התחלה חדשה. אחרי 4 שנים במ.ס אשדוד, רן בן שמעון החל בחודש שעבר הרפתקה חדשה באי השכן, כשמונה למאמנה של א.א.ק לרנקה. בראיון ל"אולפן הלילה", מספר האיש שלנו בקפריסין על החוויות סביב המלחמה, האיחוד עם קבוצתו החדשה/ישנה, הסכנות בלהיות ישראלי בחו"ל, השאיפות המקצועיות וגם על הקשיים שחווה האקסית מעיר הנמל.
"הייתי בחודש הראשון בארץ. זו באמת אחת התקופות הקשות של כולנו, כעם וכיחידים", פתח בן שמעון. אבל מי אנחנו שנדבר? יש כאלו שספגו את הפגיעות הישירות. הלב מתפוצץ. לא נותרו עוד דמעות בשקיות. עברנו משהו מאוד טראומתי כעם וכיחידים. ישבתי כמו כולם עם דמעות מול המסך", הוסיף.
על האיחוד עם א.א.ק לרנקה: "באיזשהו שלב, בתקופה הראשונה היה כיף בפגרה הזאת, אבל אז מדגדג לך לחזור למגרשים. ואז היתה הצעה מלרנקה, וכשהתקשרו אליי פחות עקבתי אחריהם השנה. וכשראיתי את הקבוצה ומה אפשר לעשות, ראיתי את הפוטנציאל, החלטתי לקחת את האתגר הזה. גם הייתי חייב לצאת ולהתרחק קצת, זו היתה הזדמנות טובה להתרחק. אני יכול להגיד שאם רוצים לחבר גם את הכדורגל למסביב, אז יש כאן קהילה מאוד מאוחדת בלרנקה שמארחת הרבה מאוד אנשים בישראל, כמו הניצולים מהמסיבה. היום הדלקנו נרות והתפללנו למען החזרת החטופים. אני מפטרל בין מה שקורה בעם לבין הכדורגל, הרבה מול המסך".
"מדהים שבתקופה הזאת, גם הפעולות שתמיד היו נראות פשוטות ביותר כמו לראות אוטו עם חנוכיה על הגג שלו, היום מועצם. החושים שלנו במצב הרבה יותר פעיל. אני מקווה שנעבור את התקופה הזאת כמה שיותר מהר".
על אזהרת המסע לקפריסין: "בלתי אפשרי להפחיד אותי. אני יכול לענות במיקרו ובמאקרו. במיקרו אני לא מפחד משום דבר, כי אני מאמין שצריך להתנהל כמו שאנחנו מאמינים. אם אתה יושב ומחכה למכה - זה יותר גרוע מכל דבר בעולם. צריך להיות אמיץ ולחיות עם ביטחון, ולשדר גם ביטחון לסובבים - כי יש לי ילדים. אני מרגיש בטוח, מאוד מוגן, בסביבה שמאוד מכבדת אותי. אני יודע שלהיות מחוץ לישראל זה לא הדבר הכי טוב בעולם, אבל גם בישראל לא בטוח - בשום מקום לא בטוח לישראלים ויהודים. במאקרו, יש פה קהילה מאוד מאוחדת וביטחון מאוד טוב, אני מכיר את השגריר - הוא בחור מקסים. ממנו קיבלתי קצת ביטחון ונראה לי שקפריסין תחת שליטה".
על השאיפות של הקבוצה: "טריקובסקי הוא אגדה פה, צריך לעשות לו פסל על מה שהוא עשה עבור המועדון. שחקן מדהים וקפטן של הקבוצה. יש פה באמת שחקנים יוצאים מן הכלל, גם הרמה של השחקנים והצוות גורמים לי כל יום לאתגר מחודש. אנחנו עושים ישיבות צוות על כל נקודה באימון ואני מרגיש שזה מחדד אותי. יש פה שחקנים ברמה גבוהה שעבדו עם פאולו סוזה, גם חלק מהצוות שלי עבד איתו. לקחתי את גל ברשן כעוזר, בחור מקסים שאנחנו לומדים ועובדים ביחד. הכל קרה כל כך מהר, היה צריך לקבל החלטות מהירות ולא היה תקציב כל כך גדול כי הם פיטרו צוות מאוד יקר מספרד".
על מ.ס אשדוד: "כשאתה מאמן במקום 4 שנים אתה נעשה חלק מהקירות שלו, מהנשמה שלו. אני לא יכול להיות ציני לגביי המצב של אשדוד, אני מאוד שמח שהם מתאוששים קצת. כשהייתי יותר צעיר, רציתי מאוד כשאני הולך ממקומות יקרה להם משהו. היום אני לא במקום הזה, זה מקום שפירנס אותי והכניס אותי אליו הביתה ונתנו לי אירוח אמיתי ומדהים. אני אוהב את האנשים שם ורוצה שהם יצליחו. נפרדנו בדיוק ברגע המתאים לשני הצדדים, זה עניין של כבוד הדדי. הסתכלנו אחד לשני בעיניים ונפרדנו בזמן".