ארבעה באוקטובר. יומיים אחרי השלישייה המרשימה בטדי. האור דולק במתחם חודורוב. בחדר אחד, שיחת זום טרנס אטלנטית עם הקודקודים, בחדר אחר מייקל ולקאניס מתרוצץ עם מחברות בהן כתובים שמותיהם של מלמד ויוספי לקראת שבת, השחקנים מחייכים בחדר הכושר והאווירה – של משהו חדש. שלושה ימים חולפים, העולם של כולנו השתנה.
דעה לא פופולארית – ההחלטה לתת לבורחה למה את ההזדמנות לאמן כשלא יודעים לאן המלחמה לוקחת את כולנו, סבירה, אפילו הגיונית. הוא היה שם כל הזמן, עבר חפיפה לא רשמית, מכיר את השחקנים ויאללה – צריך בעיקר לא להרוס. הרי מי יבוא לגיהנום פה?
למי שלא יודע - מאמן ישראלי לא ידרוך בחודורוב – זו החלטה לא רשמית של המנהל המקצועי חן סול. ה"רחש בחש" הישראלי הטיפוסי לא בשבילו, ואולי בצדק. התקשורת חופרת, הכתבים יודעים הכל וזה בטח לא בריא. הוא החליט – רק מאמן זר, סטייל ג'ורדי קרויף במכבי ת"א. על פניו, החלטה הגיונית. ההבאה של מייקל ולקאניס היתה מדויקת. הפרופיל המושלם למה שרצו להשיג שם. רק שהעזיבה שלו טרפה את הקלפים.
לשים מאמן שלא אימן מעולם, שלא חלם לאמן העונה, שלא הדריך חדר הלבשה, שהידע שלו בכדורגל מסתכם בתעודות על הקיר, זה הדבר האחרון שהפרויקט החדש בהפועל ת"א היה צריך. שלושה ניצחונות ב-11 משחקים זה מעט לקבוצה שיש בה כישרון. אחד מאותם ניצחונות מקרי על גבול הקומי נגד מכבי בני ריינה, שניים נגד הפתח-תקוואיות בבלומפילד. 36 אחוזי הצלחה בליגה באמת לא חזקה. אז מה בעצם הטענה?
בחמשת משחקיה האחרונים, הפועל ירדה בפיגור בארבע מחציות. נגד הפועל ירושלים הרכב פרוץ, ללא קישור (עד שאיינבינדר הסביר לו מה באמת קורה על הדשא), נגד בני סכנין ללא אגפים (פיגור כפול קל), מול מכבי נתניה עם אל-ים קנצפולסקי כבלם לראשונה בחייו (פיגור אחרי הובלה) ונגד הפועל ב"ש? נו – בערך הכל. הכרטיס האדום היה רק תירוץ אחרי 45 דקות ללא בעיטה למסגרת אפילו. מאמנים טועים, זה טבעי. במשחקיו האחרונים בורחה נראה כמו ילד שובב שלוחץ על השלט של המזגן רק כדי לראות מה ייצא. בגדול – הרבה אוויר חם.
למה. גדול עליו (אלן שיבר)
בורחה החביב מדבר על תהליך, ו"להיות ביחד" אבל זה כבר ברור שזה גדול עליו בקילומטרים. תחושה לא נעימה ששואלים אותו מה השעה והתשובה היא "פרוסס וסטיק טוגד'ר". כששואלים אותו שאלות קשות, התשובות מגיעות מדף המסרים לא מוצלח. שיהיה ברורה - בורחה לא יתפטר. למה לו בעצם? זו פרנסה, יש לו משפחה ואיזה כיף זה בגיל 32 לאמן כדורגל. רק שכאן נכנס חן סול.
