כל ביקור בדוחא עושה תחושת רטרו, וממש לא בקטע טוב. חלון קטן נפתח ומאפשר לנו להציץ לתנאי המגרש והיציע של הכדורגל בשנות התשעים, ואין מה לומר - ממש לא מתגעגעים לשם. בנוסף לכל אלו, קור מקפיא שפשוט חדר את העצמות נשכב לו אתמול ביציעים, וכמובן, משטח הדשא ששימש ככל הנראה לפיטום עיזים שעות מספר לפני פתיחת המשחק - כל אלו סיפקו לנו תחושה שלא יהיה המון כדורגל בתשעים הדקות על הדשא.
ואכן, לא היה המון כדורגל, בטח לא טכני או מורכב. אבל כשהוא שוחק, הוא שוחק על ידי השחקנים בלבן שחור, למרבה השמחה. מכבי חיפה נערכה גם טקטית וגם מנטלית בצורה מושלמת למשחק הזה, מתוך הבנה שבמשטח כזה אין אפשרות לבצע משחקי צירופים ודאבלים מורכבים, ובהרכב חסר מאוד, הפכה אותו לגארבג' טיים כבר בדקה ה-60.
אמנם דקות הפתיחה היו מהוססות מצידנו, ושיאן בקורה של סכנין מכמה מטרים, אבל למזלנו, אבו ניל התנדב לסייע למאמץ ועשה אוי דוידוביץ' גרסת המגזר ישר לרגליו של ענאן חלאיילי. מסתבר שחלאיילי אכן מגיע ממשפחת חלאיילי הגדולה של סכנין, כפי שהוא הדגים בהיעדר החגיגה לאחר השער הזה.
בין השער ההזוי הזה לבין השער המופלא של דין דוד לא היה כדורגל גדול, כי באמת שקשה לשחק כדורגל גדול בכאלו תנאים. אבל מסאי דגו ערך והכין את הקבוצה שלו בדיוק למה שכן אפשר וצריך לעשות, אם רוצים לצאת עם שלוש נקודות ממגרש כל כך קשה - המון משמעת טקטית, המון מלחמה ונחישות, כדורים ארוכים ומשחק על מהירות.
ותודה לאבו ניל (מאור אלקסלסי)
מעבר לכובשים שהצטיינו, אפשר לציין בענק אתמול את לורנצו שימיץ', שלא רק עבד ביעילות מאחור, אלא גם סיפק שני אסיסטים. לא פשוט מבחינתו להתאושש גם מטראומת המשחק הראשון שלו כאן וגם מייבוש רציני על הספסל, אבל הוא מתחיל להראות יותר ויותר נדבכים חיוביים במשחק שלו, ככל שהוא מקבל יותר דקות וצובר יותר ביטחון. כמובן שגם איתו, כמו עם השאר, צריך להיזהר ולאפשר מנוחה במידת האפשר.
אם כבר ציינו מנוחה - אתמול נרשם רגע מלחיץ, שבו עלי מוחמד תפס את הרגל לאחר עבירה עליו. המצב הנוכחי, שבו מכבי חיפה מתנהלת עם שני קשרים אחוריים בלבד - ושניהם על המגרש - מסוכן מאוד. אנחנו חייבים, ובהקדם האפשרי, לעבות את החולייה האחורית בשחקן נוסף אחד לפחות.
מי שיכול, לפי מה שראינו אתמול, להשלים חוסרים בעמדה הזו מהחומר הקיים הוא קני סייף, שנתן משחק של דינמו, מלא מלחמה, מרץ ותשוקה. הוא נמצא בכל תאקל, לא מוותר על כלום ונותן מהירות ומרץ למשחק. עם זאת, הוא מהווה גיבוי בעוד מספר עמדות, ולכן לא צריך לבנות עליו בלבד ולחתור להבאת מחליף נוסף.
אם כבר במחליפים עסקינן - גוני נאור השתפר ככל שנקפו הדקות, עבד נכון ומדויק וגם משחק המסירה שלו נראה כבר הרבה יותר סביר. עדיין מוקדם לקבוע, אבל ייתכן והספדנו אותו בהקשר של מכבי חיפה מוקדם מדי. צריך לתת לזה עוד זמן ומרחב מדגם גדול יותר, אבל זה בהחלט נראה הרבה יותר טוב מבחינת גוני ועושה רושם שהוא הפנים את גודל השעה ומנסה לנצל את ההזדמנות לקנות אחיזה בסגל מכבי חיפה בדקות היקרות אותן הוא מקבל.
ומה נגיד על עיליי פיינגולד? רק כשהגעתי הביתה, הצלחתי להבין את גודל המהלך הנהדר שלו בשער השני, עם עקב פנטסטי (לא ראיתי את כל השער השני, עם הדגל שהתנפנף בפנים שלי). הדבר המדהים הוא עד כמה מובן מאליו מבחינתנו שפיינגולד משחק ונראה ככה בעקביות לאורך תקופה. מכבי חיפה קיבלה מגן לשנים קדימה בחסות הפציעות הטרפת של העונה הנוכחית, והיא חייבת לשמור עליו ולטפח אותו בחוכמה ובזהירות.
סייף. נכנס טוב לעניינים (מאור אלקסלסי)
מסאי דגו, בעבודה פנטסטית, פירק אתמול מוקש נוסף ומשחק שחששנו ממנו מאוד הפך לזירת חיפוש שווארמה של אחרי במשך רוב המחצית השניה. עבודה חכמה ורגועה שלו, היכולת שלו להחדיר אמונה וביטחון בכל שחקן שעולה על הדשא, ותחושה שהוא ראוי ללבוש את המדים הירוקים, היא משהו באמת מיוחד. ועם כל ההתפתחויות בקבוצה ומסביבה, הוא עוד יצטרך לשכלל את היכולת הזו משמעותית.
על מי שעלול לעזוב אני לא רוצה ולא מוכן עדיין לדבר, רק יכול לקוות שאיכשהו נצליח להימנע מרוע הגזירה הזו, אבל על מי שככל הנראה מגיע - תומר חמד - אני יכול לומר שלצד הספקות המקצועיים שלי, ברמה הרגשית, זו תהיה חתיכת סגירת מעגל, בטח באיחוד המרגש שלו עם גיבור נוסף של האליפות ההיא, ליאור רפאלוב.
את דעתי על המשך החלון והחיזוק הדרוש כבר קדחתי מספיק, אסור לעצור את ההתחזקות כאן וחובה לשמור על כל הנכסים שלנו בבית.
הלאה - מכבי נתניה עוד כמה ימים, עם גיא צרפתי שחוזר בענק, בינתיים, אחרי האפיזודה הלא מוצלחת בכוכב האדום. משחק סופר קשה, מול מאמן מוכר שהשיג עם הקבוצה והצוות שהיה גדולות ונצורות כאן. זו תהיה משימה מורכבת מאוד, משחק קשה ראשון בפתחה של עוד סרייה מטורפת, ואנחנו נצטרך את האקסטרה ואת כל הכדורגל שיש לנו ולא יכולנו לשחק אתמול.
שבוע טוב וירוק לכולם, כל דקה שהם לא פה היא דקה שחורה עבור כולנו. תחזירו אותם כבר הביתה.
אגב, במידה והתעניינתם, בסוף הלכנו על אלחיר בטמרה, אחלה שווארמה.