביב הקיצוני הימני של בארסה לא צפויה להירגע בקרוב, בעקבות הזימון שלו לנבחרת ספרד. המאמן לואיס דה לה פואנטה כבר העניק לו בכורה כשחקן הכי צעיר לשחק במדי "לה רוחה" והוא גמל לו עם כיבוש ב-1:7 על גאורגיה.
"אני רגוע, אני רגיל כבר לבארסה, אז בוא נראה איך דברים יתגלגלו", סיפר יאמל בראיון בזמן ההכנות של הפגרה הבינלאומית, "אני תמיד מדבר עם (אלחנדרו) באלדה והוא אומר לי להנות מזה, לא לפחד, להתמודד עם המצב. גאבי כבר עבר את זה", הוסיף למאל בנוגע לשיא ששבר חברו לקבוצה, ככדורגלן הכי צעיר לשחק בנבחרת, "אני פשוט צריך להיות חסר פחד".
ובכל זאת, מילים לחוד ומעשים לחוד. למרות שתקשורתית נראה שימאל עבר תדרוך קפדני באופן בו הוא צריך לנהוג ולהתבטא, זה לא הדבר שימנע משברים שעוד עתידים לבוא.
אחד שראה לא מעט שחקנים עוברים משברים אישיים בגיל צעיר הוא עמית ארצי, מאמן קבוצת הנוער הפועל רמה''ש שבליגת העל שמחזיק בניסיון של למעלה מ-20 שנה במקצוע. "אני חוזר על זה כל הזמן, אבל ההצלחה בכדורגל היא 50% מנטלית, באופן שווה לכישרון שיש לך. אני ראיתי רק לאחרונה שחקנים שהיו אצלי בנוער שעלו לקבוצת בוגרים של רמה''ש, והייתי יכול להבחין שקשה להם לעמוד בקצב, הרגשתי שהפיזיות הייתה לא פשוטה עבורם".
ארצי הוסיף והדגיש: "ההסתכלות על שחקן צעיר שמשתלב בבוגרים צריכה להיות אינדיבידואלית. אני יכול להגיד לך על שחקן שהיה לי ש'חטף כאפה' כשעלה לבוגרים, והחליט ולקח את עצמו בידיים. בין אם זה לעבוד עם מאמן כושר אישי, מאמן מנטלי שילווה אותו, הוא לא רצה שהמעבר הזה ישבור אותו. לכן, האתגר המנטלי שכדורגלנים צעירים מתמודדים איתו תלוי באיך הם בוחרים לנהל אותו, וכמה מקום הם נותנים לזה אצלם".
וההתייחסות האחרונה של ארצי מכוונת גם לשאלת עתידו של יאמל. שליטה בכדור, חדות, ואומץ, ברור שיש לו, אך זה לא יגדיר באופן מוחלט לאן מועדות פניו. בברצלונה לא צריך ללכת רחוק בציר הזמן כדי להיזכר ש"ילדי פלא" שעלו מהר, וגם ירדו. בין אם זה היה בשליטת השחקן כמו קרקיץ', או מנגד בשל נסיבות מצערות, כמו במקרה הפציעה של אנסו פאטי, נראה שהעתיד של יאמל תלוי פחות בהאם הוא יבשל, יכבוש, או ישבור שיא בחודשים הקרובים, אלא באיך יצליח להתמודד עם הכול.