לכתבות נוספות באתר שוונג לחצו כאן
כשמסתכלים בעמוד התוצאות של אלי בלאלי מתחרויות סיבולת, מגיעים ללא פחות מ-25 עמודים מתחרויות שונות, ממרתון טבריה ב-1995, דרך שלל מרוצים וטריאתלונים, וכמובן 7 פעמים ישראמן, מ-2012 ואילך, כמעט בכל שנה. אלא שמלבד היותו ספורטאי ותיק ומעוטר, לבלאלי סיפור אישי יוצא דופן וכזה שמסעיר את הנפש, אך בו בעת גם מעורר השראה, במיוחד בימים אלה.
אלי הוא אב שכול פעמיים - ב-2006 בנו הבכור זיו נפל במלחמת לבנון השנייה ולפני שנתיים וחצי נפטרה גם בתו מיכל אחרי מאבק במחלת הסרטן. למרות האובדן הקשה, הוא לקח על עצמו במהלך מלחמת "חרבות ברזל", לאחר בקשה אישית משר הביטחון, דווקא להיות זה שמסייע למשפחות השכולות מהמלחמה מתוך ניסיונו המר, ומנחם אותם ברגעיהם הקשים ביותר.
VIDEO
"מה שמחזיק אותי אלו שני דברים", הוא משתף בגילוי לב: "הספורט, שאני עושה אותו כל הזמן, ומשתדל לא לוותר לעצמי; והנכדים, אשתי היקרה והחברים. הסביבה שלי מחזיקה אותי לבחור בחיים ולהמשיך בחיים".
בימים אלה מתכונן אלי לתחרת הצ'אלנג ישראמן באילת, בה יתחרה במרחק לחצי איש ברזל ומתאמן בקבוצת MyWay: "אני עושה את זה באהבה, נכדיי בסיום מחכים לי ומלווים אותי ב-100 מטרים האחרונים, זה מה שמחזיק אותי כל התחרות להגיע לסיום".