בחזרה לשורשים: בארסה שוב תלויה בלה מאסיה

השבוע מלאו 50 שנה למשחק הבכורה של יוהאן קרויף במדי ברצלונה. ההולנדי ששינה לחלוטין את הקבוצה הן כשחקן ולאחר מכן כמאמן. שלפניו היה משהו אחד, ולאחריו משהו אחר לגמרי. עם כל הכבוד לנוסטלגיה ולמורשת המפוארת, בארסה של מודל 2023/24, רחוקה מה-DNA שליווה אותה עשרות בשנים. השם הוא אותו השם, האספירציות אותן האספירציות, אבל ברצלונה של צ'אבי היא קבוצה שונה בתכלית ממה שפעם חשבנו עליה, ובעיקר נעדרת אבק כוכבים וחתירה לכדורגל סוחף. ערב הקלאסיקו הראשון של העונה, התמונה הזאת מתחדדת יותר ויותר.

הכל מתחיל עם המשבר הכלכלי שרודף את הקבוצה. ברצלונה, מסיבות ברורות, נאלצה לחתוך בבשר החי וכיווצה את שכר השחקנים שלה מ-631 מיליון יורו לפני שנתיים  ל-496 מיליון בתחילת הקיץ הנוכחי. רק 3.4 מיליון יורו יורו השקיעה הקבוצה על רכש, כאשר הביאה את אוריאול רומאו מג'ירונה. אילקאי גונדואן הצטרף בחינם, בעוד ז'ואאו קאנסלו וז'ואאו פליקס הגיעו בהשאלות. ולחשוב שבצד השני של הזירה, ריאל מדריד רכשה את ג'וד בלינגהאם בלמעלה מ-100 מיליון יורו. בכל הקשור להוצאות רכש, הפער בין שתי הגדולות של ספרד הוא בלתי נתפס.

צ'אבי, בעונתו המלאה השני בבמועדון, מבין שאין לו דרך אחרת מאשר לפנות ללה מאסיה. לא פחות מ-13 שחקנים העלה מהאקדמיה המפוארת של ברצלונה בתקופה הנ"ל ובאופן פרטני, בעונה הנוכחית הוא מתחיל תוצאות מיידיות. החלוץ מארק גויו בן ה-17 כבש כבר אחרי 33 שניות בבכורה שלו והעניק לבארסה 0:1 על בילבאו בשבוע שעבר. פרמין לופס, הקשר האנרגטי בן ה-20, היה ה-MVP עם שער אדיר ב-1:2 על שחטאר דונייצק בליגת האלופות. הסנסציה לאמין ימאל, כמעט שכחנו, כבר משחק דרך קבע במועדון ואפילו הספיק לכבוש במדי נבחרת ספרד והוא בן 16 בלבד. כמעט שכחנו את גאבי ואלחנדרו באלדה, שני כוכבים מוכחים של לה מאסיה, וכמובן את פדרי ורולנד אראוחו שנרכשו בגיל צעיר.

"השחקנים האלה מסתכלים לי בפנים ואומרים לי: 'תכניס אותי מיסטר, אנחנו מוכנים'. הם לא מפחדים, הם לא חוששים. יש להם אומץ ואישיות", סיפר בהתלהבות צ'אבי על הילדים שמצליחים להשאיר אותו מעל המים ולהיות קרובים לריאל מדריד, מוליכת הטבלה. בינתיים בתקשורת הספרדית מספרים על צעירים נוספים מוכשרים שנמצאים בכוננות: פאו קובראסי, הקטור פונט, פאו פרים, מארק ברנל, דני רודריגס, בני 16 עד 18, שכבר הספיקו להתאמן עם הקבוצה הבוגרת. "שני דברים היו צריכים לקרות בשביל כל זה", סיפר גורם במועדון לאל פאיס, "מצב כלכלי בעייתי ומאמן שמאמין בשחקנים. בעבר היו מחתימים שחקנים מבחוץ, אבל כעת פותחים את הדלת לצעירים. הדור הנוכחי הוא מוכשר בצורה מטורפת".

צ'אבי, שהוא בעצמו כאמור תוצר של לה מאסיה, לא חושש לתת להם את ההזדמנות, אך צריך גם לומר ביושר שמדובר בסיטואציה שנכפתה עליו. אלמלא היו רוברט לבנדובסקי, פרנקי דה יונג, פדרי וראפיניה פצועים, כנראה שהיינו רואים רוטציה קצת פחות רחבה במשחקים האחרונים. אם אין כסף, אז פונים לכישרון, אם אין כסף והכוכבים פצועים, הגיע הזמן לזרוק את הילדים לבריכה של המבוגרים. אין אפשרות אחרת. "לה מאסיה מתפקדת. אנחנו צריכים להמר על הצעירים ברגעים קשים. עלינו לקחת את ההזדמנות ברגעים כאלה", סיפר גויו, שחולם להיות חלוץ הרחבה הגדול הבא של המועדון.

ועם כל האהבה לילדים האלה, ברור שלא מדובר בשיטת עבודה, לפחות לא כזאת שתביא את התוצאות המיידיות והתארים שבארסה חומדת. היא עדיין תלויה בשחקנים הבוגרים והמנוסים שלה ואם ברצלונה מכוונת לזכות באליפות נוספת ולהצליח בליגת האלופות, היא חייבת את חזרתם המיידית. שלושה מהפצועים שהוזכרו אמורים להיות כשירים באופן כזה או אחר לקלאסיקו. צריך לזכור, שבארסה היא עדיין בלתי מנוצחת העונה, אך סיימה שלוש פעמים בתוצאת תיקו ומפגרת בנקודה אחת מתחת לריאל מדריד וג'ירונה.

אם בעונה שעברה ברצלונה נשענה בעיקר על משחק ההגנה שלה, נראה שמארק אנדרה טר שטגן, אחד משחקני עונת האליפות, כבר אינו חסין כדורים וספג כבר 10 שערי ליגה ב-11 משחקים. בעונה שעברה הוא הוציא כמות דומה של כדורים מהרשת רק אחרי 31 מחזורים.  פרט לעובדה שהעתיקה את משחקי הבית שלה למונז'ואיק המנוכר ואיבדה את כושר ההרתעה של הקאמפ נואו, בארסה של העונה היא עדיין קבוצה שמחפשת את הזהות הכדורגלנית שלה מטעמים שהוזכרו לעיל. בליגת האלופות היא כמובן מושלמת, הודות בעיקר לבית נוח שסידרה לה ההגרלה, אך בליגה היא מתקשה מאוד לייצר כדורגל אטרקטיבי ודומיננטי לאורך זמן.

התוצאות מדברות בעד עצמן: ברצלונה ניצחה בשישה משבעת משחקיה הליגה שלה עם שערים אחרי הדקה ה-75. יתרה מכך בשניים משלוש תוצאות התיקו שלה העונה - מול מאיורקה וגראנדה - היא נמנעה מהפסד בגלל שערים מאוחרים. זה יכול ללמד אותנו על כושר גופני מוצלח, חילופים נבונים, עומק על הספסל והרבה אופי. לא בטוח שזה יימשך ככה אל מול הסכנות שצפויות לקבוצה בהמשך. קודם הקלאסיקו, אחרי זה אתלטיקו מדריד ולאורך זמן כנראה שאי אפשר לבנות רק על הצתה מאוחרת. אך גם בכל הקושי הזה, יש הרבה תקווה לעתיד.