שוב דעה לא פופולארית – חן סול עשה עבודה טובה מאוד בקיץ. לחדר ההלבשה של הפועל ת"א היה צריך להיכנס עם מגפיים והיה חייב מדביר כדי לנקות את מה שהלך שם. רק משב רוח הזוי נגד קריית שמונה הצליח להשאיר את הקבוצה בעונה שעברה בליגה. לא בכדי, חלק מהתקציב השנה הולך לשחקנים שמקבלים תלוש משכורת רק כדי שלא יגיעו לחודורוב. לצד זה, הסתמכו על זרים באנקרים (זובאס, רודריגז, אוזבולט), ישראלים דומיננטיים (צ'יבוטה, אלטמן) וצעירים מוכשרים שצריכים לנבוט בערוגה. האווירה במועדון היתה בהתאם. של משהו חדש. רק ששוב, אז, המציאות קרתה.
כאן נכנס המבחן של סול, ואולי שם הבוסים שלו – ההחלטה ללכת על איש מערכת חסר ניסיון בתקופה של כאוס במדינה מתפוצצת להם בפנים. אין פה שחקנים שמתקדמים, אין פה "פרוסס" ובוודאי שאי אפשר לגדל כישרונות כשחצי ליגה כותשת אותך בקלילות מרשימה. וזה עוד שביציע סלחנים בריבית (כוכבית – נכתב לפני הדרבי ובית"ר). המבטים אובדי העצות של השחקנים הצעירים נגד הפועל ב"ש אמרו כמעט הכל. בטח שרודריגז, המאמן על המגרש, לא נמצא.
הקהל צועק, אבל מנהל מקצועי לא צריך ללכת הביתה אחרי חצי שנה. להפך. את העבודה של סול צריך למדוד בעוד 3-4 שנים. חזון, כיוון, רעיונות. גם לקבוצת מינצברג יש תוכנית מוסדרת ל-7-10 שנים. רצות טענות שהם באו "כדי למכור ולברוח" ושהם "גרושניקים". שטות גמורה שמעליב בכלל להתייחס אליה.
לא השכונה של שנים קודמות. אבל באותה נשימה, מנהל מקצועי צריך להסתכל במראה ולהגיד לעיתים – "טעיתי, צריך לעשות אחרת". כרגע, סול, אולי איש מקצועי יסודי אבל גם חסר ניסיון במעמדים כאלה, והוא חייב לקבל החלטה כדי להציל משהו מהעונה, ואולי מהכבוד של המועדון עליו הוא אחראי. התעקשות שלו על צדקת דרכו תהיה האבן שקשורה בחבל לרגלו ולוקחת אותו למצולות. גדולים ממך טעו. גדולים ממך תיקנו. אה, וסוליסטיות זו לאו דווקא תכונה טובה.
מינצברג. זמן להתערב (דני מרון)
סול. אפשר להודות בטעות (דני מרון)
קבוצת מינצברג רוצה לצלוח את העונה הזו כלכלית, ובצדק. נגמרו הימים שמגלגלים גירעון מעונה לעונה רק כדי למכור לפראייר הבא שיבוא או לקבל הלוואות מופקעות שיום יבוא ומי ידרוש אותם. הם הגיעו להחלים מועדון חולה. אבל כמו שסול סמך על אדם לא מנוסה, גם הם יכולים להגיד בקרוב את אותו הדבר ולהתערב. להם, בניגוד אליו, אין ברירה – זה ביזנס.
דעה לא פופולארית אחרונה – הפועל ת"א עם ולקאניס היתה בעונה של מקום 3-4. מגרדת את אירופה, הופכת לרלוונטית שוב. נבנית לקראת עונה נוספת של עוד צעד בדרך הנכונה. כבר ברור שתחת בורחה למה, האירוע הזה לא מנוהל, הכל מקרי, דוהר במדרון לשום מקום. מישהו מאמין שהוא יאמן בחודורוב בעונה הבאה?
הפועל ת"א נבנתה נכון בקיץ, ואז שמה את הפרויקט בידיים של סטאז'ר. המצב כעת, זו קבוצה משוועת לאיש מקצוע שיעזור לה להיות מה שהיא יכולה להיות. כרגע, זה נראה כמו צניחה חופשית, כשברקע, אם תתאמצו חזק, תשמעו..."פרוסססססססססססס".
ניפגש בדרבי