הכל בחיים יחסי. עשרה שקלים יכולים להיות הון עתק או סכום מינימלי, תלוי במצב בו אתם נמצאים, וכך גם שלוש דקות, שתי מעלות צלזיוס וכל דבר אחר שאנחנו יכולים למדוד, פחות או יותר. גם מיליון יורו, ברמה מסוימת, זה סכום יחסי. בשביל כותב שורות אלה והרוב המוחלט של מי שקורא אותן עכשיו מדובר בהון עתק, אבל בכדורגל מדובר בגרושים. לכן ברגע בו ויקטור גיוקרס נמכר ב-1.2 מיליון יורו מברייטון לקובנטרי, אף אחד לא התרגש.
מדובר בעוד העברה, אחת מיני רבות. ברייטון מכרה מאז שחקנים ומאמן ב-235 מיליון יורו רק לצ'לסי (ושחקנים נוספים, כמו אלכסיס מאקליסטר, למועדונים אחרים), הייתה מהפתעות העונה שעברה והפכה לבית חרושת לכוכבי העתיד. למרות זאת, הוויתור על גיוקרס מרגיש גדול יותר עכשיו. הוא התגלגל לקובנטרי, מאז לספורטינג ליסבון, והוא עשוי לעבור בינואר הקרוב תמורת 100 מיליון יורו. זה, גם במונחי הכדורגל, סכום גבוה באופן מוחלט.
הסכום הזה לבדו הופך את גיוקרס לשחקן שאנחנו צריכים להכיר. כזה שמייצר לעצמו הזדמנויות, על המגרש ומחוצה לו, ויכול להפוך להעברה הגדולה ביותר של ינואר. שחקן של 10 שערים ו-5 בישולים ב-13 משחקים בפורטוגל ואולי מי שיכריע את מרוץ האליפות בפרמיירליג, אם ימצא את עצמו פתאום בארסנל או באסטון וילה.
גיוקרס גדל בברומה השבדית ועבר בגיל 20 לברייטון תמורת מיליון יורו. הוא לא היה מוכן לפיזיות של הליגה הראשונה ולברייטון של אז, קבוצה שנלחמה על חייה בפרמיירליג, ומצא את עצמו בעיקר בליגת הנוער (הפרמייר ליג 2) בזמן שגלן מארי הוביל קבוצה שנלחמה על חייה. הוא עבר בין מספר עמדות בהתקפה ונתן מספרים לא רעים, אבל לא מספיק בשביל לקבל צ'אנס בקבוצה הבוגרת של השחפים.
מברייטון הוא הושאל לסנט פאולי מהליגה השנייה בגרמניה, בה נתן עונה לא רעה, שהזכירה את זאת בקבוצת הנוער, עם 7 שערים, 4 בישולים ומעבר בין כמה עמדות בהתקפה. לאחר מכן הוא הושאל לסוונזי, אכזב, חזר לברייטון והושאל פעם נוספת לקובנטרי. הוא אמנם שיחק 19 משחקים בקובנטרי באותה עונה, אבל הבקיע שלושה שערים בלבד.
למרות זאת, קובנטרי החליטה להחתים אותו ושילמה לברייטון 1.2 מיליון יורו. הוא היה הרכש היקר ביותר של הקבוצה באותה עונה, ועל פניו אקזיט מוצלח מבחינת ברייטון עם רווח של 20% על שחקן שבזמנו לא היה מספיק טוב בשביל לקבוע יתד בצ'מפיונשיפ, אז קל וחומר בפרמיירליג. זאת הייתה העונה השנייה של קובנטרי בליגה השנייה של אנגליה, וקשה להגיד שמישהו שם לב לקובנטרי או לגיוקרס יותר מדי.
אז הוא התחיל לקבל דקות כחלוץ מרכזי, לב ההתקפה, ולא שחקן משני באגף. אחרי שנה בה מלך השערים היה טיילר ווקר עם 7, גיוקרס הבקיע לא פחות מ-17 בעונתו המלאה הראשונה בקבוצה. בשנה השנייה הוא כבר עלה ל-21, כשהקבוצה שינתה את השיטה למעין 3:4:2:1 שמעניק לו חופש מלא. קובנטרי הצליחה לסיים מעל סנדרלנד, ווסט ברומיץ', ווטפורד וסוונזי והודחה רק בפנדלים מול לוטון טאון בוומבלי בקרב על הפרמיירליג.
השילוב בין המהירות של גיוקרס, היכולת של קובנטרי להניע את הכדור בחלק האחורי והיכולת שלו לזהות חורים בהגנה הפכו אותם לקבוצה קטלנית בהתקפות המעבר. גיוקרס עצמו היה אחראי ל-31 מ-58 השערים של הקבוצה (21 שערים ו-10 בישולים), לא כולל השערים בהם הוא פשוט משך את שחקני ההגנה לעברו ויצר שטח לאחרים, תכונה חשובה במיוחד בכדורגל של היום בו לקבוצה יש 6-7 שחקנים שיכולים למצוא את הרשת בקלות. "הוא שחקן שיוצר לעצמו את ההזדמנויות", כתבו עליו באתלטיק בקיץ האחרון, "על המגרש ומחוצה לו".
מועדונים כמו ברנלי רצו לצרף את גיוקרס כבר עכשיו לקראת העונה בפרמירליג, אבל הוא העדיף לעבור דווקא לספורטינג ליסבון. קובנטרי קיבלה עליו 20 מיליון יורו, רווח של פי 16.6 ממה שהיא שילמה בזמנו לברייטון. זה התברר כמו הצעד הנכון עבורו ועבור הקבוצה מליסבון, עם 10 שערים ו-5 בישולים ב-13 משחקים, לצד הופעה נאה בליגה האירופית.
גיוקרס הוביל את קובנטרי ואת הצ'מפיונשיפ במתקפות ישירות על השער, מתקפות שמתחילות בחצי של הקבוצה היוזמת ונגמרות בבעיטה למסגרת, בזכות הסגנון הישיר שלו. יחד עם המהירות שהפכה אותו למרכזי ב-3:4:2:1 של קובנטרי הוא הראה ניצוצות כפליימייקר, וזה התבטא גם בספורטינג. הקבוצה נתנה לו את המפתחות להתקפה השנה כחלוץ יחיד והוא גמל לה בענק.
זה מרגיש כאילו גיוקרס יכול לעשות הכל. הוא יעיל מול השער עם 13 שערים לעומת 7.63 שערים צפויים בליגה הפורטוגלית והאירופית), חוש מיקום נהדר שהופך אותו לשחקן מסוכן גם במשחקים בהם הקבוצה שולטת בכדור, משחק ראש טוב ויכולת יצירת מצבים. עד כה הוא עם 5 בישולים כאמור בליגה הפורטוגלית השנה, 1.4 מסירות מפתח למשחק וכמות נאה של אסיסטים צפויים, מה שמעיד שמדובר על יותר ממזל. השילוב הזה של המהירות וחוכמת המשחק שווה לא מעט כסף, וכך גם ההתאקלמות המהירה בליגה חדשה ובתרבות שונה אחרי שעבר מאנגליה לפורטוגל והפך, אולי, לשחקן הטוב ביותר בליגה הפורטוגלית, שמכרה מתוכה לא מעט כוכבים.
קבוצות שנותנות לגיוקרס את המרחבים ליצור בהן יכולות להיות מסוכנות מאוד, ולכן למשל הוא נראה כמו התאמה מושלמת לארסנל, שמשחקת כדורגל נהדר, אבל בלי חלוץ מרכזי של ממש. השילוב בין גיוקרס לבוקאיו סאקה ומרטין אודגור יכול ליצור התקפה מסוכנת מאוד ואולי להיות החוליה החסרה לתותחנים לאליפות, כשבגובה 1.87 מ' ובמהירות יוצאת דופן יהיו גם אנשים שישוו אותו לארלינג הולאנד.
בשונה מרסמוס הוילנד, שהגיע למנצ'סטר יונייטד על הטיקט של "הולאנד הבא", גיוקרס מגיע עם מספרים מוכחים יותר בליגות קשות: הצ'מפיונשיפ הפיזית מצד אחד והליגה הפורטוגלית המהירה מהצד השני. למרות זאת, היו כבר חלוצים שנרכשו בהון עתק מהליגה הפורטוגלית והתקשו להצדיק את תג המחיר. אוהדי אתלטיקו יגידו לכם את זה על ז'ואאו פליקס, אוהדי ליברפול יגידו לכם את זה על דרווין נונייז ואוהדי פ.ס.ז', אם נשארו כאלה, יגידו לכם את זה על גונסאלו ראמוס.
כולם חלוצים שחרכו רשתות בפורטוגל, כולם עברו למועדוני ענק וכולם מתקשים להצדיק את תג המחיר. שלושתם אמנם צעירים יותר מגיוקרס בן ה-25, מה שיכול להשפיע גם על תג המחיר שלו, אבל ההסתגלות שלהם הייתה רעה. גם במקרה של גויקרס, אגב, נשאלת השאלה כיצד הוא יראה בקבוצה שלא תעניק לו את החופש המוחלט אותו קיבל בספורטינג או בקובנטרי. מאמנים טובים כמו מיקל ארטטה או מאוריסיו פוצ'טינו מודעים לזה, אבל ההסתגלות הזאת כבר סיבכה את יורגן קלופ ולואיס אנריקה למשל. איך היא תשפיע על הקבוצה החדשה של גויקרס? סיכוי סביר שנגלה בחודשים הקרובים.
שאלה מעניינת אחרת היא כמה עוד ויקטור גיוקרסים כאלה מסתובבים בעולם. שחקנים שמצאו את עצמם גם בחממות נהדרות כמו ברייטון, אבל פשוט לא קיבלו את ההזדמנות או שנוסו בעמדות שפחות מתאימות להם, מתוך הצרכים המובנים של הקבוצה, ויכולים להפוך לחלוצים ברמה עולמית עם הצ'אנס הנכון. גיוקרס עוד הצליח לחצוב את דרכו למעלה חזרה, הרבה בזכות האמון המפתיע של קובנטרי והפריצה בצ'מפיונשיפ, אבל טיפה פחות מזל וכלל לא היינו שומעים עליו. אולי גם בקבוצות אחרות יש שחקנים של מאה מיליון יורו שרק מחכים למישהו אחד שיאמין בהם, ויהפוך את הפוטנציאל – כמו את הסכום שבו הם יימכרו – מהון באופן יחסי להון באופן מוחלט